מה אני עושה בציטוט שיש אחריו סימן קריאה

[vrah]

אם אני מצטט (והסימון של הציטוט הוא כזה ' איפה אני שם את האחרון לפני הסימן קראיה או אחריו?

 

[אושר]

אם סימן הקריאה שייך לציטוט עצמו הוא צריך להופיע לפני המרכא (') או המרכאות הכפולות ("), אבל אם סימן הקריאה הוא הבעת דעה של המצטט, הוא צריך להופיע אחרי המרכא או המרכאות הכפולות.

 

[ys]

מסתבר שישנן שתי שיטות אפשריות ביחס לסימני פיסוק בציטוט, להלן קטע מתוך כללי הפיסוק באתר האקדמיה ללשון העברית. הקטע כולל הרחבה בנושא, מעבר לשאלתך.

מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית
פיסוק של דיבור ישיר (סעיף 28)
בהבאת דיבור ישיר בין מירכאות מצטרפות שתי מערכות פיסוק: הפיסוק של הטקסט המצוטט והפיסוק של הכותב. ראוי למנוע גיבוב של סימני רצופים, ועל כן יש לוותר על סימן פיסוק השייך לאחת המערכות. הנה שתי שיטות הנוהגות בעניין זה:
שיטה א
סימן הפיסוק יבוא לפני המירכאות. למשל:
(1) והוא אמר: "אין דבר. זה בסדר."
(2) הוא פרש זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(3) "האם יכול אלוהים," שאל, "לברוא סלע שיהיה כבד כל כך עד שלא
יוכל להרים אותו?"
(4) "מצוין," אמר, "אם כך אין מה לדאוג."
(5) "אני מסכימה," אמרה. "מתי ניסע?" [הנקודה מציינת שהציטוט מורכב משני
משפטים נפרדים].
(6) "פרנסה טובה?"
"מכובדת."
אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף משפט ראשי, יבוא סימן הפיסוק המתאים מחוץ למירכאות. למשל:
(7) איפה נאמר "אבן מקיר תזעק"?
שיטה ב
כשהציטוט מובא בסוף משפט תבוא הנקודה אחרי המירכאות. למשל:
(8) והוא אמר: "אין דבר, זה בסדר".
אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות, ולא תבוא נקודה אחרי המירכאות. למשל:
(9) והוא פרש את זרועותיו וקרא: "ריבונו של עולם!"
(10) אני שואלת את השומר: "לאן אני צריכה ללכת?"
כך גם בהבאת ציטוטים בלא משפט ראשי:
(11) "פרנסה טובה?"
"מכובדת".
כשהציטוט מובא בראש משפט יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(12) "מסכן אבא", אמרה לי בצאתנו משער החצר.
אבל אם ראוי לבוא סימן שאלה, סימן קריאה או שלוש נקודות בסוף הציטוט, יבוא סימן הפיסוק המתאים בתוך המירכאות ולא יבוא פסיק אחרי המירכאות. למשל:
(13) "למה אפשר לצפות?" נד בראשו.
כשהציטוט מפוצל, עשוי הפסיק לתרום לגיוון ההנגנה או לגיוון המשמעות, ועל כן הכותב חופשי לסדר את סימני הפיסוק על פי הגיונו. למשל:
(14) "בסדר", אמר, "עלה. כל העולם כבר ער". [הפסיק מציין הפסק בין הציטוט
למשפט הראשי.]
(15) "בסדר," אמר," עלה. כל העולם כבר ער". [הפסיק מציין הפסקה ברצף
הדיבור בתוך הציטוט.]​

 

[שייך]

מעניין מאד האקדמיה הזו... עוד שאלה קטנה...

אשמח בהזדמנות זו, אם יוכל מישהו להחכים אותי, מתי עושים 2 "מרכאות", ומתי 'מרכאה אחת'...??

 

[יוניברסל]

אשמח בהזדמנות זו, אם יוכל מישהו להחכים אותי, מתי עושים 2 "מרכאות", ומתי 'מרכאה אחת'...??

מתי באמת 2 מרכאות ומתי רק אחד

 

[mig]

ys

יש שם משפט שיש לצנזר,
אנשי כפירה אוהבים לתקוע אותו בהזדמנויות שונות.

 

[אושר]

בציטוט רגיל יש מרכאות כפולות. בציטוט (או כל טקסט הדורש מרכאות, כמו שם ספר וכד') בתוך ציטוט - מרכאות בודדות. לדוגמא:
"אמא," אמרה הילדה, "קראתי כבר את הספר 'רבי עקיבא'; אני מבקשת ספר חדש."

 

[חיטובים]

ys

יש שם משפט שיש לצנזר,
אנשי כפירה אוהבים לתקוע אותו בהזדמנויות שונות.

המשפט הזה ממש מגוחך, כי בעצם הוא אומר שהחיסרון של הקב"ה הוא שאין לו חיסרון.

 

[mig]

המשפט הזה ממש מגוחך, כי בעצם הוא אומר שהחיסרון של הקב"ה הוא שאין לו חיסרון.

אבל כלפי מי שאינו מאמין זו שאלה בעלת תשובה אחת שמה שלא תענה חלילה יהיה לא נכון.
ולכן תמיד היא מכניסה לתשובות עמוקות יותר.

תלוי מי השואל.

 

[א.ר.ז.]

מומלץ לקרוא את מאמרו של יוחנן דוד סלומון - "בעין יהודית" (קשה לי להזכר באיזה חלק. בכולופן, מדפדוף בספריו לא תפסידו...) בדיוק על המשפט הנזכר.

 

[mig]

מומלץ לקרוא את מאמרו של יוחנן דוד סלומון - "בעין יהודית" (קשה לי להזכר באיזה חלק. בכולופן, מדפדוף בספריו לא תפסידו...) בדיוק על המשפט הנזכר.

קראתי,

זה שיש לה תשובות ראויות,
לא הופך אותה לשאלה ראויה.