החוויה צריכה להגיע מהכתיבה, כלומר מהקריאה של הכתיבה נטו.ומה קורה במקרה ההפוך:
מה אם אקח כתיבה קלישאתית / לא אמינה / חופרת / קיטשית וכל שאר המחמאות לעיל,
אבל היא כתיבה שמספקת לי חוויה.
עלילה מרתקת / רעיון מקורי / סתם זירה לא מוכרת.
האם זאת כתיבה גרועה?
לא מהנלווים אליה.
אם ריססתי גרפיטי וכולם קוראים אותו בהשתאות בגלל הריסוס האומנותי, לא אחשב בהכרח לכותב טוב.
אם כתבתי טור שקיבל מיליון צפיות כי אני סלב, זה לא מעיד על הכתיבה האיכותית שלי.
בדרך-כלל מאפיינים שליליים לא משרתים את המטרה ולא מספקים חוויה לקורא.
החוויה תמיד נמצאת ברשימת הדרישות, בין אם כמטרה ובין אם כאמצעי להשגת מטרה.
אבל למשל כתיבה לילדים היא עם כללים הרבה פחות מחמירים וכשהיא מרתקת אותם היא כתיבה טובה עבורם.
לעומתה: כתיבה שמתאימה למבוגרים ותופנה לילדים היא גרועה.