מהו "ספר חרדי"?!

[מריומה~]

גם אני נחרדתי
אבל זה היה זמן אחר ומקום אחר ולא הייתי מונעת ספר כ''כ עשיר ומלא תוכן יהודי מילדי.
יש שם גם סיפור על כך שהיא היתה חולה וראש ישיבת מיר בא לבקר אותה.
וגם כאלו דברים אין היום.

הטריגר לצנזורה וההמנעות מספרים כאלו כיום הן סיטואציות כמו אלו שהזכירו ואחרות נוספות.
בימינו כשהדור כל כך פתוח ונחשף בקלות לתכנים בעייתים והמדיה זמינה למי שרק רוצה בכל כיס קטן למכנס. אז מוטב ויקראו דברים כאלו עם הסתכלות נכונה בריאה ותורנית קצת תשובת המשקל .
ולא בדור של לפני 20 שנה שאז בקושי בקושי ראו איזה סרטון קטן.

 

[GRN]

ביהדות יש כל מיני רמות של 'פרומקייט', א"א להשוות את אנשי ה'עדה החרדית' לחסידי גור, ולא את חסידי גור החזקים לאלה הפושרים יותר. וכל אחד רוצה להישאר במקום שלו. (א"א לא אוהב להיות מדי 'פרום') אלה שקוראים שבועונים הם אלה שהיומונים לא מספקים אותם, מבחינת ההזדהות ברמת ה'פרומקייט' ולא מבחינת עיצוב או איור של אישה יותר או פחות, אלא יותר בזה שהם רוצים קצת יותר 'פתיחות' ולא 'צמצום' או פרומקייט.
ולכן גם אם יתד יוציאו מוסף סיפורים מושקע שעולה על מוסף הסיפורים של 'משפחה', הם עדיין יקנו את משפחה כי הם מזדהים יותר עם הקהל הזה. הם קצת יותר פתוחים מ'יתד'.

אם 'מרוה לצמא' יתחיל להעלות תמונות של בנות ויהיה באותו רמת פתיחות כמו 'משפחה'. האם האנשים שמרגישים יותר 'פתוחים' ולא 'מצומצמים' יסתפקו ברמה העכשווית של משפחה? הם תמיד ירצו לקנות עיתון שיהיה קצת יותר פתוח מה'מרוה'.

תמצתת ל2 פסקות טרגדיה רוחנית-ציבורית.

 

[Ruty Kepler]

אם 'מרוה לצמא' יתחיל להעלות תמונות של בנות ויהיה באותו רמת פתיחות כמו 'משפחה'. האם האנשים שמרגישים יותר 'פתוחים' ולא 'מצומצמים' יסתפקו ברמה העכשווית של משפחה? הם תמיד ירצו לקנות עיתון שיהיה קצת יותר פתוח מה'מרוה'.
.

לא כ"כ מסכימה עם הדברים האלה.
קהל היעד החזק של 'משפחה' אינו קורא מרווה לצמא, ובקושי שמע על המרווה. (למרות שמרווה הוא בוודאי העיתון הכי נפוץ בקהלים החרדיים החזקים. נוכחתי בזה כשכתבתי שם. רמת התגובות הציבוריות הייתה גבוהה יותר מבכל מקום אחר).
כך שמרווה לצמא יכול לפרסם או לא לפרסם תמונות כאוות נפשו, זה לא יזיז כלום להתנהלות של 'משפחה' ושל קהל היעד שלו.

 

[א"ב]

ובאופן כללי, אולי תתפלאי לשמוע שלא כל האנשים מחשבים את רמת חייהם או פתיחותם בהשוואה לאחר, אלא עושים כפי הבנתם ואפשרותם.
אף פעם לא החלטתי לקנות משהו או לבזבז כסף רק בגלל שאנשים ברמה ובמעמד כמו שלי מרשים לעצמם. אם בא לי משהו אני בודקת אם מצבי הכלכלי מאפשר אותו, ולא עושה את החישוב הילדותי של הX+1 שכתבת.
ולא בקשתי או רמזתי שום דבר בענין התמונות של הנשים בעיתון מרווה (ואגב גם משפחה לא מכניסים תמונות של נשים).
ועוד אגב, גם אנחנו לא קוראים עיתונים בבית.

 

[שירי12]

עוד ספרים מתורגמים מצוינים בסגנון של אלו שהוזכרו לעיל - "תנו לי את הירח" - ליבי לוזוניק, "הדרן" - מ. מילר.

 

[צילומנציה]

לא כ"כ מסכימה עם הדברים האלה.
קהל היעד החזק של 'משפחה' אינו קורא מרווה לצמא, ובקושי שמע על המרווה. (למרות שמרווה הוא בוודאי העיתון הכי נפוץ בקהלים החרדיים החזקים. נוכחתי בזה כשכתבתי שם. רמת התגובות הציבוריות הייתה גבוהה יותר מבכל מקום אחר).
כך שמרווה לצמא יכול לפרסם או לא לפרסם תמונות כאוות נפשו, זה לא יזיז כלום להתנהלות של 'משפחה' ושל קהל היעד שלו.

ואנחנו המשפחה היחידה בארץ שקוראים את שניהם?
נכון, שיש מהקוראים מרוה שלא יכניסו משפחה, אבל המון מקוראי משפחה מנויים גם על מרוה

 

[אפשרי]

ולא בקשתי או רמזתי שום דבר בענין התמונות של הנשים בעיתון מרווה (ואגב גם משפחה לא מכניסים תמונות של נשים).

כן, הדיון כאן התחיל מהנחת יסוד שנאמרה בהזדמנות מסויימת, שעיתון חרדי משמעו 'מכניס רק תמונות של גברים'

(ונטען שזו ההגדרה הכי אינפנטילית שאפשר)

מה שאין כן, יש עיתון ילדים שאפילו בקומיקס מאפשר לצייר אך ורק ציורי גברים (וילדות מן הסתם עד גיל 3)

הוזכר שבאותו עיתון, מקפידים גם, שהגויים והחילונים שמצויירים בקומיקס ובכלל, יצויירו אך ורק עם כיסוי לראשם (גברים!), מה שמביא את המאיירות במבוכה מקצועית קלה

למישהו באמת יש הסבר לעניין הזה?

 

[אפשרי]

עוד משהו שבעצם הייתי רוצה לא לכתוב אבל זה מציק לי בבטן קצת זמן אז אני יכתוב שני מילים (ובמחילה, במקום ללחוץ על המשולש תעברו לקרוא את ההודעה הבאה)

בנושא תקשורת חרדית, יש כביכול שני סוגים:
יש תקשורת קהילתית, חוגית, שכל הסיקור שלה אינו אובייקטיבי אלא מגדילים ומקטינים רבנים/עסקנים/אירועים לפי האינטרסים הקהילתיים (לשון אחר - יומונים)
ויש תקשורת נאורה, אובייטיבית, פתוחה, שמסקרת את הרבנים/עסקנים/אירועים בצורה אובייקטיבית נטו, לפי כבודם הראוי ולפי מה שהם, ללא כל שיקולים שאינם חדשותיים נטו (שבועונים/רדיו/אתרים וכו')

ובכן - זו טעות נפוצה ממש
כל כלי התקשורת מגדילים, מקטינים, מעוותים, מפמפמים, לפי האינטרס וכו'
עכשיו 2 דוגמאות בולטות, אחת חילונית ואחת חרדית:
חילונית: ידיעות אחרונות וישראל היום, שניהם עיתונים לכאורה לא תלויים/מגזריים ובכל זאת צריך להיות עיוור חרש אילם בכדי לחשוב שהיחס של שניהם לראש ממשלת ישראל הוא אובייטיבי, וזאת בלשון המעטה
חרדית - שני ערוצי הרדיו החרדיים, מתחלקים בצורה כמעט גלויה לחלוטין, בין שני הקבוצות בציבור הספרדי - חרדי (2 מפלגות כבר א"א לומר כי אחת כבר איננה), ערוץ אחד מגדיל מפמפם מנפח קבוצה מסויימת (רבנים/עסקנים/אירועים), וההפך ביחס לקבוצה השניה, ואילו הערוץ השני ההפך הגמור, בהתאמה.
(על השבועונים לא כתבתי מילה, לא רוצה להסתבך, אבל פורום שדרנים אין פה, נכון?)

ועכשיו התזה: נגמר הדבר הזה שנקרא תקשורת אובייטיבית. נקודה.
(אולי מעולם לא הייתה. אבל בשביל זה צריך כאן היסטוריון)

ועכשיו עשו חסד: אם מתפתח כאן דיון שיהיה אך ורק על התזה ולא על דוגמאות ספציפיות בשום אופן.

 

[גלבוע]

ועכשיו התזה: נגמר הדבר הזה שנקרא תקשורת אובייטיבית. נקודה.
(אולי מעולם לא הייתה. אבל בשביל זה צריך כאן היסטוריון)

מעולם לא היתה.

 

[א"ב]

בתור דוגמא זה מצויין.
הבעיה היא לתרגם את הספרים הללו ל"ישראלית"
תנו לי את הירח, אני לא זוכר אם קראתי, נראה לי שכן, וזה היה די טוב.
השני 'הדרן' ממש לא מתחבר למנטליות הישראלית, ולדעתי התרגום שלו היה מיותר לחלוטין.

לא קראתי לא את זה ולא את זה,
אבל למה צריך לתרגם לישראלית?
מה רע בספר שלקוח מעולם עם חוקים טיפונת אחרים?
זה רק נותן קצת אויר,
לא?

 

[א"ב]

ויש תקשורת אובייטיבית, פתוחה, נאורה, שמסקרת את הרבנים/עסקנים/אירועים בצורה אובייקטיבית נטו, לפי מה שהם, ללא כל שיקולים שאינם חדשותיים נטו

בלי להתייחס לכל ההודעה,
אבל המשפט הזה יכול לצרום,
כי אין לנו את הזכות לסקר רבנים בצורה נאורה. עסקנים ואירועים כמובן שכן.
הנחת בסיס של אמונת חכמים ויחס לגדולי התורה לפי מיטב המסורת והחינוך היהודי.

לא קשור לתוכן האשכול,
אבל צריך לזכור שיש הבדל בין הנ"ל.

 

[אפשרי]

אני מצלצלת בעיקר על הזכרת שמו של מאיר ברעם. זרקת אותי אחורה במנהרת הזמן...
אחד הז'אנרים החביבים עליי הוא הריאליזם ההיסטורי, ואין לי ספק שלמאיר ברעם ולאבנר גולד הזכות להיות הגורמים לכך.

נו עכשיו לכל המקטרים:

האם יש מישהו שחושב שמשהו סגנון ברעם או גולד לא ילך היום? ברור שהוא ייחטף

אז למה באמת לא מוציאים דברים כאלו?

ואגב הנה סיפור בהמשכים נחמד שאני מקבל במייל, לא מקצועי אבל יפה לטעמי

משהו היסטורי עם ניחוח תורני חריף (מן הסתם יסכים לשלוח במייל גם את הפרקים הקודמים)

המייל <לא ניתן לפרסם מיילים באופן פומבי> (נערך)

 

[אפשרי]

בלי להתייחס לכל ההודעה,
אבל המשפט הזה יכול לצרום,
כי אין לנו את הזכות לסקר רבנים בצורה נאורה. עסקנים ואירועים כמובן שכן.
הנחת בסיס של אמונת חכמים ויחס לגדולי התורה לפי מיטב המסורת והחינוך היהודי.
לא קשור לתוכן האשכול,
אבל צריך לזכור שיש הבדל בין הנ"ל.

הכוונה הייתה כמובן הפוכה
שלכאורה חושבים שבסוג הזה של התקשורת מכבדים אכן את הרבנים כפי שהם וכפי שראוי
ולא כמו היומונים הרשעים שמצנזרים רבנים (וכפי שהוזכרה כאן באשכול דוגמא אחת ונמחקה לאחר מכן)
והאמת שבכלל לא כך אלא כולם אותו הדבר (ובשביל שלא אצטרך לצנזר את ההודעה אני בולע חזק כמה דוגמאות חריפות שיש לי על קצה הלשון)

 

[עדיאל]

בשביל לסקר אובייקטיבית, צריך להיות מלאך, או לחילופין חייזר.
בנאדם מן היישוב, במיוחד סופרים ובעלי הגות. יש להם תמיד דעה משלהם, תמיד תהיה להם עמדה מסוימת בנושא עליו הם דנים, ותמיד דעתם, תשולב באופן שהוא בין השורות, יוסתרו תחתיהם או יעוטפו עטף-היטב במכבסת מילים נוטפות-צופים.

אז, ברגע שמערכות העיתונים מעסיקות עובדים ברואי-בשר וקרוצי-חומר, ולא רובוטים מתוכנתים-ממוגנטים, זה כבר לא אובייקטיבי.

משכך, כבר פחות איכפת לי עם האינטרס המשוכתב הוא של הסופר בעצמו, של העורך, של מחזיק המניות בעיתון או של המפלגה שאותה העיתון משרת.

 

[מריומה~]

בשביל לסקר אובייקטיבית, צריך להיות מלאך, או לחילופין חייזר.
בנאדם מן היישוב, במיוחד סופרים ובעלי הגות. יש להם תמיד דעה משלהם, תמיד תהיה להם עמדה מסוימת בנושא עליו הם דנים, ותמיד דעתם, תשולב באופן שהוא בין השורות, יוסתרו תחתיהם או יעוטפו עטף-היטב במכבסת מילים נוטפות-צופים.

אז, ברגע שמערכות העיתונים מעסיקות עובדים ברואי-בשר וקרוצי-חומר, ולא רובוטים מתוכנתים-ממוגנטים, זה כבר לא אובייקטיבי.

משכך, כבר פחות איכפת לי עם האינטרס המשוכתב הוא של הסופר בעצמו, של העורך, של מחזיק המניות בעיתון או של המפלגה שאותה העיתון משרת.

זה תמצית האנושות , העיקר שהוא יהיה ירא שמים וחפץ בקידום הענינים הנ"ל.

 

[אפשרי]

הגעת מאוחר לאשכול, יש לדפדף לעיל, אולי יאירו עיניך.

בכל אופן, אם התכוונת לסוג התקשורת 'האובייקטיבי נאור ובלתי תלוי' , שגם בסוג הזה שולטת "מדיניות סובייקטיבית ואנטי אובייקטיבית של המערכת או של הכותב" וכפי שנכתב כאן http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1810316&postcount=275

אם כן אז טוב
כי לא קיבלתי אף לייק (סליחה, צלצול) לדברי שם
וכבר חשבתי שכולם חולקים עלי מכל וכל
מצד שני גם לא חלקו עלי אז לא יכלתי להתווכח...
זה היה קצת מתסכל

 

[שמואל גרינשטיין]

לפני שאתם מצנזרים את "הכל לאדון הכל" ואת ספרי הרב ליהמן, צנזרו את התנ"ך.
מי שלא מאפשר לילד שלו לקרא את הספרים הנ"ל כי כתוב שם שהבחור ליוה את הבחורה, שגם לא יתן לילד שלו לקרא את חומש בראשית, כי כתוב שם "וישק יעקב לרחל", שלא לדבר על סיפורם של יהודה ותמר, פילגש בגבעה, והמלך דוד זקן וכו'.

חברה, נסחפתם.
את הספר "הכל לאדון הכל" קראתי וידעתי ע"פ (עברתי את כל הבחינות של האחים שלי) בגיל 9.
עד היום אני יכולה לצטט משם משפטים, יכולה למצא את עצמי חושבת ברוח הדברים ואני יכולה בהחלט לומר שהספר הזה רק הוסיף לי ביראת שמים ובכבוד הבריות ולא אף מילה אחרת.

חני

 

[efrat1]

לפני שאתם מצנזרים את "הכל לאדון הכל" ואת ספרי הרב ליהמן, צנזרו את התנ"ך.
מי שלא מאפשר לילד שלו לקרא את הספרים הנ"ל כי כתוב שם שהבחור ליוה את הבחורה, שגם לא יתן לילד שלו לקרא את חומש בראשית, כי כתוב שם "וישק יעקב לרחל", שלא לדבר על סיפורם של יהודה ותמר, פילגש בגבעה, והמלך דוד זקן וכו'.

חני

התאפקתי לא לכתוב את זה כבר אתמול...
מה עם שכם ודינה? אמנון ותמר? בנות לוט?
בקצב הזה אפשר למחוק חצי מהתורה...



אגב, נהניתי לראות על כריכת הספר "קורמו" שמספר על יציאת מצרים, מדבקה תוצרת הספריה של מודיעין עילית "לנשואים בלבד".

סיפור יציאת מצרים וקושי השעבוד אסור לקריאה עד לחתונה. למה? ככה.
מענין שבליל הסדר נהוג אחרת.

 

[געוואלדיג]

בכל אופן, אם התכוונת לסוג התקשורת 'האובייקטיבי נאור ובלתי תלוי' , שגם בסוג הזה שולטת "מדיניות סובייקטיבית ואנטי אובייקטיבית של המערכת או של הכותב" וכפי שנכתב כאן http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1810316&postcount=275

אם כן אז טוב
כי לא קיבלתי אף לייק (סליחה, צלצול) לדברי שם
וכבר חשבתי שכולם חולקים עלי מכל וכל
מצד שני גם לא חלקו עלי אז לא יכלתי להתווכח...
זה היה קצת מתסכל

אני מתכוון בדיוק לכך. והסיבות שלא צלצלתי הן, כי כתבת שאינך רוצה לכתוב כלל ואתה כן תכתוב שני(!) מילים, ובסוף הוספת על השתים עוד הרבה מילים. סיבה שניה כי כתבת שיש רבים שטועים לחשוב שיש תקשורת אובייקטיבית, ולפי השערתי אין אחד שטוען כך, [לא שאלתי את כולם], אלא שיש השמחים על כך ויש המצרים על כך ויש המתעלמים מכך. שלישית משום שביקשת לפנות להיסטוריון, כאילו ההיסטוריונים כן אובייקטיביים...

 

[אפשרי]

אני התכוונתי בדיוק לכך. והסיבות שלא צלצלתי הן, כי כתבת שאינך רוצה לכתוב כלל ואתה כן תכתוב שני(!) מילים, ובסוף הוספת על השתים עוד הרבה מילים. סיבה שניה כי כתבת שיש רבים שטועים לחשוב שיש תקשורת אובייקטיבית, ולפי השערתי אין אחד שטוען כך, [לא שאלתי את כולם], אלא שיש השמחים על כך ויש המצרים על כך ויש המתעלמים מכך. שלישית משום שביקשת לפנות להיסטוריון, כאילו ההיסטוריונים כן אובייקטיביים...

יש רבים מאוד הסבורים כך
חלקם גם כתבו כך באשכול זה - תדפדף ותראה
אכן לדעתי אלו יותר אנשים שלא כ"כ מעורים בתחום

ואגב, אף בן אדם לא אובייקטיבי אבל לא בגלל זה אפסיק לשאול היסטוריונים (ורופאים ומומחי נדל"ן ועורכי דין וגולשים בפרוג)

אתה ממש מקפיד על צלצול שאתה נותן, ממש 'צליל מכוון'...