מדוכא או מדוכה

[דניאל נ]

אגב יש גם אופציה למדוכה ומשמעותו :
מְדוּכֶּה - דֻּכָּה, הווה
הוצאו ממנו רוח הקרב, המרד והחופש, הֻכנַע. (העתק הדבק)

 

[תפוז סיני]

לכאו' המשמעות של שניהם שווה, דיכוי. יתכן שבספרות העברית בחרו במילה מדוכא, כשמדברים על אדם ומדוכה לתאר כלי "מכתש".
בהזדמנות זו האם מישהו יכול להסביר את הביטוי "ישב על המדוכה" שמשמעו להתעמק בבעיה, לבחון אותה לעומק ולמצוא לה את הפתרון הנכון.
אולי הכוונה, הנושא לעוס, טחון ?

 

[יונתן1]

לכאו' המשמעות של שניהם שווה, דיכוי. יתכן שבספרות העברית בחרו במילה מדוכא, כשמדברים על אדם ומדוכה לתאר כלי "מכתש".
בהזדמנות זו האם מישהו יכול להסביר את הביטוי "ישב על המדוכה" שמשמעו להתעמק בבעיה, לבחון אותה לעומק ולמצוא לה את הפתרון הנכון.
אולי הכוונה, הנושא לעוס, טחון ?

לעניין "ישב על המדוכה", לכאורה זה על שם המובא בגמרא, שאמר ר' דוסא:
"מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר שלשה דברים: צרת הבת אסורה וכו'" (יבמות טז, א). ובספר סדר הדורות מעיר איך יתכן שראה ר' דוסא את חגי הנביא יושב שם הרי היה דורות אחריו, אבל בכל אופן שם אין זה ביטוי אלא תיאור מציאות, שחגי ישב על מדוכה (כלי דיש) בזמן שאמר זאת. כלומר במקרה חגי הנביא ישב על מדוכה בזמן שקבע כמה קביעות הלכתיות, ומאז נתקבל לומר שפלוני ישב על המדוכה והסיק כך וכך, ואין קשר למהותה של המדוכה.

לעניין מדוכא בייסורים, בארמית "דכי" פירושו טהור או מטוהר, ונראה לענ"ד שכוונת הביטוי מטוהר ע"י ייסורים, אז אולי יותר מתאים ב-א' כי לקוח מארמית, אבל זאת צריך לשאול כאן את הדקדקנים.

 

[דניאל נ]

לכאו' המשמעות של שניהם שווה, דיכוי. יתכן שבספרות העברית בחרו במילה מדוכא, כשמדברים על אדם ומדוכה לתאר כלי "מכתש".
בהזדמנות זו האם מישהו יכול להסביר את הביטוי "ישב על המדוכה" שמשמעו להתעמק בבעיה, לבחון אותה לעומק ולמצוא לה את הפתרון הנכון.
אולי הכוונה, הנושא לעוס, טחון ?

"לשבת על המדוֹכה" פירושו להתעמק בבעיה, לבחון אותה לעומק ולמצוא לה את הפתרון הנכון.
אבל מילולית הביטוי לא מובן: מדוע לשבת על מדוֹכוֹת, ואיך ישיבה על מדוֹכוֹת עוזרת לפתור בעיות


בעברית המאוחרת קיבלה המילה מדוכה משמעות נוספת של אוכף, כנראה בגלל הדמיון בין צורת המדוכה לצורת האוכף.

המילה מְדוֹכָה נגזרת מהשורש דך, שפירושו מחוץ או מרוסק, ובהשאלה – פגוע. וגם ◄מדוכָּא ומדוכדך הן צורות דומות. ועוד מילה שנגזרה מהשורש דך נמצאת בשם בית החולים הירושלמי "משגב לדך" (על פי תהילים ט י: "וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ / מִשְׂגָּב, לְעִתּוֹת בַּצָּרָה").

המקור לישיבה על מדוכות נמצא בתלמוד הבבלי: "מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר..." (יבמות טז). אלא שמהמשפט הזה אי אפשר להבין מהי בדיוק משמעות הישיבה על המדוכה. יש המשערים שמדובר במושב שצורתו כצורת מדוכה, ויתכן שהכוונה היא כפשוטו – לשחוק את הבעיה במכתש עד לפתרונה.