בס"ד
פרק ג'
"אה יורי?" זב גריגורי, יורי מתכווץ, "לא מצליח לקום בזמן?"
יורי מתכווץ עוד יותר, "לא.. פשוט.." הוא נתקע "אני.." ניסה להתחיל שוב.
"אני חייב לך תודה" קוטע אותו גריגורי, "הצגה על הבוקר!" הוא נשמע מתפעל "רק אתה הייתה חושב ל רעיון כזה טוב." הוא סונט בו.
ידו של יורי בוערת, והוא רץ, עם דמעות בעיניו לחצר הקפואה. "הוא מקנא בך" יורי יכול לשמוע את קולו של אביו "הם מקנאים בך, תזכור זאת, אין להם משמעות לחיים, לכן הם כועסים כל כך דווקא על היהודים". הוא חוזר לאותו לילה קר, יכול לראות את אביו יושב לידו על המיטה משנן לבנו המייבב את המשפט החשוב "המשפט הבסיסי של כל יהודי בגולה" כפי שאביו קרא לו.
----
בתור עונש יורי נאלץ להישאר לנקות את חדר האוכל, וכך הוא הלך לישון גם היום אחרי כל החברים.
יורי פונה לישון, מגלה על הכרית שלו סרגל ארוך, כמעט כמו של המורה. פגוע הוא תפס בסרגל, מחפש את השם החרוט עליו, גריגורי רומנוב כמובן. הוא נשכב על המיטה ופורץ בבכי, תופס בידו הבריאה בסרגל שמוכתם בכתמי דיו אדומים.
---
בבוקר, כאשר חבריו קמו להתארגן, הם גילו את יורי שוכב במיטתו, פניו כבושות בכרית, ידו האחת מחבקת את הכרית, והשניה תופסת בסרגל.
גריגורי, יחד עם כמה מחבריו, לקחו מידו את הסרגל, נזהרים שלא להעיר אותו, ויצאו מאולם השינה, מצחקקים בקול.
כרגיל, אשמח לביקורת.
פרק ג'
"אה יורי?" זב גריגורי, יורי מתכווץ, "לא מצליח לקום בזמן?"
יורי מתכווץ עוד יותר, "לא.. פשוט.." הוא נתקע "אני.." ניסה להתחיל שוב.
"אני חייב לך תודה" קוטע אותו גריגורי, "הצגה על הבוקר!" הוא נשמע מתפעל "רק אתה הייתה חושב ל רעיון כזה טוב." הוא סונט בו.
ידו של יורי בוערת, והוא רץ, עם דמעות בעיניו לחצר הקפואה. "הוא מקנא בך" יורי יכול לשמוע את קולו של אביו "הם מקנאים בך, תזכור זאת, אין להם משמעות לחיים, לכן הם כועסים כל כך דווקא על היהודים". הוא חוזר לאותו לילה קר, יכול לראות את אביו יושב לידו על המיטה משנן לבנו המייבב את המשפט החשוב "המשפט הבסיסי של כל יהודי בגולה" כפי שאביו קרא לו.
----
בתור עונש יורי נאלץ להישאר לנקות את חדר האוכל, וכך הוא הלך לישון גם היום אחרי כל החברים.
יורי פונה לישון, מגלה על הכרית שלו סרגל ארוך, כמעט כמו של המורה. פגוע הוא תפס בסרגל, מחפש את השם החרוט עליו, גריגורי רומנוב כמובן. הוא נשכב על המיטה ופורץ בבכי, תופס בידו הבריאה בסרגל שמוכתם בכתמי דיו אדומים.
---
בבוקר, כאשר חבריו קמו להתארגן, הם גילו את יורי שוכב במיטתו, פניו כבושות בכרית, ידו האחת מחבקת את הכרית, והשניה תופסת בסרגל.
גריגורי, יחד עם כמה מחבריו, לקחו מידו את הסרגל, נזהרים שלא להעיר אותו, ויצאו מאולם השינה, מצחקקים בקול.
כרגיל, אשמח לביקורת.