מדריך מאמר נפלא מפורום לתורה בנושא השקעות

[חרבות ברזל]

הקרדיט לדוד ה. מפורום לתורה.
המקור פתוח רק למי שיש גישה לפורום אקטואליה

לדמותו של חלום
שעריי שמים פתח, כמידי יום רוטט לו הפלאפון בניגון מרטיט סמוך לעיניו הטרוטות של
אברימי.
זוכרים את אברימי? אברך מרוט, עייף, מתוסכל? הגיע הזמן שתשכחו, התקדמו נא לשנת
ה'תשפ"ט הגיע הזמן להכיר את ר' אברהם.
ר' אברהם משקיט את השעון המעורר וקם בזריזות, יום עמוס מחכה. הפועלים עצלים ובעל
הבית דוחק. פיזור ילדים, שחרית והגעה בשעה 9:00 לכולל לפניו, ר' אברהם לא מאחר לכולל
אף פעם.
ר' אברהם מארגן את הילדים בזריזות וממהר למרפסת הסוכה המקורה, הבינה המלאכותית
מזהה אותו והגג נפתח מאיליו. ר' אברהם מעמיס את הילדים לרכב המעופף, מחבר את הנטו
ווייז ומגדיר מסלול פיזור. הרחפת האוטונומית תעשה את כל השאר.
ר' אברהם עצמו יוצא מהווילה המפוארת אי שם במערב גוש דן עילית (שכונת מגדים למי
שמתעניין) ופוסע לבית הכנסת הסמוך ברגל, הוא מקפיד על שכר פסיעות ועל אווירא דארץ
ישראל. הוא נכנס לבית הכנסת בצעד מתון, וזוכה לקבלת פנים נלהבת מהגבאי, בכל זאת
התורם של המבנה. ר' אברהם מגיב בחביבות, העושר לא עלה לו לראש, הוא נשאר חד מן
חבריא.
אחר התפילה מזמן ר' אברהם את הרחפת, הוא צריך להגיע לכולל שהוא עומד בראשו,
מאתיים אברכים יושבים שם. ר' אברהם מחזיק אותם מהמעשרות, את החומש הוא מעביר
למקומות אחרים.
בנסיעה הקצרה מתעדכן ר' אברהם בנעשה במכרות הזהב שלו אי שם באתיופיה, מתברר כי
גם החודש הם הניבו עשרה אחוז תשואה, עורקי הזהב העשירים שם ממשיכים לצמוח,
סייעתא דשמיא עצומה. ר' אברהם ממשיך בדילוג הווירטואלי סביב העולם, בבית האבות
בלונדון, בדירות בקפריסין, בביטוחים בארה"ב, במלון באיטליה. נראה טוב ב"ה, הכל עולה
ומתעלה.
הגיע הזמן שהעקרת תעזוב את העבודה מהרהר ר' אברהם בפעם האלף. נכון, היא עובדת רק
שש שעות ביום ומרוויחה 32000 Ⴣ, אבל עם כל הכבוד ל"אתרא" הוא מרוויח את הסכום הזה
בשעתיים של הכנסה פסיבית. העקרת כרגע מסרבת, "אתרא זה משפחה, זה לא הכסף זו
הנשמה".
הסלולארי הכשר מצלצל, ר' אברהם הוא נשיא ארגון אשרינו, אין לו "דומיו" וכ"ש אייפון ח"ו.
על הקו נמצא העוזר האחראי על מכונות הקפה, מתברר שמכונות הקפה שלו הפזורות בכל
רחבי הארץ מרוויחות יותר מידי כסף, הוא חוצה שוב ושוב כל תקרת מס. אין מה לעשות נאנח
ר' אברהם "צרות של עשירים".

רגע לפני שר' אברהם סוגר את האימייל ויורד מהרחפת ליום של שטייגען בתענית דיבור נכנסת
הודעה חדשה, מתברר כי נסיך ניגרי מעוניין להוריש לו את כל הונו. ר' אברהם מאשר כמובן,
ככה זה אצל העשירים "כסף הולך לכסף". אין מה לומר, שעה רגילה בחייו של ה"תורה
וגדולה" ר' אברהם שליט"א.
ר' אברהם מפליג במחשבתו למצבו שש שנים קודם לכן, חבריו עדיין באותו מצב נאנקים תחת
משכנתא בדירה דלוחה בפריפריה ירושלמית, אך ר' אברהם, או כפי שנקרא אז אברימי, שבר
את הגלגל, יצא ממעגל העוני. בעזרת כשרונו המבריק וחושיו החדים שחודדו בעמל של שנים
על הבנתה של סברא דקה ובעזרתו של הבורא יתברך זכה אברימי שתורה וגדולה יתאחדו על
שולחנו.
בראשית הייתה דירה. כל מי שמבין משהו יודע שדירה זו השקעה גרועה. הכסף שוכב בקירות
3% תשואה שנתית, עדיף לקבור את הכסף ולקוות שיצמח עץ של דולרים, יש סיכוי גדול יותר
להתעשר כך, מי שלא מעז לא מחתן ילדים.
אז אברימי גייס את האינטלקט המבריק שלו יחד עם שנות לימודיו מכר את דירתו וקבע לעצמו
רשימת כללים להשקעה.
הכנסה פסיבית, בלי עבודה, בלי מאמץ.
תשואה של לפחות חמישה אחוזי ריבית חודשית.
תשואה מובטחת.
להשקיע אצל אנ"ש בלבד.
רק דברים שאנשים מכובדים אומרים שזו השקעה טובה.
לפצל את ההשקעה.
אחרי שקובעים כללים הכל קל יותר. ברור שדירה עם 3% תשואה שנתית היא לא משהו
מעניין. גם שוק ההון לא מועיל, סיכונים מוגברים, מקסימום 7% תשואה שנתית וגם זה על
פני שנים רבות. הוא רוצה להרוויח.
אברימי הרגיש אבוד, אבל אז הגיעה ההשקעה המיוחלת, אברימי עשה מנוי לעיתון! מתברר
שהאוצר נמצא מתחת לגשר, אברימי מצא עשרות הזדמנויות השקעה נפלאות. הנה תראו
אותו היום, במקום דירה עלובה אי שם, אברימי מחזיק בווילה במערב גוש דן, רכב מעופף
(בצבע לבן, לא לנקר עיניים), מאות סוכנים שעובדים תחתיו בכמה עשרות פירמידות, מכרות
זהב, יהלומי דמים, מלונות באירופה, שדה נפט ישראלי, קרקעות בירח ובפרדס חנה כרכור.
והצדקה בהתאם, מאות אברכים, אלפי נזקקים, וכמובן קורסים בכלכלה נבונה לכל דורש,
חינם אין כסף.
נשמע דמיוני? קבלו סקופ, זה באמת דמיוני!! זה לא דמיוני בגלל שאין כסף קל, האמת היא
שיש המון כסף קל. תפרסם על קרקעות חקלאיות בכרמי רוממה, תצטלם עם ערבי בכפיה

ותספר שהוא בן של מלך ירדן והנה עשית כסף קל. זו הצורה היחידה, כל צורה אחרת היא
הונאה.
נשאלת השאלה איך אנשים נבונים וחכמים, אנשים שהשווער השקיע בהם חצי מיליון Ⴣ
מאמינים בהזיות, מה הסוד? מה הפרופיל הפסיכולוגי? למה אברכים מסוגלים להשקיע כסף
שאין להם בהקעה שאין לה היתכנות?
אנסה להעלות פה כמה נקודות בתקווה למצוא הסבר.
א. טיפשות: אחד הדברים העצובים בטיפשות היא העובדה שמי שטיפש אינו יודע שהוא טיפש
בדרך כלל. למעשה ככל שאדם טיפש יותר כך הוא משוכנע בהיותו חכם. אם הייתי ממש חכם
יכולתי לכתוב נוסחא מתמטית ולחשב כמה אדם הוא טיפש לפי מידת הביטחון שלו בחכמתו.
כשטיפשות ויהירות נפגשים התוצאה היא שילוב מושלם של סכל הבטוח שהוא וורן באפט.
ב. טיפשות של אחרים: כאשר אדם קונה מניות של טבע למשל הוא מחשב שני אפיקי רווח,
דיבידנד, כלומר, החברה תרוויח בשנה הקרובה סכום מסוים ותחלק אותו לכל הבעלים, כך
שאם היא תרוויח עשרה אחוזים מערכה הוא יקבל סכום נאה בסוף השנה (המכפיל של
החברה), וכמובן עליית ערך החברה, אם הצפי של רווחי החברה יעלה הרי שערך החברה
יעלה כי אנשים ירצו את הרווח, כתוצאה מזה ערך המניה שלו יהיה שווה יותר. אם כן, כל
ההשקעה שלו מבוססת על כמה החברה תרוויח, אבל הרווח שלו מתבטא בשני אפיקים.
יש מקרים מסוימים בהם החברה לא תרוויח את ערכה כמעט בוודאות, חברת טסלה למשל
הייתה שווה בתקופות מסוימות סכום שייקח לה מאות שנים להרוויח. הסיבה שאנשים
השקיעו בה היא בגלל הסברא שמחיר המניה ימשיך ויעלה. כלומר, כולם בנו על זה שהם יצאו
מהחברה ברגע הנכון וטמבל אחר ייתקע עם המניות.
כך גם כאן, אותו אברך שקונה קרקע חקלאית או רכב מעופף, שומע מהמוכרים כמה ערך
הקרקע כבר עלה, הוא לא חושב להחזיק בקרקע עשרים שנה ואז לשכור קבלן ולבנות שם
בית, הוא מתכנן למכור אותה עוד שלש שנים אחרי שערך הקרקע יכפיל את עצמו לטמבל
אחד שייתקע עם הקרקע. מי אמר שערך הקרקע יוכפל? עובדה, הוא כבר הוכפל, בעלי
הקרקע מוכרים יחידות קרקע במחיר כפול מאשר לפני שנה, מה שעבד פעם אחת יעבוד
לעולם.
כמובן שהמחשבה לקוות להעלות בחכה מישהו אחר, כשבשוק מסתובבים יזמים ממולחים
עם רשתות, היא מחשבה נאיבית וגרוע מכך.
ג. חלום: לחלום זה אנושי, כולם חולמים. כולם רוצים חיים טובים, רגועים ושלווים. אם תיקח
אדם שמרוויח יחד עם הרבנית 10000 Ⴣ, יש לו ארבעה ילדים שני בנים ושתי בנות, הוא אמור
לחתן את כולם בעשרים שנה הקרובות ואין לו מושג כמה ילדים ייוולדו לו עד אז, על מה הוא
יכול לחלום? שמורות יתחילו להרוויח 50000 Ⴣ בחודש? שמחירי הדירות ירדו מתחת לאחוז
החסימה? הוא חייב לחלום על דברים מסוג זה. איך הוא שם 200000 Ⴣ ועוד כמה שנים הוא

מיליונר, אין אפיק אחר לחלומות שלו (מלבד החלום על איך הוא יבכה בכותל וגביר ידפוק לו
על הכתף ויושיט לו צ'ק פתוח, המעלה בחלום הזה שרכבת לכותל עולה ששה שקלים בלבד).
ד. פחד: הפחד מהחמצת הזדמנויות, לכל אחד יש את השווער שכמעט קנה את קרית ספר,
הסבא שהחזיק מניות באפל, הדוד שרצה להשקיע בביטקווין והתחרט ברגע האחרון. הוא לא
רוצה להיראות כמוהם, מרירים, עצבניים, מדברים כל היום על הפספוס של חייהם. כמובן
שאותו אברך לא שמע מעולם על העסקה ברומניה שהציעו לשווער שלו ועשרות האברכים
שפשטו שם רגל, על מניות הבנקים שחברים של סבא שלו נהפכו בגללם לפושטי יד. הוא
שמע רק על אותה הזדמנות שדמתה לכל ההזדמנויות האחרות אבל היא הייתה האמתית, רק
שעל כל אחת כזו יש מאה שהם עושק ומאה אנשים שהפסידו את הונם וכבודם.
אך המחמיצים הם הבעיה הקטנה, עיקר הבעיה היא המצליחנים. כולם רוצים ללמוד
ממצליחים, אף אחד לא לומד מלוזרים. אם עשרה אנשים השקיעו בהשקעה שיש לה 10%
סיכוי, תשעה יישארו בלי כלום ואחד יתעשר. אף אחד לא הולך לשאול את הלוזרים, כולם
שואלים את היחיד שהצליח איך זה קרה. כך אנשים בטוחים שהחכמה היא להמר ולהעז ולא
להקשיב לכל השמרנים שמניאים אותך מהשקעה ולעולם לא יהיה להם כסף.
נקודה נוספת על עניין ה"אונזערעס", אנחנו אוהבים לסמוך על אנ"ש, על כאלו שהם חלק
ממנו, שתורמים למוסדות שלנו, שמפרסמים אצלינו. רק שאנחנו שוכחים שגם אם 99%
מהציבור ישר כמו סרגל ובחיים לא ייטול אסימון שאינו שלו, יש אחוז אחד קטן שמסתובב עם
שטריימל ובעקיטשע והוא פשוט נוכל. אין צורך שרוב היהודים יהיו גנבים, די בכך ש"רוב גנבי
ישראל". ואותו האחוז מכיר היטב את נקודות התורפה של הציבור החרדי, יודע לנצל את האמון
שרוחשים לו, לכן עובדת היותו חרדי אינה נקודת זכות בעניין. את השלישי שהוא מקבל בבית
המדרש הוא מממן מהכסף שלך. את המקווה שהוא תרם, אתה תרמת. הוא רק מקבל את
הכבוד ואתה קונה את זה.
ואם אתם שואלים את עצמכם, העושקים ניחא, אבל כולם משתפים איתם פעולה? העיתונים?
אנשי המקצוע? אנשים מכובדים ששימשו בתפקידים בכירים יושבים אצלם בחברות, איך
אפשר לומר שכל העסק הוא לופט גישעפט?
כדי לענות על זה אצטרך לחשוף סוד אפל. אתם יודעים למה אני כותב נגדם ולא בעדם? מה
הסיבה שאיני תומך בחברות אלו? פשוט מאוד, הן לא משלמות לי. אם חברה הייתה פונה אליי
ומציעה לי מספיק כסף כדי לכתוב בשבילה, הייתי מבין עד כמה היא שווה ואמינה. הייתי מבין
באמת, לא כבדיחה, הייתי משכנע את עצמי עד הסוף, (תלוי בסכום כמובן).
אז אין לי תלונה על אנשים שמקבלים משכורת ו"מבינים" כמה כדאי להשקיע בבית אבות
באנגליה או בחברת מחשבים שתחלק עשרות אלפים למתכנתות חסרות ניסיון אם הן רק
תשלמנה סכום כסף התחלתי. התלונות שלי על אותם אנשים שנדרשים לשלם כסף ובכל
זאת משתכנעים, מה התירוץ שלכם?​