טביעה היא הסיבה השנייה בשכיחותה לתמותה. טביעה מתרחשת במהירות ובדממה. ילד טובע אינו צועק ואינו יכול להתריע שהוא בסכנה מכיוון שהפה והאף שלו מכוסים מים. בתוך 2 דקות מרגע הטביעה הוא מאבד הכרה וכעבור 4-6 דקות חל נזק מוחי בלתי הפיך ועד מוות. התנהגות בטוחה בסביבת מים יכולה להציל חיים.
ילדים נמשכים למים. מרכז הכובד שלהם נמצא בחלק העליון של הגוף, ולכן הם נוטים ליפול למים כשהראש נופל קדימה. כאשר הפה והאף מכוסים במים, הם אינם יכולים להתרומם עצמאית – ולמעשה נמצאים במצב של טביעה. ילדים עלולים לטבוע גם במים רדודים בעומק סנטימטרים בודדים.
מומלץ לעבור עם הילד תהליך הסתגלות למים בשנים הראשונות לחייו, כהכנה למיומנויות שחייה בהמשך. באמבטיה מומלץ לאפשר לו לשכב כאשר כל גופו נמצא בתוך המים – גם על הגב וגם על הבטן, ולטבול את הראש במים עד האוזניים. בבריכה מומלץ לעודד את הילד לקפוץ במים, לטבול את הראש ולבצע תנועות גריפה.
באמבטיה
- לא משאירים פעוטות לבד באמבטיה, אפילו לא לרגע!
- דואגים מראש להביא את כל החפצים הדרושים לרחצה – מגבת, כלי רחצה וכו’
- אם חסר משהו – מבקשים עזרה או מוציאים את התינוק מהמים
ילדים קטנים נמשכים למשחקים במים, אבל המודעות שלהם לסכנות נמוכה. אולם לא רק הילדים אינם מודעים לסכנות: הורים רבים אינם יודעים באיזו מהירות יכול ילד לטבוע. רוב מקרי הטביעה מתרחשים כאשר המבוגר כלל אינו יודע שהילד שבהשגחתו טובע.
ילדים בני 0 עד 4 שנים עלולים לטבוע גם במים שעומקם 10 סנטימטרים בלבד ואף במים רדודים יותר. כדי לטבוע מספיק שהמים יכסו את פיו ואת נחיריו של הילד. כעבור שתי דקות הוא עלול לאבד את הכרתו, ונדרשות רק עוד ארבע עד שש דקות כדי לגרום לו נזק מוחי בלתי הפיך.
הראש של ילדים בני 0 עד 5 שנים כבד ביחס לשאר חלקי הגוף, ולכן הילדים עלולים להתהפך בקלות לתוך דלי מים, אמבטיה, גיגית ואפילו לשירותים - בלי שיש להם יכולת לחלץ את עצמם בשל מגבלות התפתחותיות.