שיר מַנְגִּינָה

[ברטה]

מַנְגִּינָה/ "כשיגמרו המילים, תתחיל המנגינה"

לֶהָבָה מִלֵּב עוֹלָה,
מִתְנוֹעַעַת הִיא חֶרֶשׁ
אוֹר כָּתֹם מוּלָהּ
שׁוֹקַעַת אַט הַשֶּׁמֶשׁ
קָרֵב יוֹם חָדָשׁ
קָרֵב גַּם הָרֶגֶשׁ

וּבְעוֹד הַחַמָּה,
מָה טוֹמֵן בְּחֻבּוֹ
אַךְ בִּמְקוֹם הַקְדָּמָה,
הַדְּמָמָה לוֹ מָבוֹא
לְאוֹתוֹ הַיּוֹם,
שֶׁרַק יָבוֹא...

תְּפִלָּה שֶׁלּוֹחֵשׁ
מוּל אוֹתָהּ עֲשָׁשִׁית
קוֹל שֶׁרוֹגֵשׁ
אוֹ דִּמְעָה חֲרִישִׁית
מִתְלַוִּים וְעוֹלִים
בְּתוֹךְ כָּךְ נִכְתָּבִים
בְּתָוִים
אֶחָד לְאֶחָד אַט קְרֵבִים
מְקַוִּים
עַד לְבוֹא הַשָּׁעָה
מַמְתִּינִים,
בֵּינוֹתָם מַתָּנָה
שֶׁיִּתְמַלֵּא לִבֵּנוּ אֱמוּנָה
שֶׁנָּכִין כֵּלִים לְאוֹתָה עֲגִינָה
וּכְשֶׁיִּגָּמְרוּ הַמִּלִּים...

 

[ilan p]

כתיבה מאוד יפה --ומאוד אהבתי את החריזה העקבית והמסודרת שגורמת לשיר לזרום ככה בכיף