שיר לריב (חצי שיר)

I.Q · 13/9/21

בָ''ה
הַאִם לֹא כְּדַאי לָנוּ לָרִיב?
מְעַט,
כְּדֵי לְיַצֵּר עִנְיָן,
נְחַפֵּשׂ חוֹמָה שֶׁאוּלַי רְעוּעָה,
מִנְהָג נִשְׁכַּח,
מִצְוָה הָעוֹמֶדֶת בְּקֶרֶן זָוִית
שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת בִּלְעָדָיו וּבִלְעָדֶיהָ.
נִטְעַן שֶׁכָּל הַיַּהֲדוּת עוֹמֶדֶת עַל בְּלִימָה.
נְיַצֵּר אֵשׁ,
נַרְבֶּה שַׁלְהֶבֶת,
יִהְיֶה אוֹיֵב מוּחָשִׁי מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ,
בַּסַּפְסָל הַסָּמוּךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
אֵצֶל הַשָּׁכֵן מִמּוּל.
יִהְיֶה מִמִּי לְהִבָּדֵל,
נִהְיֶה יוֹתֵר אֲנַחְנוּ
וְשֶׁלָּנוּ.
הַנֹּעַר יִסְעַר,
יִתְחַזֵּק,
יִתְבַּצֵּר,
יַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
וְהַשַּׁרְשֶׁרֶת תִּמָּשֵׁךְ.
שֶׁלֹּא תֹּאבֵד שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.
אוֹ אוּלַי
נַתְחִיל לְהַאֲמִין בּוֹ
בִּדְרָכָיו
בְּאֹרְחֹתָיו
שֶׁהוֹרֵנוּ.
נַקְשִׁיב לַקּוֹל הָאוֹמֵר מִשָּׁמַיִם יוֹם יוֹם:
אֱהֹב אֶת הָאַחֵר, כָּמוֹךָ.

ביזנסטורי - אילה · 13/9/21

השיר מכיל עירבוב מסויים במסר.
יש הבדל בין מריבה לבין היבדלות.

כמו שברור שהתנהגות כזאת:

נכתב ע"י I.Q:
הַאִם לֹא כְּדַאי לָנוּ לָרִיב?
מְעַט,
כְּדֵי לְיַצֵּר עִנְיָן,
נְחַפֵּשׂ חוֹמָה שֶׁאוּלַי רְעוּעָה,
מִנְהָג נִשְׁכַּח,
מִצְוָה הָעוֹמֶדֶת בְּקֶרֶן זָוִית
שֶׁלֹּא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת בִּלְעָדָיו וּבִלְעָדֶיהָ.
נִטְעַן שֶׁכָּל הַיַּהֲדוּת עוֹמֶדֶת עַל בְּלִימָה.
נְיַצֵּר אֵשׁ,
נַרְבֶּה שַׁלְהֶבֶת,
יִהְיֶה אוֹיֵב מוּחָשִׁי מֵעֵבֶר לַכְּבִישׁ,
בַּסַּפְסָל הַסָּמוּךְ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
אֵצֶל הַשָּׁכֵן מִמּוּל.

היא שלילית ומביאה רק רע.
הרי שזה:

נכתב ע"י I.Q:
יִהְיֶה מִמִּי לְהִבָּדֵל,
נִהְיֶה יוֹתֵר אֲנַחְנוּ
וְשֶׁלָּנוּ.
הַנֹּעַר יִסְעַר,
יִתְחַזֵּק,
יִתְבַּצֵּר,
יַעֲבִיר אֶת הַמֶּסֶר לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
וְהַשַּׁרְשֶׁרֶת תִּמָּשֵׁךְ.
שֶׁלֹּא תֹּאבֵד שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.

מבורך ומחוייב במציאות שיצרו עבורנו אחרים.

והוא שאמר את זה:

נכתב ע"י I.Q:
נַתְחִיל לְהַאֲמִין בּוֹ
בִּדְרָכָיו
בְּאֹרְחֹתָיו
שֶׁהוֹרֵנוּ.
נַקְשִׁיב לַקּוֹל הָאוֹמֵר מִשָּׁמַיִם יוֹם יוֹם:
אֱהֹב אֶת הָאַחֵר, כָּמוֹךָ.

אמר גם:
הרחק משכן רע.
ואל תתקרב לרשע.
ו- חייך קודמים
ועוד הרבה ציטוטים ופסוקים.
אז מה הדרך הנכונה והמאוזנת?

שמירה על המסורת.
הליכה בדרך ההורים שהוכיחה את עצמה.
ושמיעה בקול גדולי ישראל על קוצה של מילה.
זה הכל.

מבחינה לירית,
השיר יפה מאד ובעל מקצב נעים וחלק.
והפאנץ' מובא במקום הנכון.

I.Q · 13/9/21

נכתב ע"י אילה רובינפלד:
השיר מכיל עירבוב מסויים במסר.
יש הבדל בין מריבה לבין היבדלות.

כמו שברור שהתנהגות כזאת:

היא שלילית ומביאה רק רע.
הרי שזה:

מבורך ומחוייב במציאות שיצרו עבורנו אחרים.

והוא שאמר את זה:

אמר גם:
הרחק משכן רע.
ואל תתקרב לרשע.
ו- חייך קודמים
ועוד הרבה ציטוטים ופסוקים.
אז מה הדרך הנכונה והמאוזנת?

שמירה על המסורת.
הליכה בדרך ההורים שהוכיחה את עצמה.
ושמיעה בקול גדולי ישראל על קוצה של מילה.
זה הכל.

מבחינה לירית,
השיר יפה מאד ובעל מקצב נעים וחלק.
והפאנץ' מובא במקום הנכון.

תודה על ההתייחסות ודברי השבח. וביחס להערה: נשמת השיר אומרת; שהשאלה מהיכן הדברים מתחילים? כלומר, מהיכן הווייתם? האם מהרע - ממנו בוודאי יש להבדל, או מהצורך לחזק את השורות וכיוצא בזה' וההבדלות היא רק אמצעי. ועל כך, על האופן השני, מקונן השיר. כלומר, האם מותר להקריב את אהבת ישראל וכל הכרוך בזה למען חיזוק השורות? האם הקדוש ברוך הוא מבקש מעמנו לייצר מחלוקות מדומות! למען חיזוק השורות? אתמהא! ולכן המסר, בעיני הוא נכון וחשוב.