שיתוף - לביקורת לרב'ה גולדברג שלום וברכה!

[הזדמנות]

לרב'ה גולדברג שלום וברכה!

יוסי איחר כי אח שלו דרך לו על החולצה והוציא לו לשון בגלל שאתמול יוסי ברח לו עם האופניים. הצעתי לו חולצה אחרת אבל הוא לא אהב אותה, שאר החולצות היו רטובות. ניסיתי לשכנע אותו ללבוש את החולצה שהוא לא אוהב אבל הוא התעקש. הייתי חייבת להגיע בזמן לעבודה כי היתה לי פגישה חשובה. בינתיים יוסי העיף לאח שלו את הנעל למרפסת של השכנים. צרחתי עליו שירוץ מהר להביא אותה אבל הוא רק הוציא לי לשון, החטפתי לו סטירה והוא התחיל לבכות. ניסיתי לתת לו טופי והוא לא רצה לקחת, הוא לבש חזרה את מכנסי הפיג'מה, הוריד את הגרביים והתחבא מתחת לשמיכה. איימתי עליו שהוא לא יבוא לבר מצוה של שמוליק והוא צחק. הוא אמר שהוא יודע שהוא כן יגיע בסוף, אמרתי לו שהפעם אני באמת לא אקח אותו והוא צחק. הוא פתח את עמוד 37 בספר "על סף התהום" של הספריה. ניסיתי לקחת לו אותו מהיד אבל הוא משך אותו אליו. הספר נקרע. הבטחתי לו טיסה בשמי הארץ. הוא הסכים בסוף להתלבש בחזרה וללכת בתנאי שאני אשים לו את החולצה במיבש.

יוסי איחר בידיעתי.

אמא של יוסי.

 

[Sara led]

אויש, זה טוב!

 

[lab]

אני אוהב את זה

 

[גולדברג.]

קיבלתי.
(תודה על הפירוט, הצלחתי לקרוא למרות הקשקוש).
להבא תוכל להבטיח לו שהרבה 'גולדברג' יביא לו חולצה משלו.

אין צורך בסטירות, זה בניגוד לדרכם של צוות הת"ת.

טופי גם לא בא בחשבון, אנחנו לא משחררים באמצע הלימודים לצורך טיפולי שיניים.

לא לאיים באיומי סרק, בטח לא על הפסד אירוע כמו בר מצוה. יוסי מקפיד תמיד להביא לנו למחרת כל אירוע שכזה, רוגלכים ועוגות קצפת (בלי הקצפת, את זה הוא שומר לעצמו) בתוך צלחת חד פעמית מהודרת עטופה במפיון יד 2 מחברה מוכרת.

(וטיסה בשמי הארץ, סתם יקר...).

 

[lab]

אפרופו החליף לפיג'מה
ילדה אחת חמודה החליפה לשמלת שבת והסבירה לגננת שזה מה שאבא הלביש אותה
בושות

 

[מיהי]

ילדה אחת חמודה

סתם ילדה אחת...?

(ה"בושות" הדליק את הנורה)

 

[הנף מקלדת]

לרב'ה גולדברג שלום וברכה!

יוסי איחר כי אח שלו דרך לו על החולצה והוציא לו לשון בגלל שאתמול יוסי ברח לו עם האופניים. הצעתי לו חולצה אחרת אבל הוא לא אהב אותה, שאר החולצות היו רטובות. ניסיתי לשכנע אותו ללבוש את החולצה שהוא לא אוהב אבל הוא התעקש. הייתי חייבת להגיע בזמן לעבודה כי היתה לי פגישה חשובה. בינתיים יוסי העיף לאח שלו את הנעל למרפסת של השכנים. צרחתי עליו שירוץ מהר להביא אותה אבל הוא רק הוציא לי לשון, החטפתי לו סטירה והוא התחיל לבכות. ניסיתי לתת לו טופי והוא לא רצה לקחת, הוא לבש חזרה את מכנסי הפיג'מה, הוריד את הגרביים והתחבא מתחת לשמיכה. איימתי עליו שהוא לא יבוא לבר מצוה של שמוליק והוא צחק. הוא אמר שהוא יודע שהוא כן יגיע בסוף, אמרתי לו שהפעם אני באמת לא אקח אותו והוא צחק. הוא פתח את עמוד 37 בספר "על סף התהום" של הספריה. ניסיתי לקחת לו אותו מהיד אבל הוא משך אותו אליו. הספר נקרע. הבטחתי לו טיסה בשמי הארץ. הוא הסכים בסוף להתלבש בחזרה וללכת בתנאי שאני אשים לו את החולצה במיבש.

יוסי איחר בידיעתי.

אמא של יוסי.

נהדר!
מזכיר לי קצת את ההצהרות בריאות.
באיזה שלב מילאתי לחודש מראש.

 

[המלמד מבני ברק]

אמיתי לגמרי!
פעם קיבלתי פתק מילד (מכינה) שהיה כתוב בו:
'לכבוד הרב'ה. אבריימי היה ילד רע ובכלל לא הקשיב בקול אמא היום בבוקר'
קטע זה היה מעט מחוק ומתחתיו נרשם 'אבריימי ילד טוב'.....

 

[Talya kadosh]

אחד הגדולים.

 

[מ. י. פרצמן]

גאוני.
אין דבר שאני יותר אוהבת משימוש חכם בפורמט כתיבה, כדי להעביר רעיון.

 

[~שפרה~]

אי אי אי, זה טוב!

 

[ריקי ג]

מוצלח ביותר

 

[c.s.h.]

אחד הטובים ואויש כמה שזה נכון

 

[לאלה]

מעולה.
ממש מעולה.
יש מישו שלא אויים בילדות על פתק כזה שישלח למורה\רב'ה?
'איך אני אכתוב שלא באשמתך? מה בבוקר הזה היה לא באשמתך?'