כמי שעוסק במשך רוב שעות היממה בהלכות שבת, וכמי שאשתו עובדת בבית חולים וצריכה לעשות משמרות בשבת, אני מוכרח להגיב כאן ולהצביע על נקודה חשובה.
חרדים רבים שרואים חילולי שבת בבתי חולים ובארגונים רפואיים, מוצאים את עצמם נחרדים. האינסטינקט הבסיסי שלנו גורם לנו מיד רתיעה מכל מעשה שנתפס בעינינו כחילול שבת, במיוחד כאשר המחלל הוא יהודי שומר מצוות.
האינסטינקט הזה הוא מעולה, הלוואי שנצליח לשמר אותו, אבל בכל המדובר בעבודה של צוותים רפואיים אנו מוכרחים להתגבר עליו.
לא אוכל להיכנס כאן לכל פרטי ההלכות והנושאים עליהם דובר כאן, כי כל אחד מהם יש לו פרטי פרטים של הלכות בהן הוא תלוי. אבל כן אוכל לומר שהתפיסה ההלכתית כאשר מדובר בחולה, ובפרט בחולה שיש בו סכנה, שונה בתכלית מזו שאנו רגילים אליה בדרך כלל.
ההלכה מחמירה בפיקוח נפש יותר ממה שהיא מחמירה בהלכות שבת, ולכן כל ספק זעיר מחייב (חובה, לא רשות) את חילול השבת, ומבואר בהלכה שאפילו במקום בו ניתן לעשות את המלאכה על ידי גוי, אין עושים את המלאכה על ידיו, אלא על ידי גדולי ישראל וחכמיהם.
באופן כללי, כאשר שואלים על פרט מסויים אם יש בו פיקוח נפש או לא, התשובה תהיה פעמים רבות שלילית. אולם אנו צריכים להבין שהתפיסה ההלכתית היא מערכתית, לא פרטית. כלומר: פוסקי ההלכה אינם בוחנים לדוגמא כל שטיפה ושטיפה שנעשית בבית החולים אם היא נצרכת או לא, אלא הם בוחנים באופן כללי מערכתי את המצב, ואם ידוע שהימנעות כללית משטיפה תגרום חוסר סטריליות שיפגע בחולים ויסכן אותם - יתירו אותה (זו רק דוגמא, לא הלכה למעשה).
באופן כללי אוכל לומר שבתי החולים החרדיים מונחים ע״י פוסקים והצוותים ערוכים ועושים היטב את עבודתם. ישנן קולות מסוימות שניתן להשתמש בהן בעת סכנה וצורך גדול, ובבתי החולים הן מותרות כדבר שבשגרה, אבל הרואה אינו מבין זאת והוא בטוח שמדובר בחילול שבת.
לכן אני מבקש, כמי שאשתו נרגמה על ידי אבנים (!) כשנסעה להציל חיים ע״י רכב שנהגו גוי (דרך אגב, הרמת האבנים היא חילול שבת חמור יותר מנסיעה ע״י גוי), אל תמהרו לחרוץ דינים לפני שביררתם היטב את הדברים עם פוסק מוסמך.