לא יודע, אני מרגיש שהגעתי כאן באשכול לעולם מוזר.
הכל כ"כ טוב כאן, אצל כולם הילדים יושבים עם כוס קפה ועוגה ורק מצפים לשמוע את המורות בטלפון...
אני מכיר, ילדים שקופצים ומשתוללים, אכן שמחים, נהנים, אבל לשבת ללמוד?, עושים טובה, מקשיבים לאיזה חצי שיעור, עושים הפסקה ,חוזרים, שומעים עוד קצת, מנתקים, ואז פתאם יש מריבות, זאתי רוצה דווקא את הטלפון הכסוף... ווהשניה בדיוק בהרצאה ערנית לתוך הווצאפ הלא חוקי של החברות, והשלישי בכלל חייב הרגע לשמוע את הגננת שלו.
בקיצור, בוקה ומבולקה.
לקרוא להמשיך את זה? נשגב מבינתי.
יתכן ולבחורות בסמינר, זה אכן יותר רגוע, אבל לדעתי, זה לא שייך.
לימוד בסמינר הוא לא רק הנחלת ידע, זו אוירה, רגשות, הרצאות, וכן, גם חברה. זה חשוב מאד. מאד מורכב ככה לגדול בריא מבחינה רגשית ורוחנית.