הנושאים החמים
הנושאים החמים
גבריאל פ.
שירותי קופירייטינג ופרסום - הפקת דפוס והפצה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
״היי רפי, מדברת מנהלת השיווק של XXXX
קיבלנו עליכם ים המלצות ואני הייתי מאד שמחה שנעבוד יחד!״
ככה מתחילות עשרות שיחות בכל חודש לנייד שלי.
זה מרגש מצד אחד לשמוע מי המותגים שפונים אלינו
ומצד שני אני מזהה מכנה בעיתי משותף לרובם.
כשלדעתי הוא אחד הקשיים שמאיימים על תעשיית הפרסום שלנו.
זו שאני כל כך אוהב.
רוצים לנחש? אני אעזור לכם...
התמחור. התגמול. איך שלא תרצו לקרוא לו -
כן החלק הזה שאנחנו עובדים מאד קשה ומגיע לנו גם להרוויח?
הרבה לקוחות לא מרוצים מסתובבים בתעשיה, מתקשרים אליי עייפים מהמשרד איתו הם עובדים ורוצים לעזוב בגלל שהם לא מרוצים.
כשאני שואל ממה אתם לא מרוצים הם אומרים מגוון תגובות:
*הקריאיטיב לא ברמה - > ראיתי אבל את האתר שלכם והוא מדהים!
* העיצובים לא ברמה - > אבל אתם ליגה- יש לכם סטודיו פנימי?
*אין חשיבה מעבר - > אתם כאלה? אני לא רוצה יס מנים
*אין יוזמות - לא מצליחים להרים דברים שהם מעבר לעבודה השוטפת
ובכלל באופן כללי- הם איטייים, לא שירותיים, לא כיף איתם.
ואז אני מסביר בנעימות שמהר עולה כסף. יפה עולה כסף. חכם עולה כסף, מבריק - עולה המון כסף! המוחות הטובים שלנו עולים כסף.
כשאני שואל מה התקציב שלכם? או מה אתם משלמים?
הלב שלי מצטמק. המוח שלי עושה ריסטרט ומהר מאד עולה לשיחה בשנית.
מרביתם עונים לי תשובות בין - אין לנו תקציב ממש מוגדר או יש לי 10,000 שח או 15,000 שח לריטיינר בחודש.
אבל אני צריכה שתעשו הכל ! עיצובים, אסטרטגיה, קופי, מדיה, אופטימיזציות - כל מה שצריך כדי להיות 24/7 על התקציב.
על המדיה? אני מוכנה לשלם 10% .. ואני שואל - 10% ממה? מתקציב של כמה? עונים לי נגיע לזה בהמשך. או נוקבים בתקציב מצחיק.
״היתי גם שמחה לתת לכם בריף... כדי לבדוק איך אתם רואים אותנו..״.
רגע אני רוצה להבין...
את רוצה לעבוד איתנו כי המליצו לך כרגע.
את רואה את האתר שלנו עם תיק העבודות המהמם
ואת רוצה שנעבוד על בריף שלכם?
אנחנו בשמחה נעשה את זה אבל לא בחינם אני עונה. אנחנו מחייבים על העבודות שלנו.
תגידו רגע - שאתם הולכים למסעדה כי המליצו לכם? או מדקר סיני או פסיכולוג? אתם גם מבקשים ממנו לראות איך הוא מנתח את הבעיות בחיים שלכם ומבקשים ממנו לעשות את זה בחינם?
ואז זה היכה בי. יותר מידי שנים, עבדתי במשרדים ושמעתי ״כן כן כן ״ על כל מה שלקוחות ביקשו. אבות התעשיה הזו השאירו לנו אדמה חרוכה מכל כך הרבה אופנים שיקח שנים לסדר את הכאוס הזה.
הקמנו את HapPpy כי רצינו ליצור משרד פרסום אחר. רצינו לשנות את התעשיה. את מערכת היחסים בין הלקוח למשרד. רצינו ליצור מקום שלעובדים שלנו כיף בו והם מתוגמלים מנטאלית וכספית. רצינו ליצור שקיפות. רצינו לגרום לאנשים להבין שהמוחות שלנו שזה הדבר הכי חשוב שלנו - עולים כסף! למה מוח של מתכנת שווה יותר ממוח של פרסומאי? הכי לא. והגיע הזמן לתקן את זה.
לקוח מסוגל לשלם על זכויות לשיר מאות אלפי שח
לטלנט /סלב - מאות אלפי שח למרות שרמת המחייבות שלו למותג היא מינמלית (כמה שעות צילום!) בזמן שאנחנו (צוות של 30 אנשים) נתאבד, נקרע, נחקור, נלמד, נכתוב, נעצב, נקדם, נמכור כל יום במשך כל התקופה שאנחנו מלווים את הלקוח.
בלילות, נחשוב עליו בסופי שבוע ונהיה הכי לוייאלים ונעשה הכל על מנת שהוא יהיה מרוצה ובסוף בא עומר אדם או משפיענית שיש לה מאות אלפי עוקבים ולה הם יהיו מוכנים ברגע לשלם את הסכום
בעוד אנחנו - עם כל הצוותים שנקרעים מסביב לשעון - בעיינים שלהם לא ראויים לתגמול מספק.
אז אני מסביר בעדינות שאת לא מרוצה מהמשרד כי את משלמת להם ריטיינר שהוא הפסדי עבורם. משרד פרסום שמעסיק מעצבים מוכשרים, אנשי קופי מבריקים, ניהול לקוח, אנשי מדיה ופרפורמנס, הפקה, קריאיטיב ואסטרטגיה לא יכול להרוויח מ15 אלף שח וגם לא מ25 אלף שח בחודש.
ומי שאומר שכן - הוא פשוט מתמחר לא טוב את העסק ואז אחרי כמה זמן אתם תיפרדו. כשאתה מעסיק אופרציה והלקוח מצפה ממך - לחשוב בגדול, להבריק, לחשוב מחוץ, ליזום, לרוץ, לקפוץ ועוד אי אפשר לעשות את זה ללא תגמול ראוי.
אני התחייבתי לעצמי. מרגע זה אני אעשה את העבודה הזו כדי שהתעשיה הזו תוכל להתקיים. לטובת כלל המשרדים. שאנשים שעובדים אצלנו ישארו פה כי נוכל להציע להם שכר ראוי. ההסברה מול הלקוחות (ואני לא מדבר על הלקוחות שלנו אלא על כלל הלקוחות בתעשיה הזו) חייבים להבין שבסוף לכל הבקשות והבריפים, לכל החלומות שלהם יש תג מחיר.
יש שעות עבודה ושעות נוספות ועובדים שמנסים לעשות הכל כדי לנצח את מירוץ העכברים הזה וגם רוצים שיהיו להם חיים מחוץ למשרד.
ריטיינר הוא לא בופה חופשי. אין עסק שיכול לתת הכל בלי הגבלה -אתם אנשי שיווק ואתם צריכים לדעת את זה! את יכולה לחלק סניקרס בלי הגבלה? וההיא יכולה לחלק תכשיטים בלי הגבלה? וההם? יכולים לחלק בירה בלי הגבלה? התשובה היא לא! אז גם במשרד פרסום זה ככה - אין מתנות חינם. אין בלי סוף תוצרים.
בסוף אתם יורים למשרד ברגליים ובסוף זה מתגלגל אליכם בחזרה.
ואז אתם לא מרוצים ורוצים לעזוב.
אז אני אומר המון פעמים - תודה. אבל בתקציב הזה אנחנו לא נעשה את זה ואני גם נותן להם טיפ - תיצרו שיחה בתוך הבית ותבינו שאם לא תגדילו את התקציב ותפתחו את הראש שלכם ככה שתעריכו יותר מכל סלב או פרזנטור את השותף המרכזי שלכם את צוות המשרד
ותהיו מוכנים לשלם להם כמו שצריך על הרעיונות, העבודה הקשה והלויאליות שלהם, אתם תמשיכו להיות לא מרוצים. מהמשרד ההוא, מההיא או אפילו (חס וחלילה) מאיתנו.
I Love my Job.
(רפי טל)
קיבלנו עליכם ים המלצות ואני הייתי מאד שמחה שנעבוד יחד!״
ככה מתחילות עשרות שיחות בכל חודש לנייד שלי.
זה מרגש מצד אחד לשמוע מי המותגים שפונים אלינו
ומצד שני אני מזהה מכנה בעיתי משותף לרובם.
כשלדעתי הוא אחד הקשיים שמאיימים על תעשיית הפרסום שלנו.
זו שאני כל כך אוהב.
רוצים לנחש? אני אעזור לכם...
התמחור. התגמול. איך שלא תרצו לקרוא לו -
כן החלק הזה שאנחנו עובדים מאד קשה ומגיע לנו גם להרוויח?
הרבה לקוחות לא מרוצים מסתובבים בתעשיה, מתקשרים אליי עייפים מהמשרד איתו הם עובדים ורוצים לעזוב בגלל שהם לא מרוצים.
כשאני שואל ממה אתם לא מרוצים הם אומרים מגוון תגובות:
*הקריאיטיב לא ברמה - > ראיתי אבל את האתר שלכם והוא מדהים!
* העיצובים לא ברמה - > אבל אתם ליגה- יש לכם סטודיו פנימי?
*אין חשיבה מעבר - > אתם כאלה? אני לא רוצה יס מנים
*אין יוזמות - לא מצליחים להרים דברים שהם מעבר לעבודה השוטפת
ובכלל באופן כללי- הם איטייים, לא שירותיים, לא כיף איתם.
ואז אני מסביר בנעימות שמהר עולה כסף. יפה עולה כסף. חכם עולה כסף, מבריק - עולה המון כסף! המוחות הטובים שלנו עולים כסף.
כשאני שואל מה התקציב שלכם? או מה אתם משלמים?
הלב שלי מצטמק. המוח שלי עושה ריסטרט ומהר מאד עולה לשיחה בשנית.
מרביתם עונים לי תשובות בין - אין לנו תקציב ממש מוגדר או יש לי 10,000 שח או 15,000 שח לריטיינר בחודש.
אבל אני צריכה שתעשו הכל ! עיצובים, אסטרטגיה, קופי, מדיה, אופטימיזציות - כל מה שצריך כדי להיות 24/7 על התקציב.
על המדיה? אני מוכנה לשלם 10% .. ואני שואל - 10% ממה? מתקציב של כמה? עונים לי נגיע לזה בהמשך. או נוקבים בתקציב מצחיק.
״היתי גם שמחה לתת לכם בריף... כדי לבדוק איך אתם רואים אותנו..״.
רגע אני רוצה להבין...
את רוצה לעבוד איתנו כי המליצו לך כרגע.
את רואה את האתר שלנו עם תיק העבודות המהמם
ואת רוצה שנעבוד על בריף שלכם?
אנחנו בשמחה נעשה את זה אבל לא בחינם אני עונה. אנחנו מחייבים על העבודות שלנו.
תגידו רגע - שאתם הולכים למסעדה כי המליצו לכם? או מדקר סיני או פסיכולוג? אתם גם מבקשים ממנו לראות איך הוא מנתח את הבעיות בחיים שלכם ומבקשים ממנו לעשות את זה בחינם?
ואז זה היכה בי. יותר מידי שנים, עבדתי במשרדים ושמעתי ״כן כן כן ״ על כל מה שלקוחות ביקשו. אבות התעשיה הזו השאירו לנו אדמה חרוכה מכל כך הרבה אופנים שיקח שנים לסדר את הכאוס הזה.
הקמנו את HapPpy כי רצינו ליצור משרד פרסום אחר. רצינו לשנות את התעשיה. את מערכת היחסים בין הלקוח למשרד. רצינו ליצור מקום שלעובדים שלנו כיף בו והם מתוגמלים מנטאלית וכספית. רצינו ליצור שקיפות. רצינו לגרום לאנשים להבין שהמוחות שלנו שזה הדבר הכי חשוב שלנו - עולים כסף! למה מוח של מתכנת שווה יותר ממוח של פרסומאי? הכי לא. והגיע הזמן לתקן את זה.
לקוח מסוגל לשלם על זכויות לשיר מאות אלפי שח
לטלנט /סלב - מאות אלפי שח למרות שרמת המחייבות שלו למותג היא מינמלית (כמה שעות צילום!) בזמן שאנחנו (צוות של 30 אנשים) נתאבד, נקרע, נחקור, נלמד, נכתוב, נעצב, נקדם, נמכור כל יום במשך כל התקופה שאנחנו מלווים את הלקוח.
בלילות, נחשוב עליו בסופי שבוע ונהיה הכי לוייאלים ונעשה הכל על מנת שהוא יהיה מרוצה ובסוף בא עומר אדם או משפיענית שיש לה מאות אלפי עוקבים ולה הם יהיו מוכנים ברגע לשלם את הסכום
בעוד אנחנו - עם כל הצוותים שנקרעים מסביב לשעון - בעיינים שלהם לא ראויים לתגמול מספק.
אז אני מסביר בעדינות שאת לא מרוצה מהמשרד כי את משלמת להם ריטיינר שהוא הפסדי עבורם. משרד פרסום שמעסיק מעצבים מוכשרים, אנשי קופי מבריקים, ניהול לקוח, אנשי מדיה ופרפורמנס, הפקה, קריאיטיב ואסטרטגיה לא יכול להרוויח מ15 אלף שח וגם לא מ25 אלף שח בחודש.
ומי שאומר שכן - הוא פשוט מתמחר לא טוב את העסק ואז אחרי כמה זמן אתם תיפרדו. כשאתה מעסיק אופרציה והלקוח מצפה ממך - לחשוב בגדול, להבריק, לחשוב מחוץ, ליזום, לרוץ, לקפוץ ועוד אי אפשר לעשות את זה ללא תגמול ראוי.
אני התחייבתי לעצמי. מרגע זה אני אעשה את העבודה הזו כדי שהתעשיה הזו תוכל להתקיים. לטובת כלל המשרדים. שאנשים שעובדים אצלנו ישארו פה כי נוכל להציע להם שכר ראוי. ההסברה מול הלקוחות (ואני לא מדבר על הלקוחות שלנו אלא על כלל הלקוחות בתעשיה הזו) חייבים להבין שבסוף לכל הבקשות והבריפים, לכל החלומות שלהם יש תג מחיר.
יש שעות עבודה ושעות נוספות ועובדים שמנסים לעשות הכל כדי לנצח את מירוץ העכברים הזה וגם רוצים שיהיו להם חיים מחוץ למשרד.
ריטיינר הוא לא בופה חופשי. אין עסק שיכול לתת הכל בלי הגבלה -אתם אנשי שיווק ואתם צריכים לדעת את זה! את יכולה לחלק סניקרס בלי הגבלה? וההיא יכולה לחלק תכשיטים בלי הגבלה? וההם? יכולים לחלק בירה בלי הגבלה? התשובה היא לא! אז גם במשרד פרסום זה ככה - אין מתנות חינם. אין בלי סוף תוצרים.
בסוף אתם יורים למשרד ברגליים ובסוף זה מתגלגל אליכם בחזרה.
ואז אתם לא מרוצים ורוצים לעזוב.
אז אני אומר המון פעמים - תודה. אבל בתקציב הזה אנחנו לא נעשה את זה ואני גם נותן להם טיפ - תיצרו שיחה בתוך הבית ותבינו שאם לא תגדילו את התקציב ותפתחו את הראש שלכם ככה שתעריכו יותר מכל סלב או פרזנטור את השותף המרכזי שלכם את צוות המשרד
ותהיו מוכנים לשלם להם כמו שצריך על הרעיונות, העבודה הקשה והלויאליות שלהם, אתם תמשיכו להיות לא מרוצים. מהמשרד ההוא, מההיא או אפילו (חס וחלילה) מאיתנו.
I Love my Job.
(רפי טל)
