למה אנשים יוצרים דיסקים ?

[חיוכון]

לאחרונה, עלו הגיגים במוחי בנושא.
מה גורם לאנשים להוציא דיסקים.
הרי מבחינה כלכלית זה לא רווחי, כך הם בעצמם טוענים ששעות ההשקעה ואלפי אלפי הדולרים המושקעים בדיסק איכותי אינם שווים את הכסף שנכנס ממכירת הדיסקים.
נכון שהרבה זה בגלל בעיית הצריבה הפושה, אבל הם הרי יוצרים את הדיסקים על אף שהם יודעים שבפועל המון המון אנשים יצרבו, אז למה הם משקיעים בזה ?
אני לא חושב שהם בטוחים 'לי זה לא יקרה' - 'את הדיסק שלי כולם ירוצו לקנות, אין מה להשוות בין המקורי לצרוב....' וכו' וכו'. אז למה בכל זאת הם עושים את זה ???

למען האמת, אני חושב שיש לי את הסיבה לדבר, ויותר מכך, אם אני צודק אז המסקנא עגומה למדי....
אבל קודם נשמע מה אתם אומרים..

 

[אפכא מסתברא]

אוכל לכתוב לך למה אנשים לא יוצרים דיסקים - בדיוק מהסיבה שאתה כותב. יש לי חומר טוב (כמובן, רק בגלל צניעותי וענוותנותי המופלגות לא כתבתי "מעולה", אבל בוא נניח לזה...) והוא שוכב אצלי במגרות כבר יותר מ15 שנה, ואני רק מצפה לאיזה פרייאר שיסכים להפיק את זה ולהשקיע את ההון (אבל יתן לי רווחים נאים, כמובן). מישהו מכיר אחד כזה?

 

[חיוכון]

אז למה יש כ"כ הרבה פראיירים
חייב להיות להם סיבה טובה. לא ?

 

[shilat]

בשביל שיזכרו אותם..

 

[באג]

פרסום, כבוד
זה לא משהו?

 

[orli_dimri]

ברור שיש בזה גם צד כלכלי........

 

[אברימי]

תעשיית המוסיקה עוברת בשנים האחרונות מהפכה של ממש. בצורה הנוכחית אין שום צד כלכלי להוציא לאור יצירות מוסיקליות מוקלטות.
מי שכן מוציא, הסיבות הן כדלהלן:
1. הוא רוצה לפרסם את יצירותיו כדי שיזמינו אותו להופעות / חתונות.
2. עלויות הפקה פחותות - הקלטה ביתית / סינטיסייזרים.
3. דחף אומנותי בלתי מוסבר. (למה רק לאמנים יש אמרגנים שקוטפים כסף על הדרך??)
4. רקיחת דיל עם אחת הרשתות / מוצר. (קנה שקדי מרק קבל את בן דוד ב5.99)
5. אלו שמוציאים את "דיסק החיים" שלהם. זה אלו שלא תבלבלו אותם עם עובדות - היצירות שלהם ינוגנו בכל בית ויהפכו להיות השלאגרים של הדור נוכחי, הבא וזה שאחריו, והם משוכנעים בזה בכל ליבם. חלק מהשכנוע נגרם על ידי חבורת אנשי תקשורת / מפעילי תחנות רדיו / אינטרנט, שצריכים "בשר" ומנסים לדחוף בכח לשרשרת המזון המוסיקלית עוד כבשים מתאבדים.

איך אני רואה את המוסיקה הבעל"ט? (והלוואי וזה יתגשם)
1. אין יותר הפקות של דיסקים (מה זה המבריק הזה, בגודל של מחבת בינונית? מי משתמש איתו בכלל בעידן האייפ/ו/ד/ן?)
2. יצאו לשוק שירים בודדים שיוכלו להוריד אותם בתשלום סמלי שכל אחד - גם אני מוכן לשלם בשביל שיר טוב. כך גם נחסוך מהיוצר את מבצע הדיסקים הקבוע: קבל שיר אחד טוב ועוד 9 לא משהו.
3. לאט לאט נקבל באמת רק שירים טובים. פשוט לא ישתלם להוציא ג'נק.
4. תמיד יהיו יוצרי מוסיקה זולה המבוססת על חומרים קיימים, כל מיני הכלאות מוזרות של מוסיקת טכנו, וכו'.

 

[yossmor2]

אברימי צודק,
כבר היום יש יוצרים שמאפשרים להוריד את כל רצועות הדיסק הוירטואלי שלהם דרך מנוי בחברת סלולר לדוגמא,
ואותו הדבר לגבי קבצי וידאו וכו'.

בכל מקרה מדובר היום במקדם מכירות ותו לא.

 

[mig]

איך אני רואה את המוסיקה הבעל"ט? (והלוואי וזה יתגשם)
1. אין יותר הפקות של דיסקים (מה זה המבריק הזה, בגודל של מחבת בינונית? מי משתמש איתו בכלל בעידן האייפ/ו/ד/ן?)
2. יצאו לשוק שירים בודדים שיוכלו להוריד אותם בתשלום סמלי שכל אחד - גם אני מוכן לשלם בשביל שיר טוב. כך גם נחסוך מהיוצר את מבצע הדיסקים הקבוע: קבל שיר אחד טוב ועוד 9 לא משהו.
3. לאט לאט נקבל באמת רק שירים טובים. פשוט לא ישתלם להוציא ג'נק.
4. תמיד יהיו יוצרי מוסיקה זולה המבוססת על חומרים קיימים, כל מיני הכלאות מוזרות של מוסיקת טכנו, וכו'.

אני טוענת זמן ארוך שגל פז וכאלו, יעמידו בכל מקום עמדות טעינה בכמה שקלים,
אף אחד לא מתקמצן על 10 ש"ח,
ואדם נורמלי מעדיף להרגיש חוקי, ולעדכן כל פעם את ארסנל המוזיקה שלו.

 

[שי דרומי]

אף אחד לא מתקמצן על 10 ש"ח,
ואדם נורמלי מעדיף להרגיש חוקי.

נגעתם בנקודת הנקודות. כשדיסק עלה 30 ש"ח החלו הצריבות, והם החמירו ככל שעלה המחיר. ובמקום להוריד מעט את המחיר וכך להרוויח את המצפון של היהודים שבכ"א שווה יותר מ20 ש"ח, העלו אותו עד ל70 ש"ח. וכעת יש לכולם טענות.
בכלל יש לי שאלה קשה. איך יתכן שדיסק של הלפגוט (למשל) שהופק עם התזמורת הפילהרמונית של ברלין, ולווה ע"י מקהלת אופרה יוקרתית מווינה, עולה בס"ה 10 ש"ח יותר מדיסק שוואקי? יש למישהו איזה הסבר?...

 

[דוד מרדכי]

יש לי תוכנית להוציא דיסק.

מצדי שאף אחד לא יקנה אותו, וכולם יצרבו. לא שאני מוחל על הצריבה אם היא גזל, אלא שאני לוקח בחשבון את האפשרות הזאת, וחושב שזה עדיין שווה לי.
1. ההוצאה לא מדי גדולה בשבילי - כי אני אעשה את זה ככה שאני עצמי אהיה גם הזמר גם המלחין גם המעבד גם כל הנגנים וגם רוב עבודת האולפן תעשה על ידי. וגם הגרפיקה.
2. אני לא מוציא שיר בלי שאקבל המון חו"ד אוביקטיביות שאומרות שהוא שיר הכי מדהים ויפהפה שהם שמעו לאחרונה, והרבה זמן לא יצא אצלנו שיר ברמה הזאת.
3. אני אורגניסט, המטרה שלי - מלבד עצם הרצון להוציא את הלחנים שלי, היא לקבל אירועים לנגן לפרנסתי.
יוצא שאם זה מצליח הרווחתי הרבה, ואם ח"ו לא אז חבל, אבל לא נפלתי לחובות בגלל זה.

אה, ועוד דבר. זה לא שאף אחד לא קונה, רק שיחסית להשקעה הכספית המאד גדולה של ורדיגר פריד ושוואקי בדיסקים שלהם, אין מספיק הכנסות כמו פעם, גם בגלל שבאמת המון צורבים, אבל בעיקר בגלל ש... לא נעים אבל הדיסקים האחרונים הם לא כמו הראשונים. חוץ מזה, מתחרים היום הרבה יותר זמרים, ובן אדם לא קונה כל יום דיסק. אבל אני מכיר הרבה מאד אנשים ואני ביניהם שקונים דיסקים במחיר מלא. אבל כל זמר שמוציא דיסק גרוע (למרות שעלה הרבה כסף להוציא אותו - פשוט הלחנים בלי טעם) בוכה על זה שכולם צורבים. האמת המרה היא שהם גם לא צורבים. יותר טוב היה לזמרים האלה לעשות דיסק שהעיבוד שלו מבוסס על סינטיסיזר (ואין סוף למה שניתן היום לעשות אתו) אבל עם לחנים יפים באמת. (לא שאין בכלל, אבל בדרך ככל לא יותר משניים שלשה, כשתמיד הלחן היפה ביותר הוא של השיר באידיש, שגם ככה אין לו סיכוי אצלנו.)

 

[אושר]

פעם שמעתי מזמר (אחד מה"גדולים" מה שנקרא) שאמר, שאם הוא לא יוציא דיסק מדי תקופה אז הוא נעלם מהמפה. לא לחלוטין, כמובן, אבל יורד במידה ניכרת. בשבילו שווה גם להפסיד בדיסק כדי להרוויח במקומות אחרים.

 

[חיוכון]

שכחתם ?

אז ככה.
את עיקרי הדברים כבר כתבו פה בצורות שונות.
הרהורים אלו עלו לי לאחר שראיתי באחד העיתונים מודעה של מקבץ יוצרי מוסיקה ורשתות הפצה שאינם מוחלים בשום אופן על כל צריבה שאנשים עושים.

לדעתי, הסיבה היחידה שגורמת לאנשים להוציא דיסקים היא אחת ויחידה. "פירסום"
אלא שלפירסום הזה יש שתי סיבות עיקריות למה אדם רוצה להתפרסם.
א. כפי שכתבו כאן, בשביל לקדם מכירות. אדם רוצה שיזמינו אותו לחתונות/הופעות וכדו' הוא צריך שיכירו אותו, ועל ידי עשיית דיסק והפצתו או השמעת שיריו במדיות שונות לאט לאט אנשים מכירים אותו ויזמינו אותו. (קראתי שכך טען ירחמיאל ביגון שזה הסיבה שהוא עדיין מוציא דיסקים).
ב. כבוד. אנשים חושבים שפירסום יביא להם כבוד, לכן הם עושים את זה.
הצד השווה הוא שהיוצר רוצה פירסום, וכמה שיותר.

מה המסקנא שעלתה לי מכל זה, זה אולי לא יפה לומר אבל תשפטו אתם.
נצייר מצב תיאורטי שאין אפשרות טכנית לצרוב דיסקים. לא לצרוב, לא להוריד, לא כלום. מי שרוצה לשמוע חייב לקנות.
כעת נניח (ואני חושב שהמצב הזה הוא די קרוב לאמת...) שמכיון שאין לאדם אפשרות צריבה הוא לא ישמע דיסקים, רק מה שמשמיעים ברדיו. הוא לא ירוץ לקנות את הדיסקים שיוצאים. אולי פעם ב... אבל ככלל הוא יוותר על התענוג.
מה יצא, שהיוצר רוצה להתפרסם על ידי כך שישמעו אותו כמה שיותר, אבל הציבור למעשה לא שומע אותו ולא מכיר אותו, ואם כך כל מטרת הוצאת הדיסק נופלת.

אז מה באמת רוצה יוצר הדיסק... שיצרבו וכמה שיותר ! שוב, הוא לא רוצה את זה מבחינה כלכלית, וודאי שהוא מעדיף שיקנו את הדיסק שלו, אבל מלכתחילה הוא יודע שאין לזה הרבה סיכוי ואף על פי כן הוא מוציא, זאת אומרת שמראש לא איכפת לו שיצרבו ויפרסמו את שיריו כדי להגיע למטרתו, מקדם מכירות או כבוד.

אז לצרוב, או לא ?

 

[נוי]

אז לצרוב, או לא ?

וכך, בהינף מקלדת נתת לכל אלו שלפני חודש + היכו על חטא בכל כוח על ליבם, תרוץ חזק.
לכל המתלבטים מומלץ לעשות שאלת חכם. (במקום לחפש היתרים)

 

[חיוכון]

לכל המתלבטים מומלץ לעשות שאלת חכם.

of course

 

[2OR]

חיוכון,
סלח לי, אבל נראה לי שאתה טועה ובגדול..

דבר ראשון, אני לא מבין למה לא כתבת את מסקנותיך מיד בהודעה הראשונה, אלא חיכית למעין 'רוח גבית' לסגנון הדברים משאר החברים...
אבל בכל אופן, נראה לי שמסקנתך מבוססת על טעות בסיסית.
אתה מנסה לצייר את המצב כך שאתה כביכול 'עושה טובה' למוציא הדיסק בכך שאתה צורב אותו - היות שבכך אתה מקנה לו פרסום.
אבל, לא כך הם פני הדברים:
יוצר דיסק מוציא דיסק לעולם בשביל כסף, להרוויח, ולהתפרנס...
לצערו של היוצר במצב הנוכחי קשה לו לכסות את העלויות הגבוהות, או להרוויח מן המכירות, והוא לפחות יכול להתנחם בכך שהוא מרוויח דבר נוסף: פרסום\הישארות על המפה או כל דבר צדדי אחר...

אבל לצייר את המצב כך שמטרת הדיסק היא פרסום, ובצריבתי אני נעשה שותף ומסייע ליוצר, (לך תדע, אולי צריך לשלוח זר פרחים למפיץ ללמעלה ממאה חברים.......) ארוכה הדרך..

איני בא להצטדק ולומר שאני רוכש את כל הדיסקים, ואני לא צורב ומעתיק וכו', אך ככלות הכל, נדמה לי שלתרץ תירוצים כאלו, זה רק ניסיונות מוזרים להשתיק את המצפון.

בכל אופן, זו רק דעתי.. ומה דעתכם?

 

[אושר]

דעתי היא שאם זמר היה מוציא את הדיסק שלו פעם- פעמיים ורואה שמצב הצריבות קשה "וכל זה איננו שווה לו"- הוא היה עושה דברים אחרים מאשר להשקיע מליונים (לדו' הולך עם חיים חפר ומקליט "רק תפילה אשא" וכן על זה הדרך... או שהיה מצטרף לכל מיני "קומזינג/צינג/לינג/ עם כמה זמרים וכד') עצם העובדה שאדם משקיע- ולפח, משקיע- ולפח ושוב משקיע ושוב לפח ויודע שאין סכוי שהמצב יישתנה רק בביאת משיח צדקנו במהרה בימנו אמן, כמה שהוא יגיד שהוא כן מוחל או לא-
אז זה כן מהווה לפחות סימן שמטרה אחרת מניעה אותו :או כמו שציינו למעלה, או שהוא משועמם כרוני, או שיש לו כל כך הרבה כסף שאין לו מה לעשות בו.
כמובן לא ביקשתי מאף אחד ללכת לצרוב, מה גם שאיכות דיסק מקורי טובה בהרבה, אבל אני חושבת שהמסקנה של חיוכון בכל זאת מסקנתית.

כמובן שצריבה מסחרית אסורה בכל מקרה גם הלכתית וגם על פי כל חוק שהוא.

 

[נוי]

חושבתני שבתגובות הקודמות הרחיקו לכת.
1.מי שנפש אמן לו, יראה צורך ליהנות אחרים מפרי הגיגו המוסיקאלי ואגב להתפרנס בדרך. כי קשה לשבוע גם מביצוע מרגש...
2.השיווק של חומר מוזיקאלי אינו דומה לשיווק שימורים או מקררים.
כל הרעיונות השיווקיים להוציא חומר בלי להפסיד הפסד צורב (תרתי משמע) הם נסיונות נואשים להניע את גלגלי המוסיקה.
3.הרחיבו פה בהשקעות הגדולות הנילוות. אמנם המון העם לא יבחין בין סינטיסיזר ל"פילהרמונית של וינה" אבל צריבה קלילה של החומר המושקע יותר או פחות תפגע ביוצר. אפילו אם הצורב לא התכוון לקנות.
4. יש מקום להכיר טובה לאלו המעניקים לנו שעות של הנאה והתרוממות הרוח במקום ללגלג על הצורך שלהם להביא לנו את השירים, למרות שלא כולם חביבים עלינו באותה מידה. (עניין של טעם)

 

[ROT]

יכול להיות שהיה צריך לשים בעיתונות החרדית מכתב ממאות אלפי בתי אב לזמרים , בבקשה שיכו על חטא על העוול הגדול שעשו לנו במחיר המופקע שהם לקחו ועל העוול הגדול שעשו לעצמם בזה שאף אחד לא קנה אלא צרב,
ואסביר את דברי - זה ברור שאדם יכול למכור את החפצים שלו בכמה שהוא רוצה, אבל קלטת שעלתה 40 / 50 ש"ח , נהפכה ברגע שיצאו הדיסקים ל60 ש"ח ואפי' 80 ש"ח, אז מה הם רוצים, הם למדו את הציבור לסחוט אחרים, עד שסחטו אותם

 

[אברימי]

הקבלנים מרויחים הרבה על מכירת הדירות - אז מותר לנו "לסחוב" להם מלט וברזל מאתרי הבניה.
שמועות עקשניות על מוכר הפלאפל בשכונה שמחנה את הרולס רויס שלו ברחוב הסמוך, הביאו אותי למסקנה שהמחיר היקר שהוא גובה על הפלאפל מצדיק עשיית חור בפיתה של ה"מלא ככל יכלתך" וכך "למלא" גם את השקית בכל יכלתך..
מה הקשר, רבונו של עולם, בין המחיר הגבוה של הדיסק להצדקת הגניבה שלו?
יהלומים מותר לגנוב???
לא שאני מצדיק את הגישה של האמנים במחיר הגבוה, אבל הם בעלי הזכויות, ואם הם החליטו שזה המחיר, זה לא מתיר לנו לגזול מהם. ביכלתנו להתאפק. כן פשוט להתאפק ולא לגנוב לגזול ולחמוס.