מידע שימושי לימוד תכנות

..... · 1/8/21

אני מנסה לברר על אתרא.
ניסיתי לחפש פה - בפרוג ולא מצאתי,
מישהו יכול לכוון אותי?

ווילי וונקה · 1/8/21

תחשבי למה לא מצאת

אליז · 2/8/21

אם לא מצאתם כלום סימן שיש בזה בעיה וד"ל.

תהילושש · 5/8/21

נכתב ע"י .....:
ניסיתי לחפש פה - בפרוג ולא מצאתי,

תוצאות חיפוש ל: אתרא

www.prog.co.il

yitzhak123 · 5/8/21

התפרסמה היום כתבה בנושא בדמרקר

רשימות שיימינג ואווירת פחד: ההסתבכות של היזם שהבטיח מהפכה לנשים חרדיות
חברת אתרא הבטיחה להכשיר חרדיות לעבודה בהיי־טק ולהעסיקן בשכר גבוה, ודרשה מהן מראש פיקדון של 24 אלף שקל ■ באחרונה התגברו טענות על סביבת עבודה עוינת ואי־עמידה בהסכמים, והרשויות פשטו על המשרדים ■ אתרא: "מסע ציד של אנשים שכבשנו להם את השוק"

הסיפור של חברת אתרא התחיל עם הבטחה גדולה של חברת היי־טק המציעה תעסוקה אטרקטיבית לנשים חרדיות — אך הפשיטה של הרשויות על משרדיה, לפני כעשרה ימים, עלולה לבשר על תפנית עגומה במיוחד.
גביית פיקדון של עשרות אלפי שקלים שלא כחוק מהעובדות, ניכוי ואי־העברת סכומים ליעדם, אי־הפרשה לפנסיה, העלמות מס והפרות של החוק לצמצום השימוש בכסף מזומן — אלה החשדות המרכזיים שעלו מהודעת זרוע העבודה אחרי הפשיטה של אנשיה על משרדי החברה ב–21 ביולי, יחד עם אנשי רשות המסים והביטוח הלאומי.
באתרא, שהתיימרה להעסיק מתכנתות לשם פיתוח של תוכנות מחשב, טוענים כי מתנהל "מסע ציד מרושע נגד החברה מצד גורמים שחברו יחדיו, שהמשותף להם שכבשנו שוק שהיה בבלעדיות שלהם". בחברה מכוונים את הביקורת לגורמים אחרים שפועלים לקידום תעסוקה של חרדים בהיי־טק.

מסע שחצה את גבולות התקשורת החרדית
בתחילה הכל היה נראה הרבה יותר מבטיח ומפתה. את התקשורת החרדית החל לשטוף לפני כשנה בליץ פרסומות וכתבות שיווקיות שפנו לנשים חרדיות צעירות בהצעה מושכת במיוחד: שכר של 12.5 אלף שקל לחודש עבור עבודה של חמש שעות ביום.

זהו שכר גבוה מהממוצע במשק עבור משרה מלאה, וגבוה פי שניים מהשכר המקובל לנשים חרדיות בוגרות סמינר בתחילת דרכן בענף ההיי־טק. ההצעה מפתה במיוחד עבור חרדיות צעירות, שעול הפרנסה של המשפחה מוטל על כתפיהן. זאת, בנוסף לכך שההיי־טק הוא התחום המבוקש ביותר כיום בקרב נשים חרדיות.
לפני תחילת העבודה בחברה, הנשים נאלצו לשלם פיקדון של 24 אלף שקל בתשלום אחד עבור תוכנית הכשרה שנעשית במסגרת החברה. בחוזה העסקה של החברה שהגיע לידי TheMarker נכתב כי אורך תוכנית ההכשרה הוא 45 מפגשים בני ארבע שעות כל אחד, שייערכו אחת לשבוע. ההעסקה בחברה התחילה לאחר ההכשרה — או, בחלק מהמקרים, במקביל אליה. למועמדות הובטח כי לאחר שיסיימו את ההכשרה בהצלחה ויצברו ניסיון של שנה בעבודה בחברה, הן יתחילו לקבל את הפיקדון חזרה בהחזרים חודשיים בסך 2,000 שקל כל אחד.

מסע הפרסום הנרחב, ובעיקר ההבטחה לשכר כה חריג בגובהו, משכו תשומת לב רבה. זאת, בין היתר, מכיוון שפורסמו מודעות בעיתון החרדי הפופולרי "יתד נאמן". "'מקום חלומי': הכירו את מסלול ההיי־טק המושלם לנשות אברכים", נכתב בכותרת של כתבה ממומנת באתר "בחדרי חרדים".
מסע יחסי הציבור חצה את גבולות התקשורת החרדית. במדור הכלכלי של אתר וואלה הופיעה לפני שנה כתבה תחת הכותרת "חדש: 'מרכז היי־טק גלאט כשר לנשים חרדיות'". באתר אייס נכתב לפני שנה: "היזם שמשנה את מפת התעסוקה בעולם החרדי: 'נשים מרוויחות אצלנו פי שניים מהממוצע במשק'".

מי שהוצג כראש המיזם הוא אדם שידוע בשם אוהב ציון. שמו המקורי הוא רביב ציון סימיאן. אוהב ציון היה בונה אתרים ואיש דיגיטל חילוני שהיה מעורב בקהילת בוני אתרי וורדפרס, ואף הפעיל בית ספר למקצועות דיגיטל.

החשדות נגד החברות של אוהב ציון ובת זוגו

גביית פיקדון של עשרות אלפי שקלים עבור הכשרה מקצועית, בניגוד לחוק
אי־ניכוי ואי־העברת סכומים ליעדם, בניגוד לחוק הגנת השכר
הפרה של הצו להפריש כספי פנסיה לעובדים
קבלת גמלאות במרמה
העלמות מס בסך אלפי שקלים
הפרות רבות של החוק לצמצום השימוש במזומן

בשנים האחרונות הוא חזר בתשובה והקים לפני שנה וחצי את אתרא, יחד עם אשתו, אושרת אופק סימיאן. בחוזה ההעסקה שנשלח לעובדות, מוצגת אתרא תחת השם "קוד זה שירה", עוסק מורשה. באתר רשות המסים העסק רשום תחת השם "אושרת אופק". קיימת גם חברה פרטית בשם "קוד זה שירה", שאופק סימיאן מחזיקה 100% ממניותיה, לפי נתוני חברת המידע העסקי CofaceBdi.

בכתבה באתר וואלה צוטט אוהב ציון, בין היתר, כך: "אני מעוניין להעביר את הידע העדכני ביותר בעולמות השיווק הדיגיטלי והתכנות לעולם החרדי, ולדאוג לתיקון ויצירת הזדמנות שווה למגזר בעולמות אלו באמצעות ידע ותעסוקה... כיום, כחצי שנה לאחר פתיחת אתרא, הנשים עובדות כבר על 10 סטארט־אפים שיודעים לדבר אחד עם השני, אפליקציות, בניית אתרים, צ'אט בוט ועוד".
הספקות הלכו וגברו
אלא שרחוק מאוד מהחזון של אוהב ציון ומהתמונה הוורודה שהוצגה בתקשורת, הלכו וגברו בחודשים האחרונים קולות שהטילו ספק סביב המיזם. התסיסה החלה מפה לאוזן — והגיעה לפורומים חרדיים ולרשתות החברתיות.
סרטון קידום למיזם של סימיאן
עובדות של החברה, לשעבר ובהווה, השמיעו בפני TheMarker ובפני מקור שהתראיין לכתבה טענות על סביבת עבודה שכללה לחץ בלתי־סביר שמופעל על העובדות ואי־עמידה בהתחייבויות בנוגע לשכר ולשעות העבודה.
עברו לתצוגת גלריה
נשים חרדיות. מסע הפרסום משך תשומת לב רבה בעולם החרדיצילום: גיל כהן מגן
"בחודשים האחרונים התחילו גלי פיטורים של עובדות — אוהב ציון הזמין 50 עובדות לשימוע לפני פיטורים", אומר יהודה (שם בדוי), פעיל בתחום תעסוקת חרדים המעורה בפרטים. "זה פורסם בכל מיני פורומים פנימיים של מתכנתות חרדיות, שם הן מעיזות להביע את דעתן". גם בזרוע העבודה נקבו במספר של 50 עובדות שעומדות בפני פיטורים, מתוך 200 עובדות החברה.

ב–19 ביולי, יומיים לפני הפשיטה על משרדיה, החברה הודיעה לעובדות, בין היתר, כי "מהיום, עד סוף בין הזמנים, החברה עוברת ארגון מחדש. לכן, עד לתאריך ה–9 באוגוסט, אתן מתבקשות לעבוד סך הכל 5 שעות בחודש בלבד". היקף העבודה הרשמי בחברה, כפי שעולה מהפרסומים של החברה ומהחוזה, היה חמש שעות ביום.
בהודעה נכתב גם כי ההוראה לא כוללת כמה צוותים וראשי צוותים — שימשיכו לעבוד כרגיל. לאחר מכן נכתב כי "בנות שרוצות לפדות ימי חופש יכולות. ניתן לצאת לחל"ת אם אתן מעוניינות בכך (תבדקו מול הביטוח הלאומי), יש לעדכן אותנו אם זה רצונכן במייל חוזר". בסוף ההודעה נכתב: "המקום עובר ארגון מחדש ויש צורך לעשות סדר כדי שיהיה טוב יותר עבור כולן. אנחנו נכנסים לתהליך של התארגנות מחדש של כל הצוותים — בעקבות פרויקטים חדשים שנכנסים לעבודה בחברה".
"מיילים שגרמו לבנות להיכנס לפאניקה"
נעמי (שם בדוי) התחילה את ההכשרה בחברה ברבעון האחרון של 2020. היא מספרת כי לאחר שסיימה את לימודיה בסמינר כהנדסאית תוכנה, קרובת משפחה סיפרה לה על אתרא.
עברו לתצוגת גלריה

"זה היה נשמע לי כמו משהו ורוד ונוצץ", היא מספרת. "הלכתי אליהם, הראיתי להם שיש לי ידע, ואמרו לי: 'תלמדי אצלנו במשך שנה, ותוך חודש עד שלושה חודשים כבר תתחילי לעבוד במקביל'. בסוף התחלתי לעבוד אחרי חצי שנה — וגם זה אחרי שהתנו את תחילת העבודה בכך שאשלים פרויקטים, ראיונות ומבחנים שלא סוכם עליהם מראש". בחוזה ההעסקה של החברה, שהגיע לידי TheMarker, נכתב כי תחילת העבודה מותנית במעבר של מבחן וראיון, אך נעמי טוענת כי היו כמה חוזים, וכי בחוזה שלה לא נכתב דבר כזה.
נעמי מוסיפה כי "יום אחד הם החליטו שממחר, כולן צריכות להגיע לעבודה ב–09:15, בעוד לפני זה מועד ההגעה היה גמיש יותר. זו בעיה, כי יש בנות חרדיות שגרות רחוק ואין להן רישיון נהיגה. ואז התחילו להישלח מיילים שהיה כתוב בהם 'להלן הרשימה של הבנות שמאחרות היום — נא לגשת אלי'. כולן ראו את זה, אלה היו מיילים שגרמו לבנות להיכנס לפאניקה".
"מציאות של אימה"
במקביל, החלו להתפרסם בחודשים האחרונים בפורומים חרדיים דיווחים על הנעשה בחברה.
בפורום באתר פרוג נכתב: "עובדת באתרא מתארת מציאות של אימה. מפטרים שם על ימין ועל שמאל. כולם לחוצים נורא... נכון שהם מדברים על חמש שעות עבודה, אבל בפועל היא עובדת 15!!!!! בלי תשלום על השאר, כמובן, אחרת היא לא תספיק לעלות תוך שבועיים ותפוטר במקום. היא שורדת בקושי כדי לצבור שנה ניסיון אבל המצב הנפשי שלה ממש מושפע מזה... בקיצור — מזעזע".
בתחילת יולי נכתב בפורום: "שמעתי ממישהי מבפנים. חשבתי לשמור בלב אבל מוכרחה לפרוק... אל תוציאו. בהתחלה היא נהנתה מאוד, והיום המצב שם עגום. הוא תיכנן להוציא מוצר לשוק תוך שנה, אבל מעסיק רק בנות ללא ניסיון. מדי תקופה הן מגלות עד כמה דפוק מה שכתבו עד עכשיו... ומנסות לתקן... בקיצור יש שם לחץ מטורף להספקים, והנורא מכל בעיניי — עם איום לשימוע על ימין ועל שמאל".
ההודעות בנושא באתר פרוג הוסרו מהרשת באחרונה. לדברי יהודה, הדבר קרה בעקבות לחץ ואיומי תביעה מצד אוהב ציון. "הפורום הזה הוא כמו וואטסאפ לחרדים. איך אתה יכול לאיים על בעלי הפורום בתביעה אם מישהו משתף שקשה לו בעבודה?" יהודה שואל. בינתיים, אתר "בחדרי חרדים" הסיר את הכתבות הפרסומיות אודות אתרא מהרשת.
יהודה היה בקשר עם עובדות באתרא ונשים ששקלו לעבוד שם. לטענתו, הוא שמע מהעובדות כי פעמיים בשבוע, בימי ראשון וחמישי, כל העובדות התכנסו לישיבה עם אוהב ציון. הן טענו כי הופעל עליהן לחץ פסיכולוגי רב, וכי הנושא של פיטורים תפס מקום נרחב בכל ישיבה.
"הבנות סיפרו לי שאוהב ציון מדבר עמן על עובדות שנמצאות בהכשרה או הוכשרו אבל עוד לא התחילו לעבוד, שמתחננות להתחיל כבר לעבוד, או על עובדת שהוצאה על ידו לחל"ת. במהלך הישיבה, הוא מבקש מהן להצדיק את ההחלטות שלו, כמו למשל לומר: 'היא לא למדה מספיק טוב, או שהיא צריכה להשקיע יותר'".
יהודה מוסיף כי "הוא יכול לפרגן למישהי, אבל בנשימה אחרי זה לספר על הכישלון של האחרות, מה שיוצר פחד תמידי מפיטורים. עובדות מספרות שזה כל הזמן באוויר".
"ביטחון מרוסק"
למרות האווירה הקשה, נראה שהיכולות של נעמי לא נעלמו מעיניו של אוהב ציון. "זה היה נראה שהם מאוד מרוצים מהעבודה שלי. הייתי חלק מאחד הצוותים הגדולים. ראש הצוות והבנות בצוות נעזרו בי הרבה. הקוד שכתבתי שימש בפרויקטים של החברה", סיפרה.
אלא שזמן לא ארוך אחרי שהתחילה לעבוד, נעמי קיבלה הזמנה לשימוע. "קצת לפני כן, אוהב ציון אמר באחד ממסדרי הבוקר שהוא היה עורך לבנות, שאצלו בחברה 'שימוע זה לא פיטורים, ויש לקחת את זה כביקורת בונה'. הגעתי לשימוע והאשימו אותי בהאשמות שווא. הבנתי את זה רק בשימוע, לא נאמר לי על כך דבר לפני כן. כמה ימים אחר כך קיבלתי מכתב פיטורים למייל".
לדבריה, "הבנות שפוטרו לא קיבלו אגורה. בנות שם פוחדות לפתוח את המייל שלהן בבוקר. מרסקים שם את הביטחון בכוח.".
"האנשים שם ישרים"
יהודה התחיל לקבל פניות בנוגע לאתרא, והחליט לבדוק את הנושא לעומק. "היו לי הרבה יותר שאלות מתשובות", הוא אומר. "הריח לי לא טוב שצריך להניח 24 אלף שקל על השולחן, בלי כלום, על איזו הכשרה שהיתה אמורה לארוך שנה, אך ממה שסופר לי היתה קצרה הרבה יותר".
רונן גרוס — איש יחסי הציבור של החברה, שהוצא לחל"ת לפני כמה ימים — אמר בעניין זה: "עד כמה שאני יודע, לבנות היתה אפשרות אחת לכמה חודשים לנסות לעבור את מבחני הקבלה ולהתחיל לעבוד, אפילו לפני שמלאה שנה להכשרה".

גרוס הוסיף: "ייתכן שנעשו טעויות בחוזה והובטחו דברים שהיו יותר משאלת לב מאשר משהו שניתן לעמוד בו. אבל הטעויות לא נעשו בחוסר יושר, מדובר באנשים טובים וישרים שרצו שנשים חרדיות בהיי־טק ירוויחו כמו חילוניות בתפקיד מקביל. אין פה משהו שנעשה בצורה זדונית של הונאה. לעניות דעתי, הבטיחו שכר גבוה מדי, היה צריך להסתפק ב–10,000 שקל ואז היה נשאר יותר כסף בקופה".
יהודה אמר כי התגלו פערים רבים בין מה שהחברה הציגה לבין מה שקרה בפועל: "מרחו אותן הרבה זמן עד המבחן (מבחן בכתב שבדק את היכולות הטכנולוגיות שלהן; נ"ג) אחרי ההכשרה, כדי שלא יצטרכו להתחיל להעסיק אותן. כנראה שבודדות בלבד אכן קיבלו שכר של 12,500 שקל, רובן ממש לא". נעמי, למשל, מספרת כי קיבלה 10,000 שקל בחודש.
יהודה הוסיף כי "השכר בפועל של עובדת שאני בקשר איתה, שעבדה שם במשך יותר משנה, היה 8,700 שקל — כולל הכל. בחודשים הראשונים היא קיבלה כ–4,500 שקל בחודש. בשמונת החודשים האחרונים לא הופרשו כספים לקרן הפנסיה של חלק מהעובדות. עובדת שאני בקשר עמה מספרת שככה זה אצלה ואצל שש־שבע עובדות נוספות שהיא בדקה עמן. ההנהלה של החברה אומרת ששכר של 12.5 אלף שקל נכון רק למי שיש לה עסק עצמאי ומביאה קבלה, אבל מי שרוצה לעבוד כשכירה תקבל שכר נמוך יותר. בעיניי זו הטעיה פרסומית".
באחד מחוזי ההעסקה של החברה אכן נכתב כי השכר המובטח מותנה בהעסקה במודל של פרילנס — שבו המועמדת לעבודה לא תועסק כשכירה, אלא תתקשר עם החברה כעצמאית המעניקה שירותים ומוציאה חשבונית על התשלומים המועברים לה; וכי אם תועסק כשכירה, השכר יופחת ב–30%. בנוסף, בחוזה נכתב כי העלייה בשכר נעשית באופן מדורג בהתאם למספר השעות, עד להגעה לשכר של 150 שקל לשעה אחרי 1,200 שעות עבודה.
"יעד קשה להשגה"
רן בר־זיק, עיתונאי טכנולוגיה ב"הארץ" ומתכנת בכיר בחברת ורייזון מדיה ישראל (Verizon Media), עיין בסילבוס של תוכנית ההכשרה של החברה. לדבריו, "ההסמכה אמורה להכשיר מאפס בנושאי פיתוח ווב — דבר שלאור תוכנית הלימודים נראה יעד מאוד קשה להשגה, אפילו לרמה של מתחילים".
בר־זיק מוסיף כי "החברה מציגה שלל מוצרים המיועדים לארגונים. מבדיקה שערכתי, המוצרים האלה לא קיימים בשום מקום ואין להם שום קהל. הם לא נמצאים בחנויות אפליקציה ואין להם אתר מכירה. אם אני כלקוח עסקי רוצה לרכוש את המוצרים האלה — אין לי דרך לעשות כן. אין גם פרופורציות בין מספר העובדות בחברה לבין הביצועים שלה".

לדברי יהודה, "הלימודים שאוהב ציון מוכר, שמשלמים עבורם 24 אלף שקל, מועברים על ידי עובדות החברה שעברו אף הן את ההכשרה של החברה. אלה לימודים ברמה נמוכה — וזו מילה עדינה. לבוגרות הסמינרים שלמדו הנדסאות תוכנה הובטח מסלול הכשרה של שלושה חודשים. בפועל, זה לקח יותר משלושה חודשים — מרחו אותן. ואת אלה שלא היו הנדסאיות תוכנה מסמינרים — מרחו הרבה יותר.
"הוא (אוהב ציון; נ"ג) לא מוכן להגיד אם יש לו משקיעים, אם יש חברה שמבקשת את השירותים שלו. מהיכן הכסף? האם כל ההכנסות של החברה הן מתוך השכר שהבנות משלמות? ואז מה יקרה במחזור הבא שנכנס?"
יהודה בחן את הנושא יחד עם צוות רחב של מומחים לתעסוקת חרדים, והם לא הצליחו לאתר מיהם המשקיעים בחברה. הם פנו לבכיר בחברה בשאלות על גלי הפיטורים בחברה, על טיב ההכשרה, על המודל הכלכלי, על אחוז ההשמה ועוד. "אותו בכיר נמנע מלענות בטענות שונות. בסופו של דבר הוא טען כי אנחנו רוצים רק לתקוף את החברה — ועזב את הקבוצה שבה התנהל הדיון. יום אחרי זה אותו בכיר התפטר. אנחנו קיבלנו מבחינתנו את התשובה הכי טובה — והיא שאין להם תשובות", מספר יהודה.
"מנסים לפגוע בנו"
באתרא לא הגיבו לגופן של מרבית הטענות שעלו בכתבה, ומסרו: "מדובר במסע ציד מרושע מצד גורמים שחברו יחדיו, שהמשותף להם שכבשנו שוק שהיה בבלעדיות שלהם. הם משמיצים, מוציאים דיבה ולא חוסכים בדבר כדי לנסות לפגוע בנו. ומה שהכי עצוב הם מקבלים תקציבים מהמדינה כדי להכשיר עובדי היי־טק חרדים, ובסוף שולחים אותם לעבוד במשכורות רעב. במקום לחקור את ההפקרות הזאת, הצליחו לשכנע את התקשורת שאנחנו פירמידה עם התנהגות שלא מביישת את שליט קוריאה הצפונית. פשוט כואב".
מאוהב ציון לא נמסרה תגובה לטענות שעלו בכתבה.

נא לא להגיב על הנושא,
תודה.