להתגעל או להתגאל?

[מרכז שטרן להורות קלה]

במאכלות אסורים - להתגעל או להתגאל?

שבוע טוב!

 

[מלפפון]

להתגעל

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

מלשון??

 

[דג מלוח]

מגישים על מזבחי לחם מגואל
מלאכי א, ז.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

תודה.
עוד מקורות/ראיות?

גיאולי נכרים או גיעולי נכרים?

 

[דג מלוח]

תודה.
עוד מקורות/ראיות?

גיאולי נכרים או גיעולי נכרים?

גיעולי.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

תרתי דסתרי?
לחם מגואל וגיעולי נכרים?!

 

[דג מלוח]

גיעולי נכרים - קדירה שבישל בה הנכרי, וכשחוזר ישראל ומבשל בה - היא מגעלת בליעתה לתוך של ישראל, גיעול לשון מקיא ופולט, והתורה אסרתו במעשה מדין, כל דבר אשר יבא באש (במדבר לא) - דהיינו יורות וקומקמוסין וכיוצא בהן, שמרתיחין אותן על האור.

רש"י מסכת פסחים דף מד עמוד ב

 

[דג מלוח]

רד"ק מלאכי פרק א פסוק ז
מגואל מתועב ומטונף

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

הסתבכתי לגמרי.
בא נעשה קצת סדר:
המאכל האסור עצמו - גיאול.
מה שנפלט לקדירה וכדו' - גיעול.
אכן כך?

 

[דג מלוח]

הסתבכתי לגמרי.
בא נעשה קצת סדר:
המאכל האסור עצמו - גיאול.
מה שנפלט לקדירה וכדו' - גיעול.
אכן כך?

יתכן, אינני יודע למה כך או כך. אני יודע שכותבים "להתגאל במאכלות אסורות", וגם אומרים "גיעולי נכרים", לא התעמקתי בביאורי הענין. אבל כנראה זה כמו שאתה אומר.

 

[אפכא מסתברא]

השרש גא"ל בבניינים הכבדים ובהפעיל/הופעל קרוב במשמעו לגע"ל - בהמשך לנ"ל: במה גאלנוך (מלאכי א, ז), ויגואלו מן הכהונה (נחמיה ו, סד), נגואלו בדם (ישעיה נט, ג), אשר לא יתגאל בפת בג המלך (דניאל א, ח), וכל מלבושו אגאלתי (ישעיה סג, ג), ורד"ק כותב בספר השרשים: כולם עניין טינוף ולכלוך. לגבי שורש גע"ל הוא מפרש - הכל מעניין מאיסה והרחקה, ואולם בבניין הפעיל (יגעיל) הוא מפרש: יפליט, ונוסף על הדוגמא מאיוב הוא מביא מדברי רבותינו במס' ע"ז. 'מגעילו ברותחין' ומבאר: כי כאשר הכלי במים רותחין יפלוט כל אשר נבלע בתוכו.
משמע: המאכל מגואל (ל' טינוף ולכלוך) וכאשר נבלעה פליטה מתוך כלי של נכרים במאכל, הריהו 'גיעולי נכרים'. אבל גיאול בחיריק - אין דבר כזה. (האל"ף מקבלת תשלום דגש, אבל העי"ן בפיעל - לא.)

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

יישר כח על הפירוט המושקע, ואשמח להכרעה ברורה.
גיעולי נכרים - זה הבנתי.
אבל, 'להתגעל' או 'להתגאל'?
לא מצאתי בדבריך הכרעה לאחד משני הצדדים.

 

[אביחי בס]

'להתגאל'.
ע"פ חיפוש בתוכנת אוצר החכמה וקיבלתי הרבה תוצאות של מס' מפרשים שכולם כתבו כך.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

אוהו! תודה על הטרחה באישונו של ליל...
רב ברכה!

 

[אפכא מסתברא]

יישר כח על הפירוט המושקע, ואשמח להכרעה ברורה.
גיעולי נכרים - זה הבנתי.
אבל, 'להתגעל' או 'להתגאל'?
לא מצאתי בדבריך הכרעה לאחד משני הצדדים.

סליחה, אני עניתי על השאלה הזו

הסתבכתי לגמרי.
בא נעשה קצת סדר:
המאכל האסור עצמו - גיאול.
מה שנפלט לקדירה וכדו' - גיעול.
אכן כך?

ולא הבחנתי בשאלה 'להתגאל' או 'להתגעל'. בכל אופן, בינתיים כבר נענית.

 

[שיילה]

צריכים להגעיל את הסכין המגואלת בדם...

 

[אבי100]

משום מה נזכרתי בגמ' שלמדתי השבוע במסכת שבת
גראינין או גרעינין אמר רבא בר עולא (ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך איבעיא להו אוממות או עוממות אמר רב יצחק בר אבדימי (יחזקאל לא, ח) ארזים לא עממוהו בגן אלהים איבעיא להו מאמצין תנן או מעמצין א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן (ישעיהו לג, טו) ועוצם עיניו מראות ברע

 

[בארות הוצאה לאור]

חד משמעית להתגאל. לא מלשון גועל, אלא מלשון טומאה והסתאבות.