דרוש מידע להשאר באזור הנוחות

[הווה פשוט]

אומרים לי לצאת מאזור הנוחות שלי.

ואני כבר יודע לאן זה מוביל,

אגיע למקום חדש וזר, לאט לאט אתאקלם שם, וכשארגיש שם מספיק טוב ונוח, יתפסו אותי בצוארון וידרשו ממני אחר כבוד לנטוש את אזור הנוחות ולנדוד הלאה, וכך אבלה את חיי במקומות מעצבנים המתחלפים זה בזה כל הזמן.

למה, למען השם,

למה לצאת מאזור הנוחות?


נוחות זה נוח מאד, אני בעד נוחות

תחי הנוחות!

אם אתה באזור הנוחות שלך, תשען אחורה ותתרווח בכסאך, אל תנסה לצאת, אל תפזול החוצה, אל תבדוק את הגבולות,
גוט איז גוט, אוי גוט איז גוט, נישט בסר.

ובכן, רגע לפני שמארגנים לי הפגנת קאוצ'רים מתחת לבית, תנשמו קצת.
ותנשפו הרבה,
זה מרגיע מאד.

אין לי בעיה עם המושג, יש לי בעיה עם הטרמינולוגיה.

אם אתה נאחז בכסא שלך רק בגלל שאתה רגיל אליו, אם המח שלך מחווט במעגלים נוירוניים שחוזרים חלילה בערוץ המוכר.
אז אתה לא באזור הנוחות, אתה באזור השעמום.

האזור היבש, הקפוא, הייתי אומר אפילו אזור המוות.

כי מה הם החיים אם לא סט של שינויים תמידיים, תנועה, צמיחה, ירידה ועליה, התקדמות ונסיגה, התחלפויות, תהפוכות.
'עולם התמורות' קרא לזה מישהו.

אבל כששום דבר לא זז, לא משתנה, זה מוות.
וגם כשיש תנועות קטנות שחוזרות על עצמן. הרי אלו פרפורי גסיסה.


אז מהיום אני מפסיק להעניק למטופלי את ההצעה הנלעגת והבלתי משכנעת "לצאת מאזור הנוחות"....
מהיום אני מבקש מהם לצאת מהקבר,

אני מציע להם 'חיים'.

במחשבה שניה,
אני מודה שנסחפתי קצת, כל הדרמה הזאת על חיים ומוות די מוגזמת.
אני מציע להחליף את "אזור הנוחות" ל"אזור הנכות", זה לדעתי שם מגניב, קליט ומשכנע.

 

[שלג קל]

ואז הסתבכת עם הנכים...

 

[קיה סיד]

יפה מאד. יישר כח.

 

[מנוי פרימיום]

אני בעד אזור הנינוחות