דיון להיכנס לשוק הכתיבה - איך מתחילים?

[הדוויג]

ואם כבר מדברים על לעשות כסף מכתיבה, איך אפשר בלי להזכיר את סדרת ה'פוסטיפים' המעולה של @אשר לב

 

[Netta]

את זה- ברור לא!
אבל תעברי סיפור סיפור בקראט למשל- הם לא סטנדרטיים
הסטנדרטיים מיצו את עצמם
לןא?

מיצו לגמרי.
אם הייתי יכולה תאמיני לי שהייתי כותבת על פיות.

 

[Netta]

ואם כבר מדברים על לעשות כסף מכתיבה, איך אפשר בלי להזכיר את סדרת ה'פוסטיפים' המעולה של @אשר לב

מרתק! תודה רבה

 

[מכונתכתיבה]

@Netta
פותחת את הפורום.
מתכננת לפתוח אשכול בנושא.
מדפדפת קצת.
לא מאמינה שעשית לי את זה
תודה.

אני בערך בצומת שלך.
עוסקת קצת בכתיבה שיווקית(ממש קצת...)
מתלבטת על לימודי תואר (בתחום אחר)
כולם דוחפים אותי לעשות משו' עם העט שבו בורכתי (משפחה חברות וכדו').
טוענים שהאוצר מתחת לתנור ולא צריך ללכת הרחק.
אני כן מחפשת אפיק לפרנסה. וגם למימוש עצמי.
מרגישה קטנה.
כולם מסביב כל כך מוכשרים.
וממש קשה לי לדחוף את הכתיבה בעומסי החיים.
וכך אני מרגישה שהיא נזנחת.
אשמח לעצות ממי שעשה דרך כזו.
קריעת ים של עט ודף בתוך גלי העומס.
וכן, איך מרוויחים מזה כסף.

תודה אם שרדתם עד כה.
אשמח מאד לטיפים ורעיונות.

 

[Ruty Kepler]

שלום לכולם,
החלטתי שאני מעוניינת לקחת את הכתיבה שלי צעד אחד קדימה ומעוניינת לעסוק בה בצורה מקצועית. (אולי כהכנסה קטנה נוספת)
השאלה היא - איך עושים את זה?
מאיפה מתחילים?
פשוט שולחים חומר לעיתונים? יש סיכוי שמישהו יסתכל על זה בכלל?
אשמח לכל הכוונה בנושא.
תודה רבה.

אני מניחה שכבר היו אשכולות רבים בנושא, אז אם זה מדי לעוס - אשמח לקבל קישורים.

קודם כל: כתיבה היא עבודה קשה. מאד. אין שום שלב בחיים שבו החומר מתקבל כמות שהוא. בכל עיתון סביר ומעלה, יש לפחות שני זוגות עיניים: העורכת והמבקר. והם יושבים וקוראים כל שורה.

מאיפה מתחילים? השאלה לאן את רוצה להגיע, כמו ששאל החתול את אליס בארץ הפלאות.

אם את רוצה להכנס לכתיבת פרוזה, יש שתי אפשרויות.

1. להתחיל עם סיפורים קצרים. שלמים. 1400-1600 מילה. כשיש לך אחד כזה טוב, לשלוח אותו לעורכות עיתונים. שיהיה ערוך היטב, מפוסק, עם מרווחים הגיוניים ופונט קריא. לכתוב בנושא המייל על מה מדובר. לכתוב בגוף המייל כמה שורות על הסיפור והנסיון שלך בכתיבה. אם יש לך ידידה שיכולה לברר מול העורכת מה מצב הפנייה, שלחי אותה לעשות את זה.
אחרי דחיה בעיתון אחד, שולחים לשני. יהיו שיאמרו לשלוח יחד לשלוש-ארבע עורכות, מצד שני זה סיכון שמא אחת מהן תפרסם אותו בלי לעדכן אותך מראש.
לגבי סיפור בהמשכים - נדיר עד בלתי אפשרי לקבל את הנישה הזו בעיתון, בלי נסיון קודם. לכן ההמלצה היא להתחיל מסיפורים קצרים.

2. לכתוב לעצמך בבית ספר. החסרונות - השקעה אדירה של זמן ועבודה, שלא בטוח תחזיר את עצמה. היתרונות: יש לך זמן כמה שתרצי, לשכתב ולהשלים את הספר. החסרונות: בגלל שיש לך מלא זמן, את עלולה להתמרח ולא לסיים אף פעם את המשימה. היתרונות: אם את באמת מוכשרת ברמה הנדרשת, תוכלי לקבל כמה אלפי שקלים סבירים מההוצאה, תמורת הספר הראשון הזה, וכך להתחיל את ההתנסות בעולם הכתיבה. החסרונות: לא יהיה לך שפשוף ראשוני מול קהל אמיתי.
חובה להעביר את הספר בטרם פרסומו לכמה חובבות ספרות. רצוי כאלה שמכירות את עולם העיתונות והספרות החרדי, ושלא אוהבות אותך יותר מדי.
(השלב הזה נכון גם לגבי הסיפור הקצר).

אחרי נסיון של ספר או שניים, או כמה וכמה סיפורים קצרים (כדאי לשים לב מה העורכות מחפשות, ולנסות לספק להן את הסחורה גם אם זה זמן לחוץ או נושא קשה לכתיבה, כדי להתברג), אפשר יהיה לחשוב על סדרה סיפורית.
תעדכני כשתגיעי לשם, ונמשיך את ההמלצות בהתאם.

 

[דוכסוסטוס]

מי שמחשב את עתידו ככותב צריך להתמקד ולבחור לעצמו את הענף שבו הוא יאחז ולבחון מה תואם את יכולותיו ומידותיו.

מקצועות הכתיבה בהגדרתם כמקצוע מתחלקים לכמה ענפים שכולם דורשים כישרון כתיבה אך כל אחד פונה לכיוון משלו.

• התחום הבולט ביותר הוא כמובן כתיבת סיפורת: סיפורי עלילה, סיפורים אותנטיים וביוגרפיה. כל אלה מתפרסמים באורכים שונים - ספר הטווה סיפור אחד לכל אורכו; ספר המקבץ סיפורים קצרים, לרוב בעלי מאפיין משותף; סיפור קצר בודד המתפרסם בעיתון או במדיה אחרת; בסיפורי ילדים ענף נוסף של סיפור בודד המתפרסם לכשעצמו בחוברת מלווה באיורים.
• תחום מוכר נוסף הוא כתיבה עיתונאית: כתיבת תוכן חדשותי; כתיבת מדורים הדורשת התעניינות והתמצאות בנושא ספציפי; ראיונות - ראו אתגר דו-שבועי בפורום הכתיבה; כתבות נושא - נדמה לי שמקובל להעתיק ולטשטש עקבות בכיבוס מילים. בגיזרה הזו פורחים הרבה שמות לא מוכרים.
• תחום שגם הוא עיתונאי אבל הוא במה לעצמו - כתיבת טורים: דעות, פרשנות וסאטירה. דורש שפה מושחזת, אסרטיביות וכמובן עמדות ברורות.
• שירה ופיוט: בודדים מתפרסמים בעיתונות, יותר בסקטור הנשי, אולי יש סיכוי למכור להלחנה. יש ביקוש להצגות ומסיבות סוף-שנה, מחזמרים. יותר לגברים - גראמנים.
• כתיבה שיווקית ועריכת תוכן: עולם שפורח בעידננו. במדורים שיווקיים בעיתונות, בכתבות שיווקיות מאוסות, בכל אתר אינטרנט, בעלוני צדקה, ועל עוד הרבה במות נוספות.
• כתיבת תוכן לסרטים - לא קיים בציבור שלנו בגלל מיעוט הסרטים.
• מה שכן קיים זה כתיבת תוכן לקומיקסים - משימה שונה מאוד מכתיבת סיפור כתוב.
• לסיום יש להוסיף גם את התחומים המשלימים: הגהה ועריכה לשונית שלפעמים כוללת כמעט כתיבה מחדש של הספר, וכמובן תרגום ספרות שגם הוא כתיבה מחודשת של ספר.
• יש גם מקצוע שנקרא עוזר סופר (או תחקירן) אבל רק סופרים בודדים במגזר שלנו מספיק גדולים כדי להחזיק עוזר לאיסוף מידע וביקורת.

 

[3333ציפי]

כתיבת תוכן לסרטים - לא קיים בציבור שלנו בגלל מיעוט הסרטים.

כמעט נכון.
א- בעלי מעוף רציני קמים ומפיקים סרט. ואם את יודעת לכתוב אז חברת הפקה ואנשי מקצוע ישלימו. אבל זה כמובן סיכון כספי . יכול להכניס הרבה יכול להחסיר הרבה. (שמתם לב לחדשות של השלוש שנים האחרונות?) חזקות- הולך להם. הציבור לא בררן בסרטים.
ב- סרטי ילדות- ובכללם המקום הפשוט יותר זה כתיבת תסריט לחוגי דרמה מקצועיים שמפיקים , זה תחום שגדל ממש. כמה סרטי ילדות של "צפיה בסלון" היו בפסח הזה?
ג- דומה ולא ממש- כתיבת תוכן לתוכניות לסמינרים ונשים. בזה יש טיפה יותר דרישה כי יש בעלות מרץ כאלו ואחרות שעלה להם רעיון להפיק איתו משהו ורק לא יודעות לתרגם למילים.

 

[ראש לשועלים]

מי שמחשב את עתידו ככותב צריך להתמקד ולבחור לעצמו את הענף שבו הוא יאחז ולבחון מה תואם את יכולותיו ומידותיו.

מקצועות הכתיבה בהגדרתם כמקצוע מתחלקים לכמה ענפים שכולם דורשים כישרון כתיבה אך כל אחד פונה לכיוון משלו.

• התחום הבולט ביותר הוא כמובן כתיבת סיפורת: סיפורי עלילה, סיפורים אותנטיים וביוגרפיה. כל אלה מתפרסמים באורכים שונים - ספר הטווה סיפור אחד לכל אורכו; ספר המקבץ סיפורים קצרים, לרוב בעלי מאפיין משותף; סיפור קצר בודד המתפרסם בעיתון או במדיה אחרת; בסיפורי ילדים ענף נוסף של סיפור בודד המתפרסם לכשעצמו בחוברת מלווה באיורים.
• תחום מוכר נוסף הוא כתיבה עיתונאית: כתיבת תוכן חדשותי; כתיבת מדורים הדורשת התעניינות והתמצאות בנושא ספציפי; ראיונות - ראו אתגר דו-שבועי בפורום הכתיבה; כתבות נושא - נדמה לי שמקובל להעתיק ולטשטש עקבות בכיבוס מילים. בגיזרה הזו פורחים הרבה שמות לא מוכרים.
• תחום שגם הוא עיתונאי אבל הוא במה לעצמו - כתיבת טורים: דעות, פרשנות וסאטירה. דורש שפה מושחזת, אסרטיביות וכמובן עמדות ברורות.
• שירה ופיוט: בודדים מתפרסמים בעיתונות, יותר בסקטור הנשי, אולי יש סיכוי למכור להלחנה. יש ביקוש להצגות ומסיבות סוף-שנה, מחזמרים. יותר לגברים - גראמנים.
• כתיבה שיווקית ועריכת תוכן: עולם שפורח בעידננו. במדורים שיווקיים בעיתונות, בכתבות שיווקיות מאוסות, בכל אתר אינטרנט, בעלוני צדקה, ועל עוד הרבה במות נוספות.
• כתיבת תוכן לסרטים - לא קיים בציבור שלנו בגלל מיעוט הסרטים.
• מה שכן קיים זה כתיבת תוכן לקומיקסים - משימה שונה מאוד מכתיבת סיפור כתוב.
• לסיום יש להוסיף גם את התחומים המשלימים: הגהה ועריכה לשונית שלפעמים כוללת כמעט כתיבה מחדש של הספר, וכמובן תרגום ספרות שגם הוא כתיבה מחודשת של ספר.
• יש גם מקצוע שנקרא עוזר סופר (או תחקירן) אבל רק סופרים בודדים במגזר שלנו מספיק גדולים כדי להחזיק עוזר לאיסוף מידע וביקורת.

ומה עם הורדת טקסטים מהאינטרנט + תרגום גוגל? מקצוע רציני עם ביקוש עצום.
כמו כן, גיור מלל גויי/חילוני עם גזיזת עגילים וקוקו מחד, הלבשת כיפה ציצית וספודיק מאידך, ו-Find and replace במקומות המתאימים.
צילום שלטי דרך? שכחת.
העתקת סיפורים של קובי לוי חינםבליפיסוקאורווחיםאומעברישורה? גם תחום עולה.
ומאותה גזרה - "הגות" - הלא היא שפיכת ההגיגים הכי לא אפויים שעברו במוחך בעת חבישת הגרביים אל 'מבט לפרשה ולקחה ונסכה כמדובר'.
וסתם עיתונאות? כלומר, רביצה בטילה על כיכר הטוויטר עם חכה מחכה, מתוך תקווה עצלה שיעלה משהו בחכתך לארוחה בסגנון 'חשיפה ראשונית'/ישיבת בטח נצחית ביציע הכנסת מדור בני ישיבות (מקבלים שם דתות)/אינפוף בקווי נייעס 12 פעמים ביום.
בקיצור, לא עשית עבודת שטח רצינית.
(האמת, גם אני לא. יש עוד בערך עשרה תחומים נכבדים בכתיבה שטרם נגעתי בהם. מקצוע מגוון)

 

[רותי רפפורט]

הבנתי שזה לא בר ביצוע בלי תקופת ההכשרה של העיתונים

בלת"ק
חד משמעית לא נכון.
ספר טוב - נקנה בלי העיתונים.
מניסיון של עשרות ספרים, אין הבדל בין ספר שהתפרסם קודם בעיתון לבין ספר שלא.
אם הספר טוב - הוא יימכר. ככה או ככה.
תסתכלי על הספרים הכי טובים בשוק: איסתרק (מיה קינן) גם שם (חסיה ברטלר) והספרים של ליבי קליין. (שלאחרונה התחילה לפרסם)
מאנונימיות מוחלטת הן קפצו לשיא של מכירות.
וגם אצלי ראיתי, ספר מעולה שלא התפרסם בשום מקום - מכר באלפים.
וספר אהמ... אהמ... קצת פחות - לא עזר לו שהתפרסם בעיתון.
אם את בטוחה בספר שלך, פרסמי אותו כספר. יש דרכים לכסות את העלויות, כמעט בוודאות גמורה.

 

[דוכסוסטוס]

ומה עם הורדת טקסטים מהאינטרנט + תרגום גוגל? מקצוע רציני עם ביקוש עצום.
כמו כן, גיור מלל גויי/חילוני עם גזיזת עגילים וקוקו מחד, הלבשת כיפה ציצית וספודיק מאידך, ו-Find and replace במקומות המתאימים.
צילום שלטי דרך? שכחת.
העתקת סיפורים של קובי לוי חינםבליפיסוקאורווחיםאומעברישורה? גם תחום עולה.
ומאותה גזרה - "הגות" - הלא היא שפיכת ההגיגים הכי לא אפויים שעברו במוחך בעת חבישת הגרביים אל 'מבט לפרשה ולקחה ונסכה כמדובר'.
וסתם עיתונאות? כלומר, רביצה בטילה על כיכר הטוויטר עם חכה מחכה, מתוך תקווה עצלה שיעלה משהו בחכתך לארוחה בסגנון 'חשיפה ראשונית'/ישיבת בטח נצחית ביציע הכנסת מדור בני ישיבות (מקבלים שם דתות)/אינפוף בקווי נייעס 12 פעמים ביום.
בקיצור, לא עשית עבודת שטח רצינית.
(האמת, גם אני לא. יש עוד בערך עשרה תחומים נכבדים בכתיבה שטרם נגעתי בהם. מקצוע מגוון)

על מה הקצף?
ההבדל בין ריסוס גרפיטי לניסוח כתבי פלסתר נעוץ בתשלום שמקבל הכותב. כל עבודה שיש לה תג מחיר נחשבת לתחום עיסוק. מי שיש לו את הכישורים ומחפש את ההכנסה - יעשה את שאר השיקולים בעצמו.

 

[פירי]

אם את רוצה להכנס לכתיבת פרוזה, יש שתי אפשרויות.

לכתוב ספר בבית זאת אפשרות להתחלה?
חשבתי שמגיעים לזה רק אחרי כתיבת הרבה סיפורים קצרים יותר

 

[רותי רפפורט]

לכתוב ספר בבית זאת אפשרות להתחלה?

כן. בהחלט.
זו המלצה שלי להרבה כותבות.
כי להיכנס לסיפור בהמשכים בעיתון הסיכויים די קלושים אם את אנונימית. תקני את השם שלך דרך ספר מוצלח, וכשתרצי להתקבל אחר כך, כבר לא תהיי אנונימית.

 

[פירי]

כן. בהחלט.
זו המלצה שלי להרבה כותבות.
כי להיכנס לסיפור בהמשכים בעיתון הסיכויים די קלושים אם את אנונימית. תקני את השם שלך דרך ספר מוצלח, וכשתרצי להתקבל אחר כך, כבר לא תהיי אנונימית.

אבל בלי שפשוף "אמיתי" מול קוראים בעיתון קשה להגיע לספר מוצלח, לא כן?

 

[RACHELIZ]

אבל בלי שפשוף "אמיתי" מול קוראים בעיתון קשה להגיע לספר מוצלח, לא כן?

חובה להעביר את הספר בטרם פרסומו לכמה חובבות ספרות. רצוי כאלה שמכירות את עולם העיתונות והספרות החרדי, ושלא אוהבות אותך יותר מדי.

 

[אורית חזן]

אני כותבת מתחילה.
יש לי סיפור שמתפרסם בהמשכים ב"אם הדרך".
אז הנה כמה נקודות זכות שהעורכת בחרה בסיפור שלי.

- שלחתי לה סיפורים קצרים והיא אהבה את סגנון הכתיבה.

-בעבר כתבתי סיפור בעיתון מקומי שבועי (כן ללא עלות!) בשביל מחויבות ודד ליין.
ככה שהיא יכלה לברר שאני מסוגלת לעמוד בזה.

-הרבה לימוד!
למדתי באוניברסיטה הפתוחה, למדתי אצל דבורי רנד, למדתי עצמאית מספרים ואני ממשיכה ללמוד כל הזמן.
ככה שהעורכת יכלה לברר עלי. (כמעט כמו בשידוכים

-הנושאים שאני כותבת עליהם, עדין לא התפרסמו בספרות החרדית כלל.

ישבתי הרבה זמן על הסיפור שמתפרסם, קבלתי הצעות לשיפור בברכה מהעורכת. (יש שם עורכת נדירה)

והכי חשוב המון סייעתא דשמיא.

 

[7שבע7]

למדתי באוניברסיטה הפתוחה

מה למדת באוניברסיטה הפתוחה, אם אפשר לשאול?

 

[7שבע7]

גם אני נמצאת בצומת הזו.
ולי אף קשה יותר, כי איני משתייכת לציבור החרדי ה"רגיל". עיתונים שמפרסמים סיפורים בהמשכים - כמעט לא קיימים בציבור הדתי. סיפורים קצרים - יש בקושי, וגם לשם צריך להגיע עם "פרוטקציה" כלשהי.
אני עובדת על ספרים להוצאה לאור (ולא בעיתון), אבל גם שם צריך איזושהי פרוטקציה, או לחלופין - מזומנים...
וזה באמת מייאש...

 

[אורית חזן]

מה למדת באוניברסיטה הפתוחה, אם אפשר לשאול?

למדתי אצל הסופר אילן שיינפלד כתיבה יוצרת. (כן הייתי צריכה לסנן חומרים).

 

[anotherית]

-הרבה לימוד!
למדתי באוניברסיטה הפתוחה, למדתי אצל דבורי רנד, למדתי עצמאית מספרים ואני ממשיכה ללמוד כל הזמן.
ככה שהעורכת יכלה לברר עלי. (כמעט כמו בשידוכים

דבורי רנד מלמדת?
@dvory

 

[אורית חזן]

דבורי רנד מלמדת?
@dvory ?

כן.