[לא] פשוט לוקמיה :)

[גרפיקאית לשעבר]

בלוטת לימפה שנפוחה מאחורי ההאוזן מעל חודש (הגודל משתנה) ובנןסף לזה יש פצע זיהומי בראש שהולך ובא.
הרופא טוען שזה לא משהו שאמור להדאיג.
מלחיץ???

נשמע כמו דלקת במיוחד אם יש פצע זיהומי הגיוני שיש בלוטה נפוחה באזור

 

[nit]

אני מתמודדת עכשיו עם אבא חולה בחו"ל (לא משהו אונקולוגי אבל מחלה סופנית והמצב מתדרדר מהר, בן 50 וקצת..). אני מנסה לתמוך באמא שלי מרחוק (אני בת יחידה) אבל זה קשה מאוד... ילדתי לפני חודש לבד כי אמא שלי לא יכלה לעזוב אותו ועקב כך שאין לנו משפחה בארץ חזרנו לביתנו הקט ישר מבית החולים (אחרי לידה ראשונה). זה גם משהו גנטי דומיננטי כך שיש לי 50% סיכוי לחלות בזה גם בעתיד ר"ל

גרפיקאית לשעבר, את באזור בני ברק?

 

[רוחלה א]

גרפיקאית לשעבר, את באזור בני ברק?

מצטרפת לשאלה.

 

[גרפיקאית לשעבר]

גרפיקאית לשעבר, את באזור בני ברק?

מצטרפת לשאלה.

לא

 

[גלי אבן]

בלוטת לימפה שנפוחה מאחורי ההאוזן מעל חודש (הגודל משתנה) ובנןסף לזה יש פצע זיהומי בראש שהולך ובא.
הרופא טוען שזה לא משהו שאמור להדאיג.
מלחיץ???

באמת לא נשמע מלחיץ .
בלוטות לימפה תפקידן להגן על הגוף מזיהומים ,וכאשר יש זיהום סביר להניח התתנפח בלוטה באזור . אם זו הבלוטה היחידה אין לדעתי סיבה לדאגה. אחרי שיעבור הזיהום, תעקבי. ייתכן שזה עוד יישאר גם תקופה לאחר מכן...

 

[חסידויסית]

ביקשנו בדיקות דם מרופא המשפחה לאחר תקופה עם כל מיני איתותים (כאב במקום ספציפי שבא והולך, עצבנות,)
הרופא פטר אותנו ואמר שהכל בסדר.
לאחר זמן בצענו בדיקות דם לצורך כלשהוא והתקשרו אלינו בבהילות לנסוע הרגע לביה"ח.
ומה שגילו שם היה כבר קטסטרופלי במימדים מחרידים.
מאז למדנו ללכת עם ההרגשה שלנו, ולא לתת לרופאים לומר את המילה האחרונה אלא להאמין חזק בעצמנו.
רופא שלא נותן לי לדבר ולהסביר את עצמי, אני לא חוזרת אליו!!

 

[השמח בחלקו]

לא מבין, לא מבין,
לגמרי לא מבין !!!!

אם מישהו יכול להסביר לי מה הפירוש שהרופא בקהילה לא יודע להדליק נורה אדומה,
לא מדבר על רופא סנדלר, או רופא אדיש במיוחד, או גם וגם.
רופא נורמלי, שאנו מעריכים את הידע המקצועי שלו וסומכים עליו, מה הפירוש שהוא לא יודע לזהות מצב שדרוש בירור,
מה הוא למד כ''כ הרבה שנים?
בלימודי רפואה לומדים רק לעשות משטח גרון, ולתת אנטיביוטיקה ?!?!?!
איך יתכן ש'חכמי פרוג' יהיו יותר חכמים מרופא שלמד ברצינות ועם ניסיון של כמה וכמה שנים,

לא הייתי סומך על גולשים בפרוג, אבל האשכול של @תוהה ומשתומם יוכיח את הנ''ל.

אשמח להסבר !

 

[חיולה]

לא מבין, לא מבין,
לגמרי לא מבין !!!!

אם מישהו יכול להסביר לי מה הפירוש שהרופא בקהילה לא יודע להדליק נורה אדומה,
לא מדבר על רופא סנדלר, או רופא אדיש במיוחד, או גם וגם.
רופא נורמלי, שאנו מעריכים את הידע המקצועי שלו וסומכים עליו, מה הפירוש שהוא לא יודע לזהות מצב שדרוש בירור,
מה הוא למד כ''כ הרבה שנים?
בלימודי רפואה לומדים רק לעשות משטח גרון, ולתת אנטיביוטיקה ?!?!?!
איך יתכן ש'חכמי פרוג' יהיו יותר חכמים מרופא שלמד ברצינות ועם ניסיון של כמה וכמה שנים,

לא הייתי סומך על גולשים בפרוג, אבל האשכול של @תוהה ומשתומם יוכיח את הנ''ל.

אשמח להסבר !

כשיוצאים מנקודת הנחה שרופא הוא סה"כ בשר ודם וכן, גם אם הוא למד הרבה שנים ויש לו ניסיון יכול לקרות מצב שהוא מפספס משהו או לא נותן לו חשיבות, הרופאים בקהילה וגם בבתי"ח עמוסים במטופלים ובעבודה

ומבין מאה מקרים שאותו רופא זיהה, יכול להיות מקרה שהוא לא יזהה או לא יזהה בזמן אם זה כי אנחנו בני אדם וכל אחד טועה (כן כמה שקשה לקבל את זה, גם רופאים שעובדים בהצלת חיי אדם יכולים לטעות כי הם אדם ולא מכונה, כמובן משהו שהוא בגדר טעות אנוש ולא רשלנות או רצף של טעויות שזה כבר עניין אחר)
ואם זה כי המטופל קיבל בדיקות לבצע ולא ביצע ועוד.

ברוב המוחלט של המקרים רופאים כן מפנים לבדיקות, כן מתייחסים לתלונות, ואני לא יודעת אם רק זה אצלי אבל כל פעם שמגיעה לרופאה אני יוצאת עם ערימת דפים לבדיקות (ולא אני לא מבוגרת, רק בעשור השני של החיים, וגם לא חולה ח"ו)
הרופאים בד"כ חוששים מתביעות, ואם יש רק חשש קל למשהו הם ישר מפנים לשלל בדיקות, אם נפלתם על רופא אדיש אז אולי באמת מומלץ להחליף ואני חושבת שלא קשה למצוא רופא שמתייחס לתלונות (אלא אם כן מדובר במטופל שכל שני וחמישי עם תסמינים אחרים ולאחר שבצעו בדיקות מדובר בחרדת בריאות ולא בשום מחלה פיזית)

ואגב, זיהוי של מחלה קשה לאחר שבועיים של התרוצצויות בין רופאים ובדיקות עדיין לא נחשב לגילוי מאוחר בשום מצב!
הן מצד שרופאים לא יקבעו אבחנה עד שלא ביצעו את כל הבדיקות הדרושות והגיעו התוצאות. (הם יכולים לומר מה נראה להם, אבל אבחנה היא מבוססת בדיקות ואף פעם לא השערה)

מה שנכון שלפעמים גם אחרי שמבצעים בדיקות מפספסים דברים: אני אישית הייתי עדה ל2 מקרים, אחד של תינוק בן שנה שגילו לו גידול בראש והשני של מכרה שגילו לה בקיבה.

ב2 המקרים (וזה גם מה שלדעתי קורה ברוב המקרים של גילוי מאוחר, ומסביר מדוע אדם עובר הרבה רופאים בלי שאף אחד עולה על הבעיה) זה שהרופא אינו מכיר את האדם לדעת מה בסדר ומה לא לדוג: אצל התינוק היו הקאות בערך שבועיים והרופאים היו בטוחים פה אחד שמדובר בוירוס של הקאות (מה שאכן נפוץ אצל ילדים)
במקרה השני, היו דלקות בשתן כשנתיים קודם הגילוי ועוד כמה סימנים שלא לפירוט

במקרה הראשון האמא הכירה את הילד שלה וידעה שזה לא מוירוס ולכן היא התעקשה אחרי שבועיים שיעשו בירור מקיף (גם הרופאים הבינו שאחרי שבועיים סיכויים מועטים שמדובר בוירוס)
במקרה השני, לא פירטו לרופאים שהיו את כל התופעות הנ"ל (אולי באמת לפעמים קשה לקשר בין תופעות מינוריות לבין מחלה כזו קשה) והרופא כמובן אינו נביא, מה שלא נגיד הוא לא ידע (אלא אם כן רואים: למשל כמו פצע וכד)

לסיכום, הכול בידי שמיים, ולנו רק נותר ההשתדלות לעשות בדיקות תקופתיות (כל אחד ע"פ גילו, מצבו הבריאותו, ומה שממליץ לו הרופא) להיות ערניים לאינטואיציה ומתי שצריך להתעקש על בירור.
אבל עדיין לזכור שהגזירה אמת והחריצות שקר- אין כל קשר בין ההשתדלות שלנו לתוצאה, יכול להיות אדם שירוץ על כל דבר לרופא, ויתעקש על בירור, ולא יגלו שום דבר רק לאחר זמן.

מוסיפה רק שכל ההתעסקות בנושאים האלה (למי שקורה את האשכול\ות שנפתחו בנושא) עלולה להכניס לחרדת בריאות בלי ששמים לב.
כי כשחושבים שהרופא אמר על תסמין\תופעה מסויימת שזה תקין ואין מה לדאוג ובא מישהו ואומר שבטח הרופא סתם אדיש וכדאי ללכת לעוד רופא, בד"כ אין לזה סוף, וגם אם 5 רופאים יגידו שהכול בסדר האדם עלול לא להשתכנע ולהמשיך להאמין שמשהו אצלו לא תקין
לכן נדרש פה איזון עדין מאוד בין להיות אחראיים לבריאות שלנו, לבין כניסה לחרדות וחוסר אמון ברופאים.

 

[החכמה שבנשים]

בלוטת לימפה שנפוחה מאחורי ההאוזן מעל חודש (הגודל משתנה) ובנןסף לזה יש פצע זיהומי בראש שהולך ובא.
הרופא טוען שזה לא משהו שאמור להדאיג.
מלחיץ???

טוענים שזה סימן לכינים

 

[כוכב103]

לא מבין, לא מבין,
לגמרי לא מבין !!!!

אם מישהו יכול להסביר לי מה הפירוש שהרופא בקהילה לא יודע להדליק נורה אדומה,
לא מדבר על רופא סנדלר, או רופא אדיש במיוחד, או גם וגם.
רופא נורמלי, שאנו מעריכים את הידע המקצועי שלו וסומכים עליו, מה הפירוש שהוא לא יודע לזהות מצב שדרוש בירור,
מה הוא למד כ''כ הרבה שנים?
בלימודי רפואה לומדים רק לעשות משטח גרון, ולתת אנטיביוטיקה ?!?!?!
איך יתכן ש'חכמי פרוג' יהיו יותר חכמים מרופא שלמד ברצינות ועם ניסיון של כמה וכמה שנים,

לא הייתי סומך על גולשים בפרוג, אבל האשכול של @תוהה ומשתומם יוכיח את הנ''ל.

אשמח להסבר !

תבינו,
לרופא מגיעים מאות מקרים
חלקם נודניקים ומשועממים שמגיעים פעמיים בשבוע עם כל מיני מחושים
הרופא לא יודע מי עומד מולם
וכמה זמן התהפכתם עם עצמכם עד שהגעתם אליו
לכן- רק אתם שמכירים את עצמכם או את הילד שלכם
יכולים לעמוד על זה שמה שקורה הוא לא נורמלי ומצריך בירור מקיף.

קרה שלבעלי היה כאב אזניים הזוי
הוא הלך לרופא והוא הביא לו טיפות אזניים
התקשרתי לרופא וכעסתי עליו
מה נראה לך??
הבנ"א לא ישן שלושה ימים עד שהוא בא אליך
מה אתה נותן טיפות אוזניים??
מה, הוא תינוק בן חצי שנה שטיפה מילל???
אז הוא ענה לי - הוא אמר שכואבת האוזן לא אמר כמה זה כואב
אז אמרתי שנתחיל עם זה ואם לא יעבור אז נמצא משהו אחר.

אז הבנתי - שאם אנחנו לא מסבירים לרופא את כל התמונה
ואת חומרת המצב, וכמה זה מצב לא רגיל בשבילנו
מאיפה שהוא ידע???

 

[השמח בחלקו]

כשיוצאים מנקודת הנחה שרופא הוא סה"כ בשר ודם וכן, גם אם הוא למד הרבה שנים ויש לו ניסיון יכול לקרות מצב שהוא מפספס משהו או לא נותן לו חשיבות, הרופאים בקהילה וגם בבתי"ח עמוסים במטופלים ובעבודה

ומבין מאה מקרים שאותו רופא זיהה, יכול להיות מקרה שהוא לא יזהה או לא יזהה בזמן אם זה כי אנחנו בני אדם וכל אחד טועה (כן כמה שקשה לקבל את זה, גם רופאים שעובדים בהצלת חיי אדם יכולים לטעות כי הם אדם ולא מכונה, כמובן משהו שהוא בגדר טעות אנוש ולא רשלנות או רצף של טעויות שזה כבר עניין אחר)
ואם זה כי המטופל קיבל בדיקות לבצע ולא ביצע ועוד.

אגב, זיהוי של מחלה קשה לאחר שבועיים של התרוצצויות בין רופאים ובדיקות עדיין לא נחשב לגילוי מאוחר בשום מצב!
הן מצד שרופאים לא יקבעו אבחנה עד שלא ביצעו את כל הבדיקות הדרושות והגיעו התוצאות. (הם יכולים לומר מה נראה להם, אבל אבחנה היא מבוססת בדיקות ואף פעם לא השערה)

מה שנכון שלפעמים גם אחרי שמבצעים בדיקות מפספסים דברים: אני אישית הייתי עדה ל2 מקרים, אחד של תינוק בן שנה שגילו לו גידול בראש והשני של מכרה שגילו לה בקיבה.

ב2 המקרים (וזה גם מה שלדעתי קורה ברוב המקרים של גילוי מאוחר, ומסביר מדוע אדם עובר הרבה רופאים בלי שאף אחד עולה על הבעיה) זה שהרופא אינו מכיר את האדם לדעת מה בסדר ומה לא לדוג: אצל התינוק היו הקאות בערך שבועיים והרופאים היו בטוחים פה אחד שמדובר בוירוס של הקאות (מה שאכן נפוץ אצל ילדים)
במקרה השני, היו דלקות בשתן כשנתיים קודם הגילוי ועוד כמה סימנים שלא לפירוט

במקרה הראשון האמא הכירה את הילד שלה וידעה שזה לא מוירוס ולכן היא התעקשה אחרי שבועיים שיעשו בירור מקיף (גם הרופאים הבינו שאחרי שבועיים סיכויים מועטים שמדובר בוירוס)
במקרה השני, לא פירטו לרופאים שהיו את כל התופעות הנ"ל (אולי באמת לפעמים קשה לקשר בין תופעות מינוריות לבין מחלה כזו קשה) והרופא כמובן אינו נביא, מה שלא נגיד הוא לא ידע (אלא אם כן רואים: למשל כמו פצע וכד)


מוסיפה רק שכל ההתעסקות בנושאים האלה (למי שקורה את האשכול\ות שנפתחו בנושא) עלולה להכניס לחרדת בריאות בלי ששמים לב.
כי כשחושבים שהרופא אמר על תסמין\תופעה מסויימת שזה תקין ואין מה לדאוג ובא מישהו ואומר שבטח הרופא סתם אדיש וכדאי ללכת לעוד רופא, בד"כ אין לזה סוף, וגם אם 5 רופאים יגידו שהכול בסדר האדם עלול לא להשתכנע ולהמשיך להאמין שמשהו אצלו לא תקין
לכן נדרש פה איזון עדין מאוד בין להיות אחראיים לבריאות שלנו, לבין כניסה לחרדות וחוסר אמון ברופאים.

תבינו,
לרופא מגיעים מאות מקרים
חלקם נודניקים ומשועממים שמגיעים פעמיים בשבוע עם כל מיני מחושים
הרופא לא יודע מי עומד מולם
וכמה זמן התהפכתם עם עצמכם עד שהגעתם אליו
לכן- רק אתם שמכירים את עצמכם או את הילד שלכם
יכולים לעמוד על זה שמה שקורה הוא לא נורמלי ומצריך בירור מקיף.

הבנתי - שאם אנחנו לא מסבירים לרופא את כל התמונה
ואת חומרת המצב, וכמה זה מצב לא רגיל בשבילנו
מאיפה שהוא ידע???

תירוץ טוב,
ועדיין הקושיא יותר טובה מהתירוץ..

 

[גלי אבן]

צריך לזכור שהכל עניין של סיעתא דשמייא
ושכל דבר בסוף מתגלה בזמנו.. אנחנו רק עושים השתדלות..

 

[GBSA]

ביקשנו בדיקות דם מרופא המשפחה לאחר תקופה עם כל מיני איתותים (כאב במקום ספציפי שבא והולך, עצבנות,)
הרופא פטר אותנו ואמר שהכל בסדר.
לאחר זמן בצענו בדיקות דם לצורך כלשהוא והתקשרו אלינו בבהילות לנסוע הרגע לביה"ח.
ומה שגילו שם היה כבר קטסטרופלי במימדים מחרידים.
מאז למדנו ללכת עם ההרגשה שלנו, ולא לתת לרופאים לומר את המילה האחרונה אלא להאמין חזק בעצמנו.
רופא שלא נותן לי לדבר ולהסביר את עצמי, אני לא חוזרת אליו!!

זה לא מפתיע כי לא נשמע שהיה משהו ברור שהיה ניתן לזהות.
מה שכן, אם רואים תקופה שיש בעיות לדרוש בדיקות דם מקיפות - למרות שלא תמיד זה עוזר.

יש הרבה מאוד תופעות ויראליות שדומות מאוד לבעיות שצויינו.
יש הרבה יותר תופעות ויראליות מאשר זיהומיות או ממאירות - ולכן אוטומטית הרופא לא מתייחס, ולא ברור כ"כ שיש לו את הידע לזהות.

 

[רחל1]

@הדסההה
תוכלי ליצור איתי קשר בהודעה אישית?

 

[יאנקאלע]

תבינו,
לרופא מגיעים מאות מקרים
חלקם נודניקים ומשועממים שמגיעים פעמיים בשבוע עם כל מיני מחושים
הרופא לא יודע מי עומד מולם
וכמה זמן התהפכתם עם עצמכם עד שהגעתם אליו
לכן- רק אתם שמכירים את עצמכם או את הילד שלכם
יכולים לעמוד על זה שמה שקורה הוא לא נורמלי ומצריך בירור מקיף.

קרה שלבעלי היה כאב אזניים הזוי
הוא הלך לרופא והוא הביא לו טיפות אזניים
התקשרתי לרופא וכעסתי עליו
מה נראה לך??
הבנ"א לא ישן שלושה ימים עד שהוא בא אליך
מה אתה נותן טיפות אוזניים??
מה, הוא תינוק בן חצי שנה שטיפה מילל???
אז הוא ענה לי - הוא אמר שכואבת האוזן לא אמר כמה זה כואב
אז אמרתי שנתחיל עם זה ואם לא יעבור אז נמצא משהו אחר.

אז הבנתי - שאם אנחנו לא מסבירים לרופא את כל התמונה
ואת חומרת המצב, וכמה זה מצב לא רגיל בשבילנו
מאיפה שהוא ידע???

זה ממש לא תירוץ
בשביל זה הוא רופא לשאול מתי זה התחיל ובאיזה עצמה
ולבדוק בתיק אם הוא נודניק שמגיע כל יום

ובדיוק בשביל זה הוא פה כדי לזהות מקרים רפואיים בזמן

וגם לא נראה לי שחסר לו נודניקים שבוכים על כל כאב שזה בלתי נסבל וכבר חמשים שנה לא היה להם כזה כאב
ואם כן לא יעזור להתבכיין הרבה

 

[חסידויסית]

יש לי הרגשה שקופות החולים מתקמצנות על הבדיקות.
אני לא מדברת על אנשים שמבקשים כל שני וחמישי בדיקות, אלא שמפעם לפעם רוצים לבדוק דברים מסוימים למען הרוגע הנפשי, וצריך לפעמים להתחנן לרופא שייתן בדיקות.
אנחנו משלמים מספיק כל חודש. זה ממש לא מהכסף הפרטי של הקופה/ מטוב ליבם.

 

[יאנקאלע]

יש לי הרגשה שקופות החולים מתקמצנות על הבדיקות.
אני לא מדברת על אנשים שמבקשים כל שני וחמישי בדיקות, אלא שמפעם לפעם רוצים לבדוק דברים מסוימים למען הרוגע הנפשי, וצריך לפעמים להתחנן לרופא שייתן בדיקות.
אנחנו משלמים מספיק כל חודש. זה ממש לא מהכסף הפרטי של הקופה/ מטוב ליבם.

הכי טוב והכי עובד זה פשוט לומר להם
יש לי הרבה ילדים
ביררתי בקופה אחרת והם נותנים את זה בכיף
לא תהיה לי ברירה אלא לעבור

 

[כוכב103]

זה ממש לא תירוץ
בשביל זה הוא רופא לשאול מתי זה התחיל ובאיזה עצמה
ולבדוק בתיק אם הוא נודניק שמגיע כל יום

ובדיוק בשביל זה הוא פה כדי לזהות מקרים רפואיים בזמן

וגם לא נראה לי שחסר לו נודניקים שבוכים על כל כאב שזה בלתי נסבל וכבר חמשים שנה לא היה להם כזה כאב
ואם כן לא יעזור להתבכיין הרבה

לא אמרתי לרגע שזה בסדר
אבל זאת מציאות
ולכן- תהיו אתם ערניים למצב ואל תניחו לדחות אתכם בלך ושוב כשיש משהו מטריד.

 

[יאט]

אם היה שיפור קטן- זה כבר פחות מדאיג
כי אם זה סרטני- הגוף לא היה משתלט בעצמו...

לא מסכימה איתך.
אצלי היה שלב שהגידול נרדם ואחרי חודשיים התעורר מחדש בעוצמה חזקה יותר.

 

[חיולה]

לא מסכימה איתך.
אצלי היה שלב שהגידול נרדם ואחרי חודשיים התעורר מחדש בעוצמה חזקה יותר.

זה כבר עניין אחר..
היא התכוונה שתופעות שאנחנו מרגישים שהן לא בסדר בגוף, אם זה לא מחלה קשה אלא סתם וירוס וכד' הגוף מתגבר ומחלים לבד וזה אמור לעבור תוך כמה זמן
לעומת זאת, אם מדובר במחלה קשה, בד"כ התופעה לא חולפת מעצמה אלא האיתותים בגוף לא חולפים ולפעמים רק מתגברים ולא מחייב שמדובר דווקא בסרטן (לדוג: אדם שיש לו סוכרת ועדיין לא מודע לכך יכול לסבול מצמאון וכו, הצמאון לא יחלוף מעצמו עד שלא יטפלו בבעיה, במחלה)

מה שכתבת נכון לצערנו לגבי מחלת הסרטן שלפעמים ע"י טיפולים המחלה מגיעה למצב של רמיסיה (הפוגה) לפעמים זה יכול להיות שנים ואף לא לחזור בכלל ולפעמים רק של חודשים
ובדיוק לכן, יש סוגי סרטן שנוטים לחזור אחרי הטיפול עם גרורות ה"י, כשבהתחלה הגידול היה מקומי בלבד, בגלל כיום שלרפואה אין דרך לוודא באופן מדויק האם נשארו תאים סרטניים בגוף (לפעמים גם התאים החולים מדמים את עצמם לתאים בריאים וא"א להבחין ביניהם ואז הם משכפלים את עצמם מחדש והמחלה חוזרת יותר בעוצמה כי הם עמידים לטיפול)