בעזהי"ת
אולי יישמע לכם שאלה טיפשית, אבל ידוע שיש כלל בלשון הקדש, שפועל בבניין קל בעתיד הכולל את המושא, ויש אות גרונית בעה"פ או בלה"פ, אז עה"פ מקבלת קמץ במקום שוא, כגון "וישחָטהו", "ויזבָּחהו", "יקרָאני".
האם בארמית זה גם כך? במסכת ביצה (יא יש: מה לי למשטחינהו, מה לי לממלחינהו?
מַה לִּי לְמִשְׁטָחִינְהוּ, מַה לִּי לְמִמְלָחִינְהוּ?
או
מַה לִּי לְמִשְׁטְחִינְהוּ, מַה לִּי לְמִמְלְחִינְהוּ?
אולי יישמע לכם שאלה טיפשית, אבל ידוע שיש כלל בלשון הקדש, שפועל בבניין קל בעתיד הכולל את המושא, ויש אות גרונית בעה"פ או בלה"פ, אז עה"פ מקבלת קמץ במקום שוא, כגון "וישחָטהו", "ויזבָּחהו", "יקרָאני".
האם בארמית זה גם כך? במסכת ביצה (יא יש: מה לי למשטחינהו, מה לי לממלחינהו?
מַה לִּי לְמִשְׁטָחִינְהוּ, מַה לִּי לְמִמְלָחִינְהוּ?
או
מַה לִּי לְמִשְׁטְחִינְהוּ, מַה לִּי לְמִמְלְחִינְהוּ?