כתיב חסר ניקוד

[חולדי 2]

למה בכתיב חסר ניקוד נטייה עם 2 י', ואילו קיום עם י' אחת? הרי בשני המקרים הי' ליד אם קריאה?

 

[חולדי 2]

שאלה נוספת:
חניה חציה או חנייה חצייה? [הכוונה בכתיב חסר ניקוד]

 

[אפכא מסתברא]

למה בכתיב חסר ניקוד נטייה עם 2 י', ואילו קיום עם י' אחת? הרי בשני המקרים הי' ליד אם קריאה?

כי כך החליטה האקדמיה (מתוך הכללים החדשים):

2. כותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה אות בשווא נח, כגון גיבור,פיקח, זיכרון, עיקרון, עיקר, קידוש, יישוב, ייסורים, ביקורת,עילי, עיתון, חיטה, אישה, כיתה, מילה, מסיבה, תפילה, חינם,כיתתי, ריבוני, הינה (הִנֵּה); ראייה (רְאִיָּה), הגייה (הֲגִיָּה), שנייה,עירייה עיריית־; דיבר דיברו, צייר (צִיֵּר); ציירה, חיכה חיכתה,ריענן (רִעֲנֵן), ניתן (נִתַּן) ניתנו, ניזון, ייתן ייתנו, תיקח תיקחו,ייצור (יִצֹּר) ייצרו, ליפול, ייבנה (יִבָּנֶה), תישמר (תִּשָּׁמֵר); עימי עימך.
אבל לא תיכתב יו"ד במקרים האלה:
(ג) לפני הרצף יו המציין yu או yo, כגון דיון, קיום, טריות (טְרִיּוּת);גיורת, בריות, נטיות.

למה? ככה... אין הסבר.
לגבי חניה, חציה - אם הכוונה לשם פעולה - כמו 'ראייה' לעיל.
אם שם עצם - בי' אחת:

2. בתוך המילה כופלים את היו"ד אם אין לפניה או אחריה אם קריאה, כגוןבניין, עניין, לווייתן, צייר (צַיָּר), התיישבות; קריית־, בעיית־ בעייתי; יופייך (יָפְיְךָ, יָפְיֵךְ), אופייה (אָפְיָהּ); מניין (מִנַּיִן), רגליים, אופַניים,שמיים, דברייך (דְּבָרַיִךְ), עלייך (עָלַיִךְ); מייקר,
לייצר,הסתיים, מעוניין, שהחיינו, הייתה.

אבל ליד אם קריאה אין כופלים את היו"ד, כגון עוין, קריה, בעיה,ראיה (רְאָיָה); דיון, גיורת; אופיו (אָפְיוֹ); חיה (חַיָּה), היה, יהיה,יחיה (יִחְיֶה, יְחַיֶּה), החיה (הֶחֱיָה), החיו; מסוים, מעוין, גילויו (גִּלּוּיוֹ),תיירה (תִּיָּרֶה).
כך גם צייר (צִיֵּר), ראייה (רְאִיָּה)ראיית־ (רְאִיַּת־), מטרייה מטריית־, עירייה עיריית־ (בדוגמאות האלה ובמילים כיוצא בהן היו"ד העיצורית [השנייה] אינה נכפלת בשל סמיכותה לאם קריאה).

מי שעיין בכל הכללים החדשים לכתיב חסר הניקוד ולא סמרו שערותיו - כנראה יש לו לב חזק...

 

[קדיתא]

..

 

[קדיתא]

כך גם צייר (צִיֵּר), ראייה (רְאִיָּה)ראיית־ (רְאִיַּת־), מטרייה מטריית־, עירייה עיריית־ (בדוגמאות האלה ובמילים כיוצא בהן היו"ד העיצורית [השנייה] אינה נכפלת בשל סמיכותה לאם קריאה).

עד היום סברתי שהיו"ד השנייה אינה נכפלת במילים הנ"ל, כדי שלא ליצור רצף של שלוש יודי"ן.

 

[אפכא מסתברא]

עד היום סברתי שהיו"ד השנייה אינה נכפלת במילים הנ"ל, כדי שלא ליצור רצף של שלוש יודי"ן.

אם רצונך לפלפל בהחלטות האקדמיה, אז אפשר גם וגם...

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

ואני חשבתי שהיו"ד השניה כן נכפלת, והראשונה לא נכתבת כלל אלא זהו חיריק חסר. דהיינו, צִיֵּיר ולא צִייֵּר. ועדיין אני חושב כך.

 

[אפכא מסתברא]

בעזהי"ת

ואני חשבתי שהיו"ד השניה כן נכפלת, והראשונה לא נכתבת כלל אלא זהו חיריק חסר. דהיינו, צִיֵּיר ולא צִייֵּר. ועדיין אני חושב כך.

אם כן, לא ירדת לסוף דעתה המלומדת של האקדמיה:
"אבל ליד אם קריאה אין כופלים את היו"ד, כגון עוין, קריה, בעיה,ראיה (רְאָיָה); דיון, גיורת; אופיו (אָפְיוֹ); חיה(חַיָּה), היה, יהיה,יחיה (יִחְיֶה, יְחַיֶּה), החיה (הֶחֱיָה), החיו; מסוים, מעוין, גילויו (גִּלּוּיוֹ),תיירה (תִּיָּרֶה).
כך גם צייר (צִיֵּר)," (ציטוט מהכללים החדשים)
בעברית פשוטה: הי' הראשונה בצייר היא אם קריאה, והשניה עיצור שאינו נכפל. דו"ק והבן...

 

[קדיתא]

אני חושב דווקא שהפרט הזה הוא הגיוני למדי. יש דברים חדשים שבאמת קשים לעיכול.

 

[חגי פאהן]

אם כן, לא ירדת לסוף דעתה המלומדת של האקדמיה:
"אבל ליד אם קריאה אין כופלים את היו"ד, כגון עוין, קריה, בעיה,ראיה (רְאָיָה); דיון, גיורת; אופיו (אָפְיוֹ); חיה(חַיָּה), היה, יהיה,יחיה (יִחְיֶה, יְחַיֶּה), החיה (הֶחֱיָה), החיו; מסוים, מעוין, גילויו (גִּלּוּיוֹ),תיירה (תִּיָּרֶה).
כך גם צייר (צִיֵּר)," (ציטוט מהכללים החדשים)
בעברית פשוטה: הי' הראשונה בצייר היא אם קריאה, והשניה עיצור שאינו נכפל. דו"ק והבן...

ירדתי במימיה העמוקים והעליתי פנינים, חגי בתראה ופליג.
כמו שתמיד במקרא כאשר יש אם קריאה או כל אות שלא נשמעת (כמו ש' דיששכר. ואולי גם היא נקראת אם קריאה, אני לא יודע.) רק האות הראשונה מנוקדת, כמו לְמַלֹּאות, יִשָּׂשכָר, גְּדָיִים.
ואם תקשו עלי שזה לא דומה כי פה יש שתי סיבות לשים את היו"ד, אענה שלמרות זאת חז"ל בכתיב המלא בחרו תמיד להוסיף מינימום אותיות כדי שהכוונה תובן, ולכן גם במילה "שייך" שמו שתי יו"דין ולא מפני חיריק כלשהו; ואיך הייתם מנקדים פְיֵיר? הוא הדין כאן, לא משנה אם יש חיריק או לא.

 

[אפכא מסתברא]

אני חושב דווקא שהפרט הזה הוא הגיוני למדי. יש דברים חדשים שבאמת קשים לעיכול.

לא ברור לאיזה פרט הכוונה.
כן, יש פרטים שהם הגיוניים, אבל המכלול איום ונורא, כי העמידו כמיליון כללים וכנגדם הציגו עשרה מיליון יוצאים מן הכלל...והדבר הבלתי הגיוני ביותר הוא כללי הניקוד החלקי. אם יש צורך בניקוד חלקי - הניחו אותו, לכל הפחות, על אמתתו! למה לנקד 'ניקוד חלקי' צִייֵּר? אם כבר צריך בלאו הכי לנקד - כי אז כתבו את המלה ככתבה וכניקודה: צִיֵּר
בפרק שלהם: 'דרכי שילוב הניקוד בכתיב המלא' מופיעה, דרך משל, הפנינה הזו: חֳורָפִים.

 

[חגי פאהן]

בפרק שלהם: 'דרכי שילוב הניקוד בכתיב המלא' מופיעה, דרך משל, הפנינה הזו: חֳורָפִים.

נראה איזו הוצאה לא תעיף אותי בבעיטה אם אכניס להם כזה דבר בספר...

 

[אפכא מסתברא]

ככל הידוע לי, יש כמה וכמה נקדנים/ות ועורכי/ות לשון שאינם מתכוונים לפעול לפי הכללים החדשים.

 

[רפי מוזס]

כי כך החליטה האקדמיה (מתוך הכללים החדשים):

2. כותבים יו"ד לציון תנועת i שאין אחריה אות בשווא נח, כגון גיבור,פיקח, זיכרון, עיקרון, עיקר, קידוש, יישוב, ייסורים, ביקורת,עילי, עיתון, חיטה, אישה, כיתה, מילה, מסיבה, תפילה, חינם,כיתתי, ריבוני, הינה (הִנֵּה); ראייה (רְאִיָּה), הגייה (הֲגִיָּה), שנייה,עירייה עיריית־; דיבר דיברו, צייר (צִיֵּר); ציירה, חיכה חיכתה,ריענן (רִעֲנֵן), ניתן (נִתַּן) ניתנו, ניזון, ייתן ייתנו, תיקח תיקחו,ייצור (יִצֹּר) ייצרו, ליפול, ייבנה (יִבָּנֶה), תישמר (תִּשָּׁמֵר); עימי עימך.
אבל לא תיכתב יו"ד במקרים האלה:
(ג) לפני הרצף יו המציין yu או yo, כגון דיון, קיום, טריות (טְרִיּוּת);גיורת, בריות, נטיות.

למה? ככה... אין הסבר.
לגבי חניה, חציה - אם הכוונה לשם פעולה - כמו 'ראייה' לעיל.
אם שם עצם - בי' אחת:

2. בתוך המילה כופלים את היו"ד אם אין לפניה או אחריה אם קריאה, כגוןבניין, עניין, לווייתן, צייר (צַיָּר), התיישבות; קריית־, בעיית־ בעייתי; יופייך (יָפְיְךָ, יָפְיֵךְ), אופייה (אָפְיָהּ); מניין (מִנַּיִן), רגליים, אופַניים,שמיים, דברייך (דְּבָרַיִךְ), עלייך (עָלַיִךְ); מייקר,
לייצר,הסתיים, מעוניין, שהחיינו, הייתה.

אבל ליד אם קריאה אין כופלים את היו"ד, כגון עוין, קריה, בעיה,ראיה (רְאָיָה); דיון, גיורת; אופיו (אָפְיוֹ); חיה (חַיָּה), היה, יהיה,יחיה (יִחְיֶה, יְחַיֶּה), החיה (הֶחֱיָה), החיו; מסוים, מעוין, גילויו (גִּלּוּיוֹ),תיירה (תִּיָּרֶה).
כך גם צייר (צִיֵּר), ראייה (רְאִיָּה)ראיית־ (רְאִיַּת־), מטרייה מטריית־, עירייה עיריית־ (בדוגמאות האלה ובמילים כיוצא בהן היו"ד העיצורית [השנייה] אינה נכפלת בשל סמיכותה לאם קריאה).

מי שעיין בכל הכללים החדשים לכתיב חסר הניקוד ולא סמרו שערותיו - כנראה יש לו לב חזק...

חניה וחציה טובות בדיוק כמו חנייה וחצייה.

 

[רפי מוזס]

חניה וחנייה משמעויותיהן שוות (ומשמשות הן לציון שם הפעולה, הן לציון המקום).
חציה וחצייה משמעויותיהן שוות.

 

[קדיתא]

חניה וחנייה משמעויותיהן שוות (ומשמשות הן לציון שם הפעולה, הן לציון המקום).
חציה וחצייה משמעויותיהן שוות.

זה שמשמעותן שווה, לא אומר שאין צורך לכתוב אותן כראוי. אם הכותב מתכוון שתקרא חניה בקמ"ץ, המגיה/מנקד אינו יכול להוסיף יו"ד.

 

[אפכא מסתברא]

כמדומני שיש בכ"ז הבדל בין חניה לחנייה ובין חציה לחצייה, כמו ההבדל בין אתראה להתראה.
ובין ראיה לראייה יש הבדל שגם מי שיש לו כשל לוגי יכול להבין...
כל זה כתוספת על דבריה הנכונים של קדיתא בהודעה שלעיל.

 

[קדיתא]

כל זה כתוספת על דבריה הנכונים של קדיתא בהודעה שלעיל.

'דבריו'.

 

[אפכא מסתברא]

אבקש מחילת מר על טעותי המרה...

 

[קדיתא]

ומוצא אני מר ממוות