כתיבת סת"ם ללא שירטוט במוצרי יודאיקה

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
נתקלנו בפסוקים בכתב סת"ם שעוצבו בצורה אומנותית (במוצרי יודאיקה), כשהם כתובים במעגלים או בעיקולים.
בעלי שאל - לפי ההלכה בגמרא כתיבה של פסוקים דורשת שרטוט. ההיתר שכותבים תמיד פסוקים בלא להקפיד על שרטוט קו בסיס, כיוון שאין משתמשים בכתב אשורית. לפי"ז, לכאורה במקרים כאלו של יודאיקה שמשתמשים בכתב אשורית לכתיבת הפסוקים, יש להיזהר לכתוב בקווים ישרים ע"ג שרטוט.
יתכן שיש מקום לומר שאפשר לעשות שרטוט גם בקווים מעוגלים?
אולי מישהו מכיר מקורות להרחבה בנושא מהדורות האחרונים?
 

מאן דאמר

משתמש מקצוען
אני ממש לא בקי בהלכות אלה.
אבל נראה לי שאין איסור לכתוב ללא שירטוט, אלא שאחד הדינים בכשרותם של סת"ם זה שצריך שרטוט, ולא הספר פסול. אבל אם לא כותבים לצורך סת"ם אין עניין בשרטוט.

יתכן שאני טועה, אבל כך נדמה לי.
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
כאן המקום להעיר על המשתמשים בכתב אשורית לדברי חול (ואפילו "מודעה רבה לאורייתא נקרא "דברי חול" לכאורה):
הב"י (יו"ד סי' רפג וכן פסק הרמ"א) מצטט את דברי הרמב"ם בתשובה שהעתיק ר"י וז"ל: "ומן הראוי שתדע כי כתב אשורי כיון שניתנה בו תורה ונכתבו בו לוחות הברית הוא מגונה מאוד להשתמש בו (לדברי חול) רק בכתבי הקודש (יש להשתמש בו).
 

א.ישראל

משתמש פעיל
עריכה תורנית
נכתב ע"י מאן דאמר;265593:
אני ממש לא בקי בהלכות אלה.
אבל נראה לי שאין איסור לכתוב ללא שירטוט, אלא שאחד הדינים בכשרותם של סת"ם זה שצריך שרטוט, ולא הספר פסול. אבל אם לא כותבים לצורך סת"ם אין עניין בשרטוט.

יתכן שאני טועה, אבל כך נדמה לי.

שולחן ערוך יורה דעה סימן רפד סעיף ב
א ב] אסור לכתוב (א) ג' תיבות מפסוק (ב) בלא (ג) שרטוט, ג] אם הוא כתב אשורית. (ד] ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצים או בזהב) (ב"י בשם ר' ירוחם נתיב ב') ב ומיהו באגרת שלומים מותר לכתוב אפילו כמה תיבות מהפסוק (ד) לדבר צחות. הגה: ג ה] ואם (ה) שרטט שיטה העליונה, ד שוב לא צריך (טור בשם ר"ת). ו] וי"א דאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית שכותבין בו התורה (שם בשם רבינו ירוחם).

לבוש יורה דעה סימן רפד סעיף ב
א' או ב' תיבות מפסוק בכתב אשורי, או בכתב אחר אפילו הרבה פסוקים מותרין לכתוב בלא שרטוט, אבל שלשה תיבות מפסוק ובכתב אשורית אסור לכתוב בלא שרטוט, מפני שהוא הכתב שקבלנו לכתוב בו את התורה, ואין חילוק בין כתיבה לחקיקה בעצם או בזהב, ומיהו הני מילי כשכותבים פסוק לשם לימוד או דרשה, אבל באגרת שלומים מותר לכתוב לדבר צחות אפילו כמה תיבות מהפסוק בלא שרטוט, וגם במקום שצריך שרטוט אם שרטט שיטה עליונה שוב לא צריך. יש אומרים שאין לכתוב דברים של חול בכתב אשורית, שכיון שכותבים בו תורה לא ינהגו בו חול. ולכך ביררנו בכל המדינות כתבים אחרים לכתוב הכל בלא שרטוט גם לכתוב בו כל דברים של חול ואגרת של שלומים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  7  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה