כתיבת ספר אישי לילדים שלי

[bhj]

אני מעוניינת לכתוב ספרון לילדים שלי על דבר שחשוב לי שאנו עושים בבית, ואין על זה שום ספר כי זה לא דבר סטנדרטי,
הבעיה היא שאין לי מושג איך כדאי להעביר לילדים את המסר: בצורה עקיפה / ישירה, בצורת הומור או סיפור מהחיים וכו'...
עם מי כדאי להתייעץ בנושא?
תודה!

 

[אילנית]

1. לניק קול התור ניסיון רב בכתיבת סיפורים לילדים

(היא הוציאה את הסדרה המנצחת של ספרי הילדים הספר החמוד / המתוק /החכם הזה)

2. העלתי אשכול עם קצ"ד לכאן מקווה שחברות פורום הכותבות יסייעו לך.

 

[נחל]

מה המטרה שאת חותרת אליה, בעצם? שהילדים יכירו את זה, שיבינו את הערך? שירגישו עם זה טוב?
אם המטרה תהיה מוגדרת, יהיה קל יותר לחשוב על הספור.

 

[bhj]

אני רוצה שהילדים יבינו את הערך ובעיקר שירגישו עם זה טוב ויראו שיש עוד כאלו שמתנהגים כך וכ'

מה שחשבתי מלכתחילה זה סיפור על משפחה שכך קרה וכך הם עשו וכ'
אפשר גם על משפחת ארנבות אם זה עדיף...

אשמח לשמוע רעיונות!!!

 

[נחל]

אם זה משהו שדורש התמודדות רגשית כלשהי, אני חושבת שהספור לא יועיל הרבה אם לא יטפל בקושי הרגשי.
נגיד, למשל, שאתם מקפידים לשים כיפה מגיל אפס (אני נותנת סתם דוג' כמובן. אם את מזכירה ארנבות כאפשרות, לא נראה לי שהענין הוא כזה...) אם הילדים מתביישים בזה שאחיהם התינוק נראה יוצא דופן, ספור שיתעלם מזה יועיל קצת מאד.
הבעיה שאם את באה לספר להם על זה, הם ירגישו שזה מגמתי, ואין הרבה סיכוי שיהיו פתוחים לשמוע.
עולה בדעתי רעיון קצת מרחיק לכת. זה דבר שמתאים לכתוב עליו ספור בעיתון? יכול להיות שאפשר לארגן דבר כזה. ככה גם הילדים מקבלים הרגשה שיש עוד כאלה. הנה, היה ספור בעיתון. יש עוד כאלה שעושים כך, ומרגישים יוצאי דופן.
המעלה בספורים על חיות שהם מנתקים את הילד מההרגשה שמספרים עליו, והוא פתוח יותר לשמוע, להזדהות, וגם לספר מה החיה עושה/מרגישה. אבל אם זה משהו כל כך ספציפי, אני לא חושבת שזה יעזור. הילדים חכמים מספיק כדי להרגיש שיש כאן משהו מכוון. להיפך, הם עלולים להרגיש שמנסים לסובב אותם, ופחות לשתף פעולה.

 

[bhj]

קודם כל תודה רבה על ההשתתפות,
מדובר בדבר שקשור לבריאות,
למשל: משפחה שמקבלים פחות ממתקים מכולם אבל שמחים בפירות הטעימים שה' ברא. (דוגמא בלבד!!)
הילדים בעצם מקבלים את זה כמובן מאליו ומבינים וכו', אבל אני רוצה שזה יישרש אצלם יותר, כי אצל השכנים לא נוהגים ככה.
אפשר בקלות להמיר למשפחת ארנבות, השאלה איך להציג את העניין, האם יש כללים מבחינה פסיכולוגית איך הסיפור משפיע על הילד?

 

[נחל]

להבנתי - הדרך הטובה ביותר היא לחשוב מהם הצרכים של הילד בהקשר הזה, ואז לחשוב איך ניתן לתת לו אותם דרך ספור. כך אני כותבת בדרך כלל ספורים במגמה דומה. (היו כמה ספורים שכתבתי במגמה מאד ספיציפית, תוך יעוץ עם פסיכולוגית, וזה היה הכיוון.)
צורך בסיסי בכל נקודת קושי הוא הכלה, הבנה של הרגשות, ושיקוף - שגם נותן הכלה, וגם עוזר לילד להבין טוב יותר את עצמו. גם התחושה שאני לא היחיד במצב הזה עוזרת מאד.
ספור שמשקף בצורה אמיתית קושי רגשי נותן הרבה מאד לילד במצב דומה. (וגם לילדים אחרים. טוב לכולם לפתח רגישות, וגם יש הרבה מהמשותף בכל קושי שהוא, ולכולם יש התמודדויות.) ספור כזה עוזר לילד להיות מודע יותר לרגשות שלו, ולהרגיש שהקשיים שלו הם משהו נורמלי, לא יוצא דופן. מעבר לזה - אם הוא נותן כלים להתמודדות מעשית, אז הוא עוזר עוד יותר.
ספור על ארנבות מפספס את מתן התחושה ש'לא רק אנחנו ככה'.
כאן את רוצה לתת לילדים, אם הבנתי נכון - תחושה שלא רק בבית שלהם עושים ככה, ושזה דבר טוב. האם נוצר אצלם איזה קושי רגשי בגלל מה שאתם רגילים? (ואגב, אשריכם שלא נואשתם מענינים בריאותיים.) - אם יש קושי רגשי אני חושבת שחשוב שהספור יתמקד בזה. ישקף מצב דומה, ויעזור לילד להרגיש טוב יותר עם מה שרגילים לעשות בבית שלו. אם הוא נדרש להתמודדות עם בושה, נניח, כדאי שגבור הספור יגלה דרך מעשית להתמודד עם זה. לצרכים אלה הרבה יותר יעיל שהספור יופיע בעיתון. כך הוא ישפיע הרבה יותר. זה יכול להתאים?
אם ההתמקדות היא בעצם ההבנה שזה חשוב - אני לא יודעת אם דווקא ספור הוא זה שיעשה את העבודה. זה כל כך מגמתי וכל כך שקוף, שאני מסופקת אם זה עוזר בכלל. למטרה זו לי נראה שלכאורה עדיף לשוחח עם הילדים ישירות.

 

[bhj]

אם הייתי רוצה להעביר לילד מסר שתרופות, לדוגמא, למרות שזה לא טעים ולא נחמד וכו', כדאי לקחת כי אח"כ הוא יבריא בעז"ה,
וכך גם חיסונים וזריקות.
מה הדרך הטובה ביותר להעביר מסר כזה?
אני בטוחה שיש ספרים על הנושא רק שלא נתקלתי. הרעיון הוא הגישה לנושא-
האם יש פה קושי רגשי? לא בטוחה,
הילדים שלי עדיין קטנים ולא קולטים שכולם אחרת,
אבל אולי זה בעצם יותר בשבילי,
שאוכל להקריא להם מהכתוב ממש את הגישה שלנו...
בכל אופן- אשמח לשמוע מאיפה להתחיל...
ועוד דבר-
האם כדאי שהספר ילווה באיורים חמודים או לכתוב ממש ספר על המשפחה שלנו עם תמונות של הילדים?
תודה רבה!!!!

 

[נחל]

מצא חן בעיני הרעיון של יצירת ספר על המשפחה, עם תמונות של בני המשפחה. יכול להיות מקסים. זה מתאים אם את מחפשת משהו ברמה קלילה יותר, בלי התעמקויות רגשיות.
נניח שאתם רגילים לאכול כל בוקר רק פרות, או להתעמל רבע שעה. ואת רוצה שזה יכנס לילדים עוד יותר כחויה חיובית ובעלת ערך שמחזקת את הגוף, נותנת כח, עושה מצב רוח ועוזרת להתרכז. (אני מתחילה להשתכנע לאמץ את המנהג שזה עתה המצאתי...) אפשר לכתוב משהו בנימה הומוריסטית, אולי מחורז, על: אבא שחוזר מהתפילה עייף, הוא צריך לתקן את הברז הדולף באמבטיה ואין לו כח. אמא שרוצה לשטוף את הרצפה, אבל היא חלשה. אבי שפוחד מהמבחן שיש לו היום, ואין לו כח לחשוב ולהתרכז, - זה במקרה שאבי האמיתי לא באמת פוחד, כמובן, כי לא בטוח שמתאים לו שנושא רגיש שלו יעלה ככה בחופשיות. רחלי שקמה בלי מצב רוח, ועוד כהנה וכהנה.
- אפשר לתת לילדים להיות שותפים ביצירת הספור, ובטח בהמחשה שלו, להצטלם בפוזות שונות ובארשת פנים מתאימה.
בהמשך הספור כל המשפחה אוכלת פרות בתאבון/מתעמלת בחריצות והנה ציק צ'ק נפתרו כל הבעיות, וכולם מבסוטים בתמונות מתאימות. - ההקצנה היא זו שיכולה ליצור כאן הומור, שגם אם הוא לא יודע מה, עצם החויה המשפחתית יוצרת כאן הרבה. וזה שהילדים שותפים ליצירת ההומור, גורם להם להנות ולאהוב.

אין לי מושג איך זה נשמע לך, ואם זה בכלל בכוון של מה שאת מחפשת. אפשר ללכת גם על כיוון עלילתי יותר. בכל אופן, אם ילדי יזכו למשהו קצת יצירתי בהשראתך, זה יהיה לא רע.

 

[bhj]

תודה רבה!!
פתחת לי אופקים חדשים ורעיונות מקסימים!!!
אני באמת צריכה לחשוב ומקווה שאכן אעשה זאת
אני חושבת על זה כבר המוון זמן...

 

[אא]

אני יכולה לספר מנסיוני האישי, כשהייתי צריכה לספר לילדים משהו מסוים, משמעותי מאד בחיי המשפחה שלנו, ולהסביר ניואנסים דקים, עשיתי זאת בעזרת סיפור שכתבתי להם.
הסיפור היה על בעלי חיים (בחרתי כאלה שרלוונטיים לסיטואציה הספציפית).
הוא לווה באיורים חמודים שאחותי המוכשרת סיפקה, ואני יכולה רק לספר לך שהמטרה הושגה, ובגדול. עד היום כשהנושא עולה (והוא חלק מחיינו) הסיפור הזה הוא הדרך להבין, להסביר, להתחבר, להרגיש ולחוות.

 

[נחל]

bhj,
תודה על התודה.
התמלאתי קנאה די מבורכת ביצירתיות שאת מגייסת. זה משהו.

 

[bhj]

מקוה שיצא משהו...
בחום הכבד הזה היצירתיות נמסה...

 

[תרצה]

ספרון משפחתי זהו נכס בעל תועלת רבה!
פעם, כשהיה לי קצת זמן... הכנתי על כל אחד מילדי סיפור מחורז צילמתי תמונות מתאימות והדפסתי כספרון. בעצם, הספקתי לעצב את הספרון רק לשניים מתוך הארבעה שהכנתי...
זה תרם להם מאוד מאוד - קודם כל, ראו מה אמא חושבת עליהם (כתבתי על כל אחד קומפלינטים אמיתיים), וזה דירבן אותם להמשיך ולהתקדם. זה גם נתן לכל ילד תחושה של ייחודיות - יש בי דברים שהם רק שלי.
(לדוגמא, על הבן כתבתי כמה נפלא הלימוד והתפילה בהתלהבות, העובדה שמארגן לקטנים קייטנות לפעמים - הכל כמובן בחרוזים. לבת אחת כתבתי על חריצותה וכושרה לארגן ולסדר, לבת אחרת הדגשתי את הלב הטוב, החיוך הרחב והרצון להגיש עזרה ללכל אחד)
ממליצה לכל אמא לעשות זאת!