דיון כתיבה על השואה

[יוסף יצחק פ.]

הגעתי לפרק בו הקורא נפגש עם דמות (בדיונית כמובן) מהשואה (- בסוף/בהמשך הספר הקצוות יתחברו). קהל היעד שלי בכללות הוא נוער. ולפני שאני מתחיל לכתוב, אספתי 26 עמודים מוכבדים בוורד על השואה (ליתר דיוק 'אושוויץ') - אלא שלא כל מה שקרה, הקורא הצעיר צריך לפגוש.
אם כן עד כמה אני צריך לפרט על (זוועות) השואה - אם בכלל?

 

[מצפה ופועל לישועה]

אולי לא לפרט יותר מידי, אבל במטותא לא לעשות את מה שנתשרש בשנים האחרונות להפוך את השואה ללעג ולקלס עיי"ז ששני ילדים שובבים משחררים בקלות מחנ שלם על יושביו...
אמינות בבקשה

 

[מצפה ופועל לישועה]

טוב, סליחה זה הי' תגובה שמתאמיה לקומיקס לגילאים יותר נמוכים מהספר המדובר.

ולעצם העניין אני חושב שאפשר להכניס יאורים נוגעים ללב ומרטיטים שלא יהיו מזעזעים מידי

 

[יוסף יצחק פ.]

אולי לא לפרט יותר מידי, אבל במטותא לא לעשות את מה שנתשרש בשנים האחרונות להפוך את השואה ללעג ולקלס עיי"ז ששני ילדים שובבים משחררים בקלות מחנ שלם על יושביו...
אמינות בבקשה

דווקא בהמשך שני אסירים יברחו מהמחנה (ואני מסתמך על בסיס היסטורי).. אני לא מתכוון למשהו הזוי כפי שכתבת, אבל עדיין שהקורא יבין למה חשוב להם לברוח כל כך, גם אם הוא כבר נפגש עם המילה 'שואה' בעבר.

 

[יוסף יצחק פ.]

אם כן אשאל: האם להכניס את ה'מוות' בצורה יותר מודגשת לספר, או 'לשמור על פרופיל נמוך'?

 

[הנף מקלדת]

אם כן אשאל: האם להכניס את ה'מוות' בצורה יותר מודגשת לספר, או 'לשמור על פרופיל נמוך'?

לדעתי להכניס, אבל לא להתבסס איתו.
לכתוב על המוות כשמועה כמחשבה, אולי כשיחה.
לא כתיאור ישיר.

 

[אינספריישן]

תלוי עד כמה אתה מעוניין להדגיש את השואה, ומיהו קהל היעד.
כי לצבוע את השואה בלבן, ורוד או טורקיז זה עוול לשישה מיליון.