הולכת,
חושבת שמתקדמת.
ונפילה.
צועדת ,
חושבת שאני כבר
עולה.
בום טרח
לא הגעת לשומקום
עבר נשרך
הלך איתך עוד יום.
זה כואב,
שכמה שרציתי-
להשתנות,
להיבנות,
להיות אחרת, טובה יותר.
זה לא הלך,
נשארתי באותו מקום,
בלי חלומות שהעזתי לרקום.
רק עם עוד כמה פצעים,
שנמצאים.
הפצע הזה שנפלתי-
בדרך ארוכה,
בחשיכה עמוקה,
ולא הצלחתי להגיע לאן שהתכוונתי.
רק דם מהברכיים.
הפצע הזה בשריר הלב,
והאמון-
שמישהו שבטחתי בו שוב לא היה שם.
ופצע אחד עמוק,
שבא ממני.
כשוויתרתי לעצמי,
ואיכזבתי-את עצמי.
אבל-מעל הפצעים שלי-
מעט מעט נהיים-
לאט לאט נוצרים-
גלדים,
שמעידים
על משהו שנהיה לחזק יותר
לאמיתי יותר.
כי-שבע נפלתי
וקמתי.
אפילו שנופלת עדיין
עוד תבוא לי התקומה---
חושבת שמתקדמת.
ונפילה.
צועדת ,
חושבת שאני כבר
עולה.
בום טרח
לא הגעת לשומקום
עבר נשרך
הלך איתך עוד יום.
זה כואב,
שכמה שרציתי-
להשתנות,
להיבנות,
להיות אחרת, טובה יותר.
זה לא הלך,
נשארתי באותו מקום,
בלי חלומות שהעזתי לרקום.
רק עם עוד כמה פצעים,
שנמצאים.
הפצע הזה שנפלתי-
בדרך ארוכה,
בחשיכה עמוקה,
ולא הצלחתי להגיע לאן שהתכוונתי.
רק דם מהברכיים.
הפצע הזה בשריר הלב,
והאמון-
שמישהו שבטחתי בו שוב לא היה שם.
ופצע אחד עמוק,
שבא ממני.
כשוויתרתי לעצמי,
ואיכזבתי-את עצמי.
אבל-מעל הפצעים שלי-
מעט מעט נהיים-
לאט לאט נוצרים-
גלדים,
שמעידים
על משהו שנהיה לחזק יותר
לאמיתי יותר.
כי-שבע נפלתי
וקמתי.
אפילו שנופלת עדיין
עוד תבוא לי התקומה---