שיתוף - לביקורת כשהלכה לי ההשראה...

[היהלומן]

אחרי קריאת כמה וכמה שרשורים בנושא הכתיבה בלי השראה, בשעה X בלילה כשלא הייתה לי טיפת השראה, החלטתי להשתמש בחלק מהטיפים ולגרום למוחי לייצר איזשהו טקסט. זה מה שיצא...

אשמח מאוד מאוד לקבל ביקורת!

יושב לי מול הדף,

שורות שורות בו חרוטות.

בצידו, אחד אדום,

ולרוחבו כחולות כחולות.



המילים שכבר כתבתי,

השורות שכבר מילאתי,

מעידות כולן כאחד,

על ההשראה שזנחה אותי...



שברחה ממני,

שהלכה מאיתי.

שהשאירה אותי לבד מול השורות,

יבש – יבש, איטי – איטי.



אבל, במבט לאחור,

או שמא מבט על השורות המלאות.

מסתבר שגם בשעה X

וגם אם הלכו להם ההשראות.



המילים תמיד נמצאות בתוכי,

מתביישות, מהססות,

אבל אם רק אתן להם דרור,

אם אתן ל'מסביב' לבלבל אותי כמה שפחות.



או אז יפרצו הם, מבפנים,

ישתלטו מהר על הלובן.

ימלאו בצפיפות שורות כתובות,

עוד רגע, ויזמינו לעצמם עמוד שָכֵן...

 

[בובה בובה]

חשבתי שנתת לרובוט לכתוב במקומך
אחרי הכל, הוא לא צריך השראה או שלא תעזור לו השראה... היינו הך

 

[RPO]

תחושה מוכרת.
הקטע ששיתפת יפה! מעביר את זה היטב.
יש לי שיר שכתבתי על כך:

וְכָכָה יָמִים
שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי
שִׁירָה
וְאַרְגִּישׁ בַּמִּדְבָּר
שְׁמָמָה.
זְמָן נֶעְלָם
וְאִתּוֹ הַשְׁרָאָה
וְאַמְתִּין
לִלְגִימָה שֶׁתְּרַוֶּה
צָמָא.
לְטַל שֶׁל
כְּתִיבָה.

 

[חנש]

חייב להיות רעיון בסיסי כדי לכתוב אותו,
כאן התבססת על האין לי מה לכתוב,
הרבה כותבים בהתחלה, אין לי מה לכתוב ואז מתחילים,
צריך פשוט למחוק את השורות הראשונות ולהמשיך.

 

[פרפרזה]

הקטע הראשון הכי יצירתי.
(אתה עדיין כותב על דפדפות?)

הערה קטנה: כנראה מרוב עייפות בשעה x שכחת ש'השראות' ו'מילים' הן לשון נקבה.

להם

הם

לעצמם

להם

 

[היהלומן]

חייב להיות רעיון בסיסי כדי לכתוב אותו,
כאן התבססת על האין לי מה לכתוב,
הרבה כותבים בהתחלה, אין לי מה לכתוב ואז מתחילים,
צריך פשוט למחוק את השורות הראשונות ולהמשיך.

לא הבנתי,
אשמח להסבר.

 

[חנש]

לא מספיק שתהיה השראה.
צריך רעיון לנושא עליו תכתוב. (משהו שקרה/ משהו שיש לך רגש כלפיו/ נושא כלשהו)
ואז צריך לפתח אותו.
ואז אפשר לפתח אותו או מתוך השראה או ללא השראה.
למשל, הרעיון שלך: לכתוב על חוסר השראה.
ועכשיו השיר שכתבת זה הפיתוח של הרעיון.
(ולא לכתוב בהקדמה לא היה לי מה לכתוב ובכל זאת כתבתי, שזו הקדמה שאני רואה
הרבה פעמים בטורים)

 

[היהלומן]

לא מספיק שתהיה השראה.
צריך רעיון לנושא עליו תכתוב. (משהו שקרה/ משהו שיש לך רגש כלפיו/ נושא כלשהו)
ואז צריך לפתח אותו.
ואז אפשר לפתח אותו או מתוך השראה או ללא השראה.
למשל, הרעיון שלך: לכתוב על חוסר השראה.
ועכשיו השיר שכתבת זה הפיתוח של הרעיון.
(ולא לכתוב בהקדמה לא היה לי מה לכתוב ובכל זאת כתבתי, שזו הקדמה שאני רואה
הרבה פעמים בטורים)

תודה על הביאור.
עכשיו הבנתי!

אכן, אני מצטרף לרעיון שהעליתם.
יש כותבי טורים שתמיד מתחילים בזה שלא היה להם מה לכתוב ועם זה הם מורחים חצי מהטור מידי שבוע, ולפעמים זה מעצבן, כי לא תמיד יש כוח להקשיב כמה בדיוק הילד משך או לא משך בשרוול וכולי.

אבל צריך לשים לב שלפעמים עצם התיאור ההומוריסטי על 'אין לי מה לכתוב' הוא הטור הכי מוצלח ששייך.

(וסתם אגב, כל הנושא הזה של 'אין לי מה לכתוב' מזכיר לי לפעמים את אותו דרשן שמודיע שהוא לא הכין את עצמו, ואז מוציא מכיסו דף עם כתב צפוף...)