בהשראת האשכול על הטרמפים.
מה לא ראיתם??? לא הפסדתם.
הרחוב היה גשום, אבל אני הייתי תחת קורת גג. אדים על הזגוגית הקשו מעט על הראיה. התקדמתי ברחוב אט אט, נזהר לא להשפריץ על העוברים ושבים. ואז ראיתי אותו. השכן מהבנין ממול.
נדחק לו מתחת הגגון הצר של דפוס גליונות, ומסמן לי שאקח אותו. עצרתי והוא נכנס.
לאחר שיחת נימוסין מעיקה של עשרים שניות, הוא שאל אם אני יכול רגע לחכות לו שהוא ימשוך כסף מהכספומט. באבירות של נדיבים הרשיתי לו. בדרך עברנו ליד הגן של הפיצקי והוא נפנף לו שיכנס גם. בעלהבית נהיה.
הפטפוטים של הקטן החרישו אותי. חיכיתי שהדרך תיגמר.
לסיום הוא ביקש שאני יתקרב ממש ממש עד הכניסה לבנין שלו בגלל הגשם. נו מה, אחרי כל הדרך שעשינו ביחד עכשיו אני יהיה נחס? בסדר, שיהיה שכר פסיעות.
פתאום נשבה רוח עזה והמטריה נהפכה לאוהל זרוק. את הדרך הביתה עשיתי כאיש פשוט ורטוב.
מה לא ראיתם??? לא הפסדתם.
הרחוב היה גשום, אבל אני הייתי תחת קורת גג. אדים על הזגוגית הקשו מעט על הראיה. התקדמתי ברחוב אט אט, נזהר לא להשפריץ על העוברים ושבים. ואז ראיתי אותו. השכן מהבנין ממול.
נדחק לו מתחת הגגון הצר של דפוס גליונות, ומסמן לי שאקח אותו. עצרתי והוא נכנס.
לאחר שיחת נימוסין מעיקה של עשרים שניות, הוא שאל אם אני יכול רגע לחכות לו שהוא ימשוך כסף מהכספומט. באבירות של נדיבים הרשיתי לו. בדרך עברנו ליד הגן של הפיצקי והוא נפנף לו שיכנס גם. בעלהבית נהיה.
הפטפוטים של הקטן החרישו אותי. חיכיתי שהדרך תיגמר.
לסיום הוא ביקש שאני יתקרב ממש ממש עד הכניסה לבנין שלו בגלל הגשם. נו מה, אחרי כל הדרך שעשינו ביחד עכשיו אני יהיה נחס? בסדר, שיהיה שכר פסיעות.
פתאום נשבה רוח עזה והמטריה נהפכה לאוהל זרוק. את הדרך הביתה עשיתי כאיש פשוט ורטוב.