כמה שאלות בניקוד

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לענ"ד כוונת רש"י להוסיף מילה לביטוי החסר, ולא לחסר את הה' הראשונה.
אבל אולי אני טועה.
ואם אתם צודקים, כוונתו שהביטוי הוא הוספת ה' היידוע למונח מקובל. ה"ארון הברית", ה"מסגרות המכונות", וכו'. מעין "הרבינו יונה" של הח"ח. וכך מקובל אצל עילגי לשון בימינו. (אני מכנה אותם עילגים מפני שהיום ודאי לא מקובל לדבר כך).
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
כך קוראים להרבה ראשונים, הרשב"א הריטב"א הרמב"ן הרמב"ם.
ייתכן שזה מוטציה ממה שהיה נהוג בעבר לכנותם: ה"ר יונה וכו'.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י חיטובים;481350:
כוונת רש"י שזה בעצם ביטוי חסר, הארון - ארון הברית, המלך - מלך המשפט, המסגרות - מסגרות המכונות וכו'.

.
יפה כיוונת לדברי ה"אבן עזרא" (הנה, גם בפי שגור השיבוש המקובל...), ראה בתהלים קכג: "הלעג השאננים - כמו 'הספר המקנה', הלעג - לעג השאננים והבוז - בוז לגאיונים" עכ"ד לענייננו.
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
הרד"ק במכלול (בסוף העמוד) הביא שני הפירושים לענין כל אלה.
ובנוגע לפי' הפרמ"ג זכור לי שבשני מקומות הוא עמד על פי' רש"י הנ"ל בברכות שעמד על המלך המשפט ולא על המלך הקדוש, האחת בספר שיצא לאור מכתב ידו לאחרונה עמ"ס ברכות, והפעם האחר לא זכור לי אם הוא בפר"מ או בראש יוסף לברכות שם - נדמה לי בפרמ"ג, וזה לפי פירושו הנ"ל. אבל בכל אופן יש לתמוה מדבריו שכן מהפסוקים שרש"י הביא מוכח להדיא שדעת רש"י שהוא סמיכות.
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
נכתב ע"י געוואלדיג;481543:
כך קוראים להרבה ראשונים, הרשב"א הריטב"א הרמב"ן הרמב"ם.
ייתכן שזה מוטציה ממה שהיה נהוג בעבר לכנותם: ה"ר יונה וכו'.

ההבדל הוא שהרשב"א = הרב רבי שלמה ן' אדרת, וכן השאר. גם ה"ר יונה = הרב רבי יונה.
לעומתם "הרבינו יונה" הופך את 'רבינו יונה' למילה אחת כביכול ונותן לה יידוע, למרות שאי אפשר לתת יידוע למילת ייחוס, מפני שהיידוע כבר טמון בייחוס.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י רב טקסט;481789:
הרד"ק במכלול (בסוף העמוד) הביא שני הפירושים לענין כל אלה.
ובנוגע לפי' הפרמ"ג זכור לי שבשני מקומות הוא עמד על פי' רש"י הנ"ל בברכות שעמד על המלך המשפט ולא על המלך הקדוש, האחת בספר שיצא לאור מכתב ידו לאחרונה עמ"ס ברכות, והפעם האחר לא זכור לי אם הוא בפר"מ או בראש יוסף לברכות שם - נדמה לי בפרמ"ג, וזה לפי פירושו הנ"ל. אבל בכל אופן יש לתמוה מדבריו שכן מהפסוקים שרש"י הביא מוכח להדיא שדעת רש"י שהוא סמיכות.
ב"ראש יוסף", ומלשונו ברור שבאמת נחלקו הראשונים האם הכוונה מלך שעושה משפט, או מלך שהוא עצם המשפט. אז יש לנו כאן מחלוקת הראשונים אם זו סמיכות או לא?....
 

קבצים מצורפים

  • לשון הראש יוסף.pdf
    KB 98.5 · צפיות: 21

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיב

א הַלְלוּיָהּ אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יי בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד:ב גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ:ג הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד:ד זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק:ה טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט:ו כִּי לְעוֹלָם לֹא יִמּוֹט לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק:ז מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה:ח סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו:ט פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד:י רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

דף חדש • אתגר 121

לוח מודעות

למעלה