כמה שאלות בניקוד

חברה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
לאוֹכְלוֹ או לאָכלו, לשוֹרְפו או לשָרְפוֹ וכו'
מְסִיקה מסקנה או מַסִּיקה מסקנה
ימצאנו - איך מנקדים?
וכן כשכותבים שם ספר האם צריך להיות מיודע כמו: כתב בַּכַּף החיים או בְּכף החיים?
תודה למשיבים
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
לאוֹכְלוֹ - לאוכל שלו (הכוונה לאיש שאוכל ולא למזון - אֹכֶל), לאָכלו - לאכול אות
לשוֹרְפו - לשורף שלו, לשָרְפוֹ - לשרוף אותו
מַסִּיקָה מסקנה

בְּכף החיים - ה' הידיעה נמצאת במילה השנייה
 

חברה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
בְּכַף החיים - ברור לי שהחיים מיודע, השאלה שלי האם מיידעים את שם הספר כולו כמו: בַּשּפת אמת ולא בִּשְפת אמת וכן בַּכַּף הַחיים או בְּכַף החיים/
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
איך את אומרת: כתוב בִּ"שמואל" או בַּ"שמואל"? בִּ"יהושע" או בַּ"יהושע"?
 

חברה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אז למה מקובל לומר: כתוב בַּמשנה ברורה ולא בְּמשנה ברורה???
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
שאלה טובה. אולי כי מתיחסים בטעות ל"משנה ברורה" כמו לשם עצם כללי ולא פרטי, וסבורים כי צריך לומר כך כמו שאומרים (נכון): כתוב בַּתורה, כתוב בַּמשנה.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י חברה;480610:
בְּכַף החיים - ברור לי שהחיים מיודע, השאלה שלי האם מיידעים את שם הספר כולו כמו: בַּשּפת אמת ולא בִּשְפת אמת וכן בַּכַּף הַחיים או בְּכַף החיים/

את טועה.
בכף החיים - בגלל שהמילה חיים מיודעת, היא מתייחסת לכל המילה.
למשל "עץ הדעת" - אדם וחוה אכלו "מעץ הדעת" ולא "מהעץ הדעת".
 

רב טקסט

משתמש פעיל
עימוד ספרים
לענ"ד בהיפוך, מאחר שעוד עומדים להסביר איזה כף אין הכף נחשב כידוע.
 

חברה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
בקיצור, נשארתי עם הלא לדעת (הלא מיודעת...)
ליידע את שמות הספרים או לא?
דחוף לי. הספר עומד לרדת לדפוס
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י רב טקסט;481044:
לענ"ד בהיפוך, מאחר שעוד עומדים להסביר איזה כף אין הכף נחשב כידוע.

לא משנה איך תקרא לזה, כוונתנו אחת היא.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
את רוצה לעשות לפי המקובל או לפי הנכון? (ובמחילת מר רב טקסט - טעות בידך. בסמיכות תמיד מיידעים רק את הסומך, פרט לסוגי סמיכות כמו יושב-ראש וכיו"ב, שבהם הנסמך עיקר, ובכל מקרה - לעולם אין מידעים הן את הסומך והן את הנסמך.)
 

חברה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
מה הנכון?
(מתוך זה אפשר להסיק מה המקובל???...):)
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
<לעולם אין מידעים הן את הסומך הן את הנסמך>





(ומה עם המלך המשפט הלעג השאננים?)
 

עפרה

משתמש מקצוען
איור וציור מקצועי
דומני שבמקרה הזה אין צורך לדון בסומך ובנסמך.
כתוב בַּכף החיים פירושו כתוב בספר 'הכף החיים'. כתוב בְ'כף החיים' פירושו כתוב בספר 'כף החיים'.
עכשיו צריך להחליט מה נכון.

כתוב בִּ'בראשית' או כתוב בַּ'בראשית'?
לכולם ברור שכשמדובר בשם עצם פרטי אין מיידעים אותו.
לעומת זאת כשמדובר בשם עצם כללי כ'גמרא', 'משנה' וכדומה - מיידעים. (כתוב בַּגמרא)
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
ולי נראה שכאשר מוסיפים ה' הידיעה הנושא הוא מחבר הספר, ומכנים אותו על שם ספרו. אבל כאשר הנושא הוא הספר עצמו, אזי אין מקום לה' הידיעה (אלא אם כן שם הספר עצמו מתחיל עם ה"א הידיעה, כפי שכתבה עפרה, ואז המחבר יכונה "ההכף החיים"). כי שם הספר הוא שם עצם, ואילו כאשר מכנים את המחבר על שם ספרו, אזי הכינוי הוא תואר.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
נכתב ע"י געוואלדיג;481134:
<לעולם אין מידעים הן את הסומך הן את הנסמך>

(ומה עם המלך המשפט הלעג השאננים?)
ככל שראיתי בפירושי התפילה (לא זכור לי כרגע באילו מהם, אבדוק בל"נ) - הצירוף של "המלך המשפט" אינו סמיכות. אין משמעותו: המלך של המשפט, אלא המלך שהוא משפט (אולי כי הוא היודע ועד וכותב וחותם - כלומר, לא רק "השופט" אלא כל "המשפט", אבל דבר זה לא ראיתי בפירושים אלא עלה ברעיוני), כשם שהצירוף "אב הרחמים" אין משמעו האב של הרחמים, ואכן בסידורים ובמחזורים מוגהים היטב האל"ף של "אב" מנוקדת בקמ"ץ.
כמו כן, ראה אבן עזרא ורד"ק על "הלעג השאננים", שאין זו סמיכות.
הנה המקורות למה שכתבתי: "הכתב והקבלה" על פרשת נח (ט,ב): ",,,ויבוא המקרה במקום תאר להורות שהשלמות מתעצם בו ית' בלתי נפרד ממנו, כמו שמתואר המלך המשפט, ולא השופט, כמבואר בעיון תפלה בתפלת ערבית...
כעין זה כתב הפרי מגדים (או"ח - משבצות זהב - סימן קיח סק"ב) "הנה נתן ג' הבדלים א' כהר"ר מנוח אוהב ברואיו או מעין זה אוהב מי שמעורר שיעשה לו משפט, ב' בכל השנה צדקה עיקר, הג' המלך המשפט הוא עצמו המשפט. והנה אם אמר בר"ה ויוה"כ מלך אוהב משפט והשמיט צדקה לטעם ב' יצא ולב' טעמים לא יצא. ואם אמר מלך המשפט בלא ה"א משמע בב"י סי' תקפ"ב בשם אורחות חיים בשם הראב"ד דחוזר, והיינו טעמא כי בר"ה ראוי לומר המלך המשפט בשני ההי"ן אעפ"י שלא שייך ב' ההי"ן ידיעה כמבואר (עיין בצהר התיבה ובשאר ספרי דקדוק) כאן מרמזין המלך הידוע אדון כל הוא המשפט בעצמו..." אגב, במקור זה כתוב מפורש הכלל ש"לא שייך ב' ההי"ן ידיעה"!
לגבי "אב הרחמים" ראה בספר "אלף המגן" על מטה אפרים סימן תקפב ס' יג.

נכתב ע"י געוואלדיג;481168:
ולי נראה שכאשר מוסיפים ה' הידיעה הנושא הוא מחבר הספר, ומכנים אותו על שם ספרו. אבל כאשר הנושא הוא הספר עצמו, אזי אין מקום לה' הידיעה (אלא אם כן שם הספר עצמו מתחיל עם ה"א הידיעה, כפי שכתבה עפרה, ואז המחבר יכונה "ההכף החיים"). כי שם הספר הוא שם עצם, ואילו כאשר מכנים את המחבר על שם ספרו, אזי הכינוי הוא תואר.
האם כאשר מישהו אומר "המשנה ברורה אומר" הוא מתכוון ל"בעל המשנה ברורה אומר"? לי נראה יותר שהוא חושב על הספר ולא על מחברו.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י אפכא מסתברא;481309:
ככל שראיתי בפירושי התפילה (לא זכור לי כרגע באילו מהם, אבדוק בל"נ) - הצירוף של "המלך המשפט" אינו סמיכות. אין משמעותו: המלך של המשפט, אלא המלך שהוא משפט (אולי כי הוא היודע ועד וכותב וחותם - כלומר, לא רק "השופט" אלא כל "המשפט", אבל דבר זה לא ראיתי בפירושים אלא עלה ברעיוני), כשם שהצירוף "אב הרחמים" אין משמעו האב של הרחמים, ואכן בסידורים ובמחזורים מוגהים היטב האל"ף של "אב" מנוקדת בקמ"ץ.
כמו כן, ראה אבן עזרא ורד"ק על "הלעג השאננים", שאין זו סמיכות.
הנה המקורות למה שכתבתי: "הכתב והקבלה" על פרשת נח (ט,ב): ",,,ויבוא המקרה במקום תאר להורות שהשלמות מתעצם בו ית' בלתי נפרד ממנו, כמו שמתואר המלך המשפט, ולא השופט, כמבואר בעיון תפלה בתפלת ערבית...
כעין זה כתב הפרי מגדים (או"ח - משבצות זהב - סימן קיח סק"ב) "הנה נתן ג' הבדלים א' כהר"ר מנוח אוהב ברואיו או מעין זה אוהב מי שמעורר שיעשה לו משפט, ב' בכל השנה צדקה עיקר, הג' המלך המשפט הוא עצמו המשפט. והנה אם אמר בר"ה ויוה"כ מלך אוהב משפט והשמיט צדקה לטעם ב' יצא ולב' טעמים לא יצא. ואם אמר מלך המשפט בלא ה"א משמע בב"י סי' תקפ"ב בשם אורחות חיים בשם הראב"ד דחוזר, והיינו טעמא כי בר"ה ראוי לומר המלך המשפט בשני ההי"ן אעפ"י שלא שייך ב' ההי"ן ידיעה כמבואר (עיין בצהר התיבה ובשאר ספרי דקדוק) כאן מרמזין המלך הידוע אדון כל הוא המשפט בעצמו..." אגב, במקור זה כתוב מפורש הכלל ש"לא שייך ב' ההי"ן ידיעה"!

ראה רש"י לברכות יב:
המלך המשפט. כמו מלך המשפט. כמו נושאי הארון הברית (יהושע ג) כמו ארון הברית וכן המסגרות המכונות (מלכים ב טז) שהוא כמו מסגרות המכונות וכן העמק הפגרים (ירמיהו לא) כמו עמק הפגרים:
 

חיטובים

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
כוונת רש"י שזה בעצם ביטוי חסר, הארון - ארון הברית, המלך - מלך המשפט, המסגרות - מסגרות המכונות וכו'.

געוואלדיג
הח"ח כותב בהרבה מקומות "הרבינו יונה", וכאן נוצר היפוך מעניין, ששם בעל הספר נהפך לשם הספר.
 

אברהם

מהמשתמשים המובילים!
עיצוב גרפי DIP
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
עריכה תורנית
D I G I T A L
עימוד ספרים
נכתב ע"י חיטובים;481350:
כוונת רש"י שזה בעצם ביטוי חסר, הארון - ארון הברית, המלך - מלך המשפט, המסגרות - מסגרות המכונות וכו'.

לא הבנתי את כוונתך

רש"י כותב בפירוש ש"המלך המשפט" זה כמו "מלך המשפט", וש"הארון הברית" זה כמו "ארון הברית"
 

געוואלדיג

משתמש צעיר
עימוד ספרים
חיטובים אתה מביא כאן דבר שהראב"ע מרבה לכותבו, והוא ענין ביטוי חסר. אולם אני מצטרף לשאלת אברהם, איך אתה רוצה להעמיס זאת בדברי רש"י?
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה