נכתב ע"י חברה;480610:בְּכַף החיים - ברור לי שהחיים מיודע, השאלה שלי האם מיידעים את שם הספר כולו כמו: בַּשּפת אמת ולא בִּשְפת אמת וכן בַּכַּף הַחיים או בְּכַף החיים/
נכתב ע"י רב טקסט;481044:לענ"ד בהיפוך, מאחר שעוד עומדים להסביר איזה כף אין הכף נחשב כידוע.
ככל שראיתי בפירושי התפילה (לא זכור לי כרגע באילו מהם, אבדוק בל"נ) - הצירוף של "המלך המשפט" אינו סמיכות. אין משמעותו: המלך של המשפט, אלא המלך שהוא משפט (אולי כי הוא היודע ועד וכותב וחותם - כלומר, לא רק "השופט" אלא כל "המשפט", אבל דבר זה לא ראיתי בפירושים אלא עלה ברעיוני), כשם שהצירוף "אב הרחמים" אין משמעו האב של הרחמים, ואכן בסידורים ובמחזורים מוגהים היטב האל"ף של "אב" מנוקדת בקמ"ץ.נכתב ע"י געוואלדיג;481134:<לעולם אין מידעים הן את הסומך הן את הנסמך>
(ומה עם המלך המשפט הלעג השאננים?)
האם כאשר מישהו אומר "המשנה ברורה אומר" הוא מתכוון ל"בעל המשנה ברורה אומר"? לי נראה יותר שהוא חושב על הספר ולא על מחברו.נכתב ע"י געוואלדיג;481168:ולי נראה שכאשר מוסיפים ה' הידיעה הנושא הוא מחבר הספר, ומכנים אותו על שם ספרו. אבל כאשר הנושא הוא הספר עצמו, אזי אין מקום לה' הידיעה (אלא אם כן שם הספר עצמו מתחיל עם ה"א הידיעה, כפי שכתבה עפרה, ואז המחבר יכונה "ההכף החיים"). כי שם הספר הוא שם עצם, ואילו כאשר מכנים את המחבר על שם ספרו, אזי הכינוי הוא תואר.
נכתב ע"י אפכא מסתברא;481309:ככל שראיתי בפירושי התפילה (לא זכור לי כרגע באילו מהם, אבדוק בל"נ) - הצירוף של "המלך המשפט" אינו סמיכות. אין משמעותו: המלך של המשפט, אלא המלך שהוא משפט (אולי כי הוא היודע ועד וכותב וחותם - כלומר, לא רק "השופט" אלא כל "המשפט", אבל דבר זה לא ראיתי בפירושים אלא עלה ברעיוני), כשם שהצירוף "אב הרחמים" אין משמעו האב של הרחמים, ואכן בסידורים ובמחזורים מוגהים היטב האל"ף של "אב" מנוקדת בקמ"ץ.
כמו כן, ראה אבן עזרא ורד"ק על "הלעג השאננים", שאין זו סמיכות.
הנה המקורות למה שכתבתי: "הכתב והקבלה" על פרשת נח (ט,ב): ",,,ויבוא המקרה במקום תאר להורות שהשלמות מתעצם בו ית' בלתי נפרד ממנו, כמו שמתואר המלך המשפט, ולא השופט, כמבואר בעיון תפלה בתפלת ערבית...
כעין זה כתב הפרי מגדים (או"ח - משבצות זהב - סימן קיח סק"ב) "הנה נתן ג' הבדלים א' כהר"ר מנוח אוהב ברואיו או מעין זה אוהב מי שמעורר שיעשה לו משפט, ב' בכל השנה צדקה עיקר, הג' המלך המשפט הוא עצמו המשפט. והנה אם אמר בר"ה ויוה"כ מלך אוהב משפט והשמיט צדקה לטעם ב' יצא ולב' טעמים לא יצא. ואם אמר מלך המשפט בלא ה"א משמע בב"י סי' תקפ"ב בשם אורחות חיים בשם הראב"ד דחוזר, והיינו טעמא כי בר"ה ראוי לומר המלך המשפט בשני ההי"ן אעפ"י שלא שייך ב' ההי"ן ידיעה כמבואר (עיין בצהר התיבה ובשאר ספרי דקדוק) כאן מרמזין המלך הידוע אדון כל הוא המשפט בעצמו..." אגב, במקור זה כתוב מפורש הכלל ש"לא שייך ב' ההי"ן ידיעה"!
נכתב ע"י חיטובים;481350:כוונת רש"י שזה בעצם ביטוי חסר, הארון - ארון הברית, המלך - מלך המשפט, המסגרות - מסגרות המכונות וכו'.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: