דה מרקר:
בעוד שלושה שבועות, ב–1 בספטמבר, תחל שנת הלימודים התשפ"ה, ועד רגע זה המחלוקת הענקית בין שתי רשתות החינוך החרדיות — מעיין החינוך התורני (בני יוסף) של ש"ס, והחינוך העצמאי של יהדות התורה — לבין משרדי האוצר והמשפטים לא נפתרה. למעשה, אין אפילו דיונים אינטנסיביים, בניסיון נואש להגיע להסכמה של הרגע האחרון.
במשרדי האוצר והמשפטים תמהים על השקט מכיוון החרדים. הם אמורים להיות לחוצים עד אימה לאשר את התקנות, ולוודא שהתוספת המובטחת מגיעה לכיס המורים שלהם. התמרמרות המורים מעוררת אי־שקט גדול ברחוב החרדי, והיא אחת הסיבות לנהירה המסתמנת של בתי ספר חרדיים מהרשתות אל הזרם הממלכתי חרדי (ממ"ח).
החזית הענקית של אופק מצטרפת לשלוש חזיתות נוספות, שבכולן מערכת החינוך החרדית ניגפה.
החשב הכללי באוצר פתח את החזית הראשונה, כשהודיע שנמאס לו שהפיקוח שלו על יישום התקציב של הרשתות אינו אפקטיבי, כי החרדים מכשילים את יכולת הפיקוח שלו. הוא דרש וגם קיבל שינוי יסודי בפיקוח על התקציבים, כדי לוודא שהתקציבים שהמדינה מזרימה לרשתות מגיעים ליעדיהם, ולא לכל מיני מטרות עלומות אחרות — פתיחת בתי ספר לא חוקיים, העסקת מקורבים, ואפילו חשדות למכרזים מושחתים.
החזית השנייה מגיעה מכיוון אגף התקציבים באוצר, שעומד לפרסם מודל תקצוב חדש לרשתות החרדיות, תקצוב נומרטיבי. הכוונה היא שדין רשת אורט יהיה כדין הרשתות החרדיות: אגף התקציבים יקבע את התקציב שהרשת אמורה לקבל, וכל סטייה מכך תהיה על חשבונה של הרשת.
החזית השלישית נוגעת לזרם הפטור, הזרם שבו לומדים מרבית הבנים החרדיים (ואינו חלק משתי הרשתות).
עתירה לבג"ץ נגד תוספת התקציב גררה שוב בומרנג: משרד המשפטים עצר את זכות של זרם הפטור לקבל תקציבים בכלל, עד שמשרד החינוך יחמיר את הפיקוח עליו.
משרד החינוך ניסה בכל כוחו להתנגד — ברור שבתי הספר של הפטור אינם עומדים בדרישות החוק, ורק עצימת עין מכוונת של משרד החינוך כל השנים איפשרה להם להמשיך לקבל תקציבי מדינה בכל זאת — אבל לבסוף נכנע. השבוע נודע כי משרד החינוך הודיע שהוא עומד להגיש לבג"ץ תוכנית פיקוח מפורטת על בתי הספר של הפטור.
משרד החינוך לא היה שותף לשלושת המהלכים של שינוי התקצוב והפיקוח על התקצוב של הרשתות ושל הפטור.