שיר כי לא-בזה ולא שקץ, ענות עני

[חנש]

בס"ד

במרפסת זו עמדתי

מביטה על הירח והכוכבים המנצנצים

מביטה אל עבר ההרים, אל הרוח המנשבת,

שם בשעות השקט והליל מבקשת

גאולה.



עומדת ומתחננת, אנא אבא,

המשך גאולה על עמך,

ברכות, בבכי, בתחינה

בידי משימה, בכל דרך של בקשה

אנא, קרב, את בוא

הקץ.



הן כוחה של אישה בתפילה,

הן אישה היא כל כולה מרגישה,

הן נשים הן שהביאו, ויביאו לעולם

ישועה.



כל יום תחינה חדשה נולדת,

יום יום טענה חדשה בפי,

כל יום לימוד זכות נוסף,

שיגיע ויבקיע שערים נעולים

עד נעבור.





ובאותו המקום אל מול הרים,

קמתי

עומדת אני ושיר חדש על שפתותי,

הנה הגעת, ידעתי שתבוא,

הן חיכיתי בצפייה, לא התייאשתי,

אבא חזרת.