כיצד מנקדים בעלי?

[אלחנן אריאל]

השלום והברכה!

איזה נקודה ניתן תחת העי"ן במילת בעלי (הבעל שלי),
שווא או חטף פתח?

במקרא יש אחד והוא בשווא.

בברכה

 

[למען דעת]

מה זה שונה מבַּעֲלֵי?

 

[אפכא מסתברא]

בשווא. אמנם "בעלי" במובן של "בעל שלי" יש רק אחד במקרא, אבל יש כמה וכמה "בעלה" (בעל שלה) וגם הם בשווא. ואכן, "בַּעֲלֵי" בחטף פתח, ויש הרבה כאלה: "מחֲשבות" בנפרד - תמיד בחטף פתח, אבל "מחְשבות לבו" וכד' (נסמך) - בשווא.

 

[אלחנן אריאל]

יישר כחך!

היש לזה איזה כלל?
(כמדומה כי הדוגמא שנתת, אינה מקבילה לנד"ד.
דבעלי הסמוך בחטף, ומחשבות המוכרת בחטף).

 

[אפכא מסתברא]

נכון, הדוגמא שהבאתי היתה להראות שאין בזה כלל... מה שאני עושה הוא לבדוק איך זה במקרא ועל פי זה לנקד. (אחרי שתעשה זאת כמה פעמים כבר תדע בלי לבדוק, אם זכרונך אינו פגום.) בדוגמא של "בעלי" תוכל לראות שזה שיטתי - פרט לנסמך, בכל ההטיות שעה"פ צריך להיות בשלמים בשווא גם כאן הוא בשווא (ואם אתה בעל קורא בוודאי תזכור מן המגילה את "בעליהן"). בכל אופן, הע' משאירה הרבה פעמים את השווא אחרי פתח, כמו "דעתי", "זעמי", "זַעְפּוֹ" אבל לא אחרי קמץ קטן (פָּעֳלִי)
אין לי פנאי לבדוק, אבל ייתכן שיש בכ"ז כלל - שבע' - בנסמך בחטף, ואילו בשאר ההטיות בשווא. אם יש לך קונקורדנציה תוכל לבדוק. (נזכרתי שגם 'לעג' הוא כך, אבל אין לי פנאי לבדוק את כל הדוגמאות)

 

[למען דעת]

ב"מחשבות" יש גם הבדל בניקוד הש', שאם הוא בשוא לא יתכן שהח' תהיה בחטף.

 

[אפכא מסתברא]

ב"מחשבות" יש גם הבדל בניקוד הש', שאם הוא בשוא לא יתכן שהח' תהיה בחטף.

כמובן, אבל זה יכול להשתנות בח' לפתח ואז תישאר הש' בשווא, כמו שקורה הרבה (ראה מערכה - מערכות ישראל).

 

[אלחנן אריאל]

נכון, הדוגמא שהבאתי היתה להראות שאין בזה כלל... מה שאני עושה הוא לבדוק איך זה במקרא ועל פי זה לנקד. (אחרי שתעשה זאת כמה פעמים כבר תדע בלי לבדוק, אם זכרונך אינו פגום.) בדוגמא של "בעלי" תוכל לראות שזה שיטתי - פרט לנסמך, בכל ההטיות שעה"פ צריך להיות בשלמים בשווא גם כאן הוא בשווא (ואם אתה בעל קורא בוודאי תזכור מן המגילה את "בעליהן"). בכל אופן, הע' משאירה הרבה פעמים את השווא אחרי פתח, כמו "דעתי", "זעמי", "זַעְפּוֹ" אבל לא אחרי קמץ קטן (פָּעֳלִי)
אין לי פנאי לבדוק, אבל ייתכן שיש בכ"ז כלל - שבע' - בנסמך בחטף, ואילו בשאר ההטיות בשווא. אם יש לך קונקורדנציה תוכל לבדוק. (נזכרתי שגם 'לעג' הוא כך, אבל אין לי פנאי לבדוק את כל הדוגמאות)

תודה גדולה ורבה מאוד!

 

[אלחנן אריאל]

אגב, חבר העירני שבמק"ג (ורשא) מנוקד בחטף פתח.
אלא דכבר עמד על זה המנחת שי (הושע ב), וכתב דבספרים ישנים הוא בשווא לבדו.

 

[אפכא מסתברא]

ככל הידוע לי, מק"ג מעולם לא נחשבו למקור דקדוקי דייקן.

 

[אלחנן אריאל]

אין ספק בזה, מק"ג ורשא זהו ספר משובש ביותר, עד שאין עמוד שאין בו כמה שגיאות.
ועיקר רצוני היה, שהמנחת שי כבר עמד על זה.