דרוש מידע כואב לי!! איך היית מעירה למטפלת כשאת שומעת את הילדה בוכה המון?

[דסי 1]

אני והמטפלת בשכונות נפרדות אבל אפשרי לראות ממרחק מה את המרפסת שלה
יצא לי לא מעט פעמים- כלומר ביומיים החופשיים לשמוע את הילדה בוכה המוןןן
אני לא עושה זאת בכוונה תחילה , אני פשוט שומעת את ההד שלה
לאחר כמה דקות שהיא לא מפסיקה אני ניגשת לחלון , ומוצאת את המטפלת תולה כביסה , מורידה (יש לציין שהמשפחתון הוא בחדר עם שער )
אני שואלת את עצמי איך זה שהיא לא מצליחה להרגיע אותה ? לחפש מה מפריע לה אולי לא טוב לה בחדר ללא המטפלת (כמובן שיש עוד ילדים )אולי רעבה , צמאה , אני לא רוצה לדון אותה אבל זה נשמע לי לא ככ הגיוני לבכות 40-50 דקות . מטפלת יקרה איפה את ???? כואב לי לשמוע שהילדה שלי חסרת אונים ואני לא שם כדי לעזור לה .
אני תוהה לעצמי מה תפקידי בשלב כזה להבליג? להעיר ? איך עושים זאת מבלי לפגוע ?
אשמח להצעה טובה
אמא כאובה

 

[דיני]

אולי תתקשרי אליה תוך כדי שהיא בוכה
היא כנראה תרוץ להרגיע את הילדה שלא תשמעי

 

[האוכל של אמא]

זו הילדה שלך שבוכה??
אני לא הייתי עומדת בזה...
תעשי לה מבחני פתע- בתירוץ ששכחת משהו בתיק לדוג'.

 

[bracha5]

אני והמטפלת בשכונות נפרדות אבל אפשרי לראות ממרחק מה את המרפסת שלה
יצא לי לא מעט פעמים- כלומר ביומיים החופשיים לשמוע את הילדה בוכה המוןןן
אני לא עושה זאת בכוונה תחילה , אני פשוט שומעת את ההד שלה
לאחר כמה דקות שהיא לא מפסיקה אני ניגשת לחלון , ומוצאת את המטפלת תולה כביסה , מורידה (יש לציין שהמשפחתון הוא בחדר עם שער )
אני שואלת את עצמי איך זה שהיא לא מצליחה להרגיע אותה ? לחפש מה מפריע לה אולי לא טוב לה בחדר ללא המטפלת (כמובן שיש עוד ילדים )אולי רעבה , צמאה , אני לא רוצה לדון אותה אבל זה נשמע לי לא ככ הגיוני לבכות 40-50 דקות . מטפלת יקרה איפה את ???? כואב לי לשמוע שהילדה שלי חסרת אונים ואני לא שם כדי לעזור לה .
אני תוהה לעצמי מה תפקידי בשלב כזה להבליג? להעיר ? איך עושים זאת מבלי לפגוע ?
אשמח להצעה טובה
אמא כאובה

להעביר!

 

[אם הבנים שמחה!]

אני והמטפלת בשכונות נפרדות אבל אפשרי לראות ממרחק מה את המרפסת שלה
יצא לי לא מעט פעמים- כלומר ביומיים החופשיים לשמוע את הילדה בוכה המוןןן
אני לא עושה זאת בכוונה תחילה , אני פשוט שומעת את ההד שלה
לאחר כמה דקות שהיא לא מפסיקה אני ניגשת לחלון , ומוצאת את המטפלת תולה כביסה , מורידה (יש לציין שהמשפחתון הוא בחדר עם שער )
אני שואלת את עצמי איך זה שהיא לא מצליחה להרגיע אותה ? לחפש מה מפריע לה אולי לא טוב לה בחדר ללא המטפלת (כמובן שיש עוד ילדים )אולי רעבה , צמאה , אני לא רוצה לדון אותה אבל זה נשמע לי לא ככ הגיוני לבכות 40-50 דקות . מטפלת יקרה איפה את ???? כואב לי לשמוע שהילדה שלי חסרת אונים ואני לא שם כדי לעזור לה .
אני תוהה לעצמי מה תפקידי בשלב כזה להבליג? להעיר ? איך עושים זאת מבלי לפגוע ?
אשמח להצעה טובה
אמא כאובה

איך את שומעת אותה אם אתם לא באותה שכונה?

 

[דסי 1]

שכונות סמוכות
מרפסות מול הבנינים של השכונה הסמוכה

 

[chaia]

אם זאת הבת שלך ואת יודעת שיש סיבה לבכי שלה- אז אני כשאני הייתי שומעת את הבכי הזה הייתי קופצת לביקור פתע 'חשבתי שנגמרו המגבונים', שואלת כמה זמן היא בכתה ולמה והאם זה קורה לעיתים תכופות, ברגע שהמטפלת תבין ששמת לב גם אם לא אמרת זאת במילים מפורשות היא תפסיק.
אם זאת הבת המפונקת שלי שיכולה לבכות גם שעה כי היא רוצה להיות על הידיים ולא מתאים לה שאני מורידה אותה מהידיים כדי לעשות דברים אחרים- אז גם אצל המטפלת היא יכולה לבכות ויכול להיות שגם אנשים אחרים שומעים אותה בוכה הרבה זמן ולא מבינים למה המטפלת לא מרימה אותה.
אבל זאת הילדה שלך ואת האמא שלה ויודעת מה נכון לה ומה לא ותלכי בעקבות האינטואיציות שלך

 

[כוכבה ה.]

אם את מכירה את הבת שלך ויודעת שבד"כ היא לא בוכה הרבה, הייתי עושה לזה סוף- או מעבירה או מבררת איתה מאד ברור- מה קורה,אבל בזהירות כדי שלא תחביא אותה בחדר יותר רחוק....(אני קצת תקיפה בנושא כי נפלתי כבר בדברים האלה...)
וואי, אני לא הייתי עומדת בזה וחוזרת לקחת אותה כשהייתח שומעת את הבכיות...

 

[בגלל]

אני לא עושה זאת בכוונה תחילה, אני פשוט שומעת את ההד שלה

זכותך לעשות את זה גם בכוונה תחילה.
אולי אפילו מחובתך.

לא נכנסת לאיך תגידי לה ומה,
אבל אם את עוקבת והמצב לא משתפר - תעבירי, בלי להסס.
תינוקת סטנדרטית שרגועה בבית לא אמורה לבכות חמישים דקות אצל המטפלת באופן קבוע. לא.

 

[רותי]

אני מלתחילה לא מסוגלת לשלוח לגנים / למטפלת שבבנין הסמוך אלי
אני שומעת הכלללללל (למה את העלה על הספה?//// לא להרביץ// שומעים את כל השירים וכל מה שנלמד בגן / וגם את מי שבוכה
שתהיה הגננת הכי טובה וכו... לי לא יהיה רוגע נפשי
רחוק מהעין - רחוק מהלב.

 

[בגלל]

ולגבי זה -

אני תוהה לעצמי מה תפקידי בשלב כזה להבליג? להעיר ? איך עושים זאת מבלי לפגוע ?

מעריכה את הרגישות כלפי המטפלת,
אבל את אחראית על הבת שלך.
אין אף אחד אחר שידאג לה, אם לא תהיי שם בשבילה.

להבליג? לא בטוח שאת רשאית
להעיר? צריך
וכדאי ורצוי שהמטפלת לא תיפגע, אבל לא על חשבון הילדה.

 

[בגלל]

אני מלתחילה לא מסוגלת לשלוח לגנים / למטפלת שבבנין הסמוך אלי
אני שומעת הכלללללל (למה את העלה על הספה?//// לא להרביץ// שומעים את כל השירים וכל מה שנלמד בגן / וגם את מי שבוכה
שתהיה הגננת הכי טובה וכו... לי לא יהיה רוגע נפשי
רחוק מהעין - רחוק מהלב.

מה רע בלשמוע את השירים של הגן ושהגננת נוזפת לא להרביץ?
בואי, אנחנו אנשים בוגרים. יכולים לעשות הפרדה ולדעת מה נורמלי ותקין גם אם לא מושלם, ומה מוגזם.

את מציעה בעצם לעצום עיניים, ומה שאני לא יודע לא כואב לי.
כנראה זה סוג של שיטת התמודדות.
בעיניי חלק מהאחריות שלי כאמא זה כן לפקוח עיניים ולדעת ולברר.

 

[הדסדס]

לפני שנולד השני שלי ידעתי שאני רוצה לשים אותו אצל המטפלת קומה מתחתי.
אישה עדינה, רגועה, היתה נראית לי מדהימה והכי, לא להוציא אותו מהבנין בחורף...
ילדתי קצת לפי ראש השנה ושילמתי לה חצי מהסכום החודשי עד שחזרתי מחלד כדי שתשמור לי מקום.

הוא לא היה תינוק מאד נח, חשוב לי להדגיש.
הוא התחיל אצלה והפך להיות רגוע פחות, באיזה שהוא שלב התחיל לו גם גרוי אדום בפנים שהרופא חשב שזה דרמטטיס. תלינו בזה הכל.

יום אחד בחסדי ה' על הילד קיבלתי מהעבודה יום חופשי נוסף והחלטתי לשלוח אותו בכל זאת.
לא אשכח בחיים איך אני מתפללת בנחת ברוך שאמר ופתאום שומעת בכי, ברגע הראשון לא קלטתי,
אחר כך הבנתי שזה הילד וחיכיתי שירגע וזה לא קרה. הוא שאג.
בישתבח עמדתי ליד החלון ופתאום אני רואה בחצר מתחתי את הפצפון שלי צורח בעגלה, בשמש והדלת זכוכית שמובילה לחצר סגורה.
שניה של הלם בשביל לקלוט מה היא עשתה. חצר עם חתולים, תינוק בן חמישה וחצי חודשים צורח את נשמתו. לבד.
טסתי למטה, דפקתי והיא פתחה מיד.
היתה בהלם לראות אותי ואמרה לא ידעתי שאת בבית היום, סליחה...
אחר כך כשהוא כבר היה אצלי בידיים רגוע היא הסבירה לי שהוא בוכה הרבה ומשגע את כולם אז היא מוציאה אותו לבכות בחוץ עד שירגע.

הוא לא דרך שם יותר, כפרה על כל הכספים שהיא קיבלה עוד לפני שהתחיל.
אל תתעלמי.
בבקשה....

 

[רותי]

מה רע בלשמוע את השירים של הגן ושהגננת נוזפת לא להרביץ?
בואי, אנחנו אנשים בוגרים. יכולים לעשות הפרדה ולדעת מה נורמלי ותקין גם אם לא מושלם, ומה מוגזם.

את מציעה בעצם לעצום עיניים, ומה שאני לא יודע לא כואב לי.
כנראה זה סוג של שיטת התמודדות.
בעיניי חלק מהאחריות שלי כאמא זה כן לפקוח עיניים ולדעת ולברר.

נכון אין ספק שהילדים שלנו גם בוכים בבית / ולא תמיד מנהגים ומקשיבים
אבל לא נעים שזה קורה במקום אחר או שאת שומעת אותו צורח / ובוכה ואין לך מושג למה וגם אין לך איך לעזור לו .

 

[יהודיתו]

לפני שנולד השני שלי ידעתי שאני רוצה לשים אותו אצל המטפלת קומה מתחתי.
אישה עדינה, רגועה, היתה נראית לי מדהימה והכי, לא להוציא אותו מהבנין בחורף...
ילדתי קצת לפי ראש השנה ושילמתי לה חצי מהסכום החודשי עד שחזרתי מחלד כדי שתשמור לי מקום.

הוא לא היה תינוק מאד נח, חשוב לי להדגיש.
הוא התחיל אצלה והפך להיות רגוע פחות, באיזה שהוא שלב התחיל לו גם גרוי אדום בפנים שהרופא חשב שזה דרמטטיס. תלינו בזה הכל.

יום אחד בחסדי ה' על הילד קיבלתי מהעבודה יום חופשי נוסף והחלטתי לשלוח אותו בכל זאת.
לא אשכח בחיים איך אני מתפללת בנחת ברוך שאמר ופתאום שומעת בכי, ברגע הראשון לא קלטתי,
אחר כך הבנתי שזה הילד וחיכיתי שירגע וזה לא קרה. הוא שאג.
בישתבח עמדתי ליד החלון ופתאום אני רואה בחצר מתחתי את הפצפון שלי צורח בעגלה, בשמש והדלת זכוכית שמובילה לחצר סגורה.
שניה של הלם בשביל לקלוט מה היא עשתה. חצר עם חתולים, תינוק בן חמישה וחצי חודשים צורח את נשמתו. לבד.
טסתי למטה, דפקתי והיא פתחה מיד.
היתה בהלם לראות אותי ואמרה לא ידעתי שאת בבית היום, סליחה...
אחר כך כשהוא כבר היה אצלי בידיים רגוע היא הסבירה לי שהוא בוכה הרבה ומשגע את כולם אז היא מוציאה אותו לבכות בחוץ עד שירגע.

הוא לא דרך שם יותר, כפרה על כל הכספים שהיא קיבלה עוד לפני שהתחיל.
אל תתעלמי.
בבקשה....

אמאל'ה לא יכולה לדמיין את זה
צמרמורת..

 

[יעל זלמנוביץ]

הייתה תקופה שהייתי בבית ושכנתי מתחתי מטפלת , ושמעתי כל יום תינוקת בוכה ולא רגועה , והמטפלת מנקה ותולה כביסה , הרגשתי שאני מתפוצצצת , התקשרתי לרב לשאול מה עלי לעשות והוא אמר לי לעדכן את האמא, השגתי את המספר שלה התקשרתי בעילום שם ובררתי אם ביתה בכינית ולא רגועה, האמא אמרה שלא ההפך היא ילדה מאוד רגוע , שיתפתי אותה במה שאני רואה וביקשתי ממנה לבוא לביקורי פתע....נראה לי היא הוציאה אותה מהגן,
זה ממש עצוב לראות נשים טובות ועסוקות מידי בצרכי הבית והילדים לא מקבלים את שמגיעה להם,
כמובן שמטפלת צריכה יחס טוב והערכה מהורים - אבל בשום אופן לא להסכים שהילד יהיה קורבן

 

[nhfk]

לפני שנולד השני שלי ידעתי שאני רוצה לשים אותו אצל המטפלת קומה מתחתי.
אישה עדינה, רגועה, היתה נראית לי מדהימה והכי, לא להוציא אותו מהבנין בחורף...
ילדתי קצת לפי ראש השנה ושילמתי לה חצי מהסכום החודשי עד שחזרתי מחלד כדי שתשמור לי מקום.

הוא לא היה תינוק מאד נח, חשוב לי להדגיש.
הוא התחיל אצלה והפך להיות רגוע פחות, באיזה שהוא שלב התחיל לו גם גרוי אדום בפנים שהרופא חשב שזה דרמטטיס. תלינו בזה הכל.

יום אחד בחסדי ה' על הילד קיבלתי מהעבודה יום חופשי נוסף והחלטתי לשלוח אותו בכל זאת.
לא אשכח בחיים איך אני מתפללת בנחת ברוך שאמר ופתאום שומעת בכי, ברגע הראשון לא קלטתי,
אחר כך הבנתי שזה הילד וחיכיתי שירגע וזה לא קרה. הוא שאג.
בישתבח עמדתי ליד החלון ופתאום אני רואה בחצר מתחתי את הפצפון שלי צורח בעגלה, בשמש והדלת זכוכית שמובילה לחצר סגורה.
שניה של הלם בשביל לקלוט מה היא עשתה. חצר עם חתולים, תינוק בן חמישה וחצי חודשים צורח את נשמתו. לבד.
טסתי למטה, דפקתי והיא פתחה מיד.
היתה בהלם לראות אותי ואמרה לא ידעתי שאת בבית היום, סליחה...
אחר כך כשהוא כבר היה אצלי בידיים רגוע היא הסבירה לי שהוא בוכה הרבה ומשגע את כולם אז היא מוציאה אותו לבכות בחוץ עד שירגע.

הוא לא דרך שם יותר, כפרה על כל הכספים שהיא קיבלה עוד לפני שהתחיל.
אל תתעלמי.
בבקשה....

וואי אני ממש עם דמעות

 

[אסתי3311]

באופן כללי, מטפלת שלא נבהלת מילד שבוכה ויודעת לספר לי: "היום הוא לא היה רגוע, בכה הרבה, היה קשה להרגיע אותו",
אני הרבה יותר רגועה ממנה מאשר ממטפלת שמציגה מצג של ילדים רגועים תמיד.

 

[שמחת חיים]

אחר כך כשהוא כבר היה אצלי בידיים רגוע היא הסבירה לי שהוא בוכה הרבה ומשגע את כולם אז היא מוציאה אותו לבכות בחוץ עד שירגע.

איזה תירוץ מזעזע!

מה היא חשבה שתעני לה על זה?!
'מצויין, כל הכבוד' ?

 

[לארג']

כל אחת צריכה לעשות ביקורי פתע או טלפונים מידי פעם...
המצב היום ממש לא מזהיר כמו שאנחנו חושבים.