יתכן שזה משורש תכ"ן?

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וַאֲמַרְתֶּם לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ אֲדֹנָי שִׁמְעוּ נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ (יחזקאל יח, כה)
מצודת ציון יתכן. מלשון הכנה ומתוקן וכן חותם תכנית (לקמן כח) :
מלבי"ם - באור המלות לא יתכן. פעל תכן הוא על דבר השוה במדה במשקל בלי עודף ומגרעת כמו ותוכן לבנים תתנו, את הכסף המתוכן, ושמים תכן במדה, ונגזר ממלת כן :(מלבי"ם באור המלות)
לעומת זאת - בשמואל-א ב, ג מסביר ה'מצודות': נתכנו. ענין מנין, כמו (שמות ה יח) : ותוכן לבנים.
מן הסתם, השימוש המקובל ב'יתכן' במובן של 'אפשרי' הוא על פי ביאור המצודות הראשון המובא לעיל.
 

משה מנחם

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אז מאיזה שורש זה?
(אני שואל כי אמר לי ידיד מלומד ומוערך שזה משורש כ.ו.ן בבניין חריג שאינו משבעת הבניינים)
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
מעניין, איזה מין בנין חריג שאינו משבעת הבניינים הוא זה, המתנהג כמו נפעל (ולו נתכנו עלילות, וכל ה'יתכן' ביחזקאל) וקיים רק בשורש 'כון'? זה חידוש מרעיש לגמרי...
ככלל, עכ"פ על פי משנת רבי משה שפירא זצ"ל, כאשר יש שתי אותיות שורש זהות בשורשים של שלוש אותיות, יש קשר פנימי של משמעות ביניהם. כך, דוגמא ידועה, השורשים שיש בהם פ"א ורי"ש יש בהם משמעות של פריצה, התרחבות, ואלה שיש בהם גימ"ל ובי"ת יש בהם משמעות של התרוממות, הוספה. מתקבל על הדעת מאוד קשר בין תכן וכון, אבל לטעון שהצורה 'יתכן' היא שורש כון בבנין חריג - זה אהמממ, קצת נועז. אגב, הרד"ק ב'ספר השרשים' מציין את 'יתכן' בשורש תכן.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אבל ע"פ המצודת דוד המצוטט לעיל- המשמעות היא הכנה
זהו שורש כון
חח, זה מה שקורה (לי) כשלא קוראים בעיון מה שמצטטים...
בכל אופן, מאחר שהמצודות מביא לדוגמא את המלה 'תכנית', שקשה מאוד לומר שהיא משורש כון (כי היל"ל 'תכונה', כמו 'תקומה' מ'קום') אלא מ'כנה' (או 'כני'), א"כ מה שנשאר להסיק, שיש קשר בין כון, כני ותכן. אולי 'תכן' הוא שורש תנייני, אבל לענ"ד לא ייתכן לומר שהצורה 'ייתכן' היא הטיה של השורש 'כון'.
אגב, בדקתי ביחזקאל כח, יב את המלה תכנית, וגם כאן המצודות קושר זאת לעניין הכנה, והמלבי"ם גם מציין עניין של כיוון, אבל כשהוא מנתח את המלה הוא משייך אותה לשרשי ל"ה:
חותם תכנית. החותם חקוק עליו שם האיש וצורתו, ואם בא הכל בכיון נקרא חותם תכנית, והכ''ף שורש מענין תוכן לבנים, או בא מן כן, כמו תבנית מן בנה, והתי''ו במשקל השם, ר''ל שמכוין היטב אל האיש שצורתו נחתם בו (מלבי"ם באור המלות)
לפי זה נראה כי אכן 'תכן' הוא שורש תנייני.
עריכה: מעניין שהמלבי"ם מביא את המלה 'תכן' ומציין רק את הכ"ף שב'תכנית' (ומביא אפשרות שאולי 'בא מן כן') כשורשית. מעניין איך הוא מנתח את המלה תֹּכֶן. האם יש מלעליות נוספות המתחילות בתי"ו במשקל זה שהתי"ו בהן אינה שורשית?
עריכה נוספת: יש בתנ"ך שורש זה בבניינים פיעל ופועל, כך שהתנייניות מצויה כבר שם.
דוגמא נוספת לשורשים קרובי משמעות מהסוג הזה: יסף, סוף, ספה.
 
נערך לאחרונה ב:

שני זאת אני :)

משתמש מקצוען
מוזיקה ונגינה
אם אומרים 'יעמוד על מכונו' בעתיד, אפשר להגיד 'יתכן'?
אם כן, אז יכול להיות שזאת הכוונה למילה יתכן בשורש כ.ו.ן
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אם אומרים 'יעמוד על מכונו' בעתיד, אפשר להגיד 'יתכן'?
אם כן, אז יכול להיות שזאת הכוונה למילה יתכן בשורש כ.ו.ן
ומהו הבניין החריג?
אם כוונתך לקרבת המשמעות - זה בהחלט אפשרי, אבל לא זה המבנה הדקדוקי.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הבניין המדובר לדעתו הוא הִתַּפְעַל
אגב, יש עוד מילים בבניינים חריגים כמו 'וַתֵּֽתַצַּב'', 'הֻכַּבֵּס''
אבל העובדה היא שהוא מופיע הן בעבר והן בעתיד כשורש תכן בנפעל. האם 'נִתְכְּנוּ' ו'יִתָּכֵן' הם נטיות של אִתַּפְעַל הארמי? ומה הסבירות שהפתח של אִתַּפְעַל הופך לקמץ לפני פה"פ שאינה גרונית (ב'יתכן')?
אגב, מה הנטיה של בנין אִתַּפְעַל הארמי? ראיתי אזכור לבנין זה בספר הדקדוק הארמי 'דיקא נמי' של פרנק, אך לא מופיעה נטייתו.
'תֵּֽתַצַּב' ו'הֻכַּבֵּס' אכן חריגים, אבל נראה לי קצת מופלג לקרוא לזה בניינים, כי כל אחת היא צורה חריגה לעצמה, שכמדומני אין לה דמיון במקרא.
 

משה מנחם

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
עריכה תורנית
אבל העובדה היא שהוא מופיע הן בעבר והן בעתיד כשורש תכן בנפעל. האם 'נִתְכְּנוּ' ו'יִתָּכֵן' הם נטיות של אִתַּפְעַל הארמי? ומה הסבירות שהפתח של אִתַּפְעַל הופך לקמץ לפני פה"פ שאינה גרונית (ב'יתכן')?
המצודות שהובא לעיל קשר את יתכן עם תכנית ואת נתכנו עם ותוכן לבנים, כך שלדבריו זה לכאורה לא אותו שורש
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
המצודות שהובא לעיל קשר את יתכן עם תכנית ואת נתכנו עם ותוכן לבנים, כך שלדבריו זה לכאורה לא אותו שורש
מה לדעת ידידך השורש והבנין של 'תִּכֵּן' ׁׁׁ(ישעיה מ)?
כפי שתמהתי לעיל, המלבי"ם קושר גם את תוכן לבנים וגם את ייתכן וגם את תכנית למלה 'כן', אבל אם לא רואים בצורה 'תכן' שורש תנייני (ואם לא תנייני אז קרוב משמעות) של כון כי אז לא ברור איך ה'תכן' הזה מתנהג כמו שורש של שלוש האותיות ת' כ' נ' בכל המופעים שלו והוא מופיע במקרא בצורה דקדוקית תקינה ותואמת לכללי הבניינים הן בנפעל, הן בפיעל והן בפועל. ושוב, להזכיר - רד"ק כולל את כל המופעים האלה מהמקרא בשורש 'תכן'.
אשמח להחכים ולדעת את נימוקי ידידך לטענתו (בהתאם לנטיית ה'אִתַּפְעַל') ואת הסבריו לנימוקים שציינתי.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
אגב, גם השבת מצאנו בסוף הפרשה (שופטים) צורה דקדוקית מעניינת - "וְנִכַּפֵּר", שהיא הֶלְחֵם של נפעל והתפעל (כך ראיתי גם באבן עזרא, וברוך שכיוונתי).
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  106  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה