ירושלים,
רק שמך מאיץ את פעימות הלב.
רק שמך בוכה ואבל וכואב.
מזכיר חן והוד ותפארת.
מזכיר כלון ואומה מתפוררת.
ירושלים,
רק בך שומעים את האור באוזניים.
רק בך מדברים בעזרת העיניים.
כל תקופות העבר מקופלות בין אבניך.
בוכות, מתפללות לשובם של בניך.
ירושלים,
כל אוצרות תבל נצורים בין חומותיך,
מגינים ושומרים על אלפי סודותיך.
לא יספיקו שמותיך ולא השערים,
להכיל את יופייך, בחירת הערים.
ירושלים,
זמני את שומריך פרחי כהונה,
לחדש ולעבוד בארמונך באמונה.
קראי ללויים עם בן דוד הגואל,
לזמר ולשיר את היפה בתבל.
ירושלים,
אם בעבור דמע תבואי,
כבר בכינו די.
ומיליוני קורבנות
יספיקו ודאי.
ירושלים,
כי את הפתרון היחיד.
כי את העבר הווה והעתיד.
קומי, כבר אין בנו כוח לחלום.
לא צריך לחכות למחר,
אנו מוכנים גם היום.