הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל ירקני ה'בוכרים' הכירו את ירוחם הכפוף עם הפנים המקומטות, מדדה היה יום יום בין הררי עגבניות 'אחת אחת' לקישואים מצוקמקים 'טריים מהשדה'.
כולם קראו לו 'ירוחם המנצנץ''.
כשהשמש עוד בקושי פקחה עיניים, כבר ירוחם היה שואג נץ' נץ', וניב קולו מסגיר את עלייתו מבין נהרות פרת וחידקל.
תמיד כשהיו תוהים לפשר השמחה שבפניו, שעמדה בניגוד גמור לקימוטי פניו, היה עונה "נתת ליראיך נץ' להתנוצץ", אברם ובוזגלו מהבשר היו מהנהנים בראש בכבוד "גם תלמיד חכם, ירוחם, הא" וכופפים גו לקראת ידו. למראה זונדל השען המחניק חיוך הפטירו "אשכנזי גאוותן".
בשבת כשכולם היו מפייטים בקולות במוסיוף, היה קולו של ירוחם מתנוסס במילים "ניצ'ים עשה לי בזכות" כשעיניו המתגלגלות מספרות על כמיהתו להשכים בנץ' החמה, עד שיעלה למרום להיפגש עם עליזה שלו.
ב'ברית יצחק' של השכנים בבוכרים, היה מגיע לגלגל את מילות הזוהר ה'קדוס' בין שפתיו. בעת הברכות על האורז והבקלאוות היה נעמד, וכל הצעירים מבליעים לתוך אגרופי הידיים את האנחות, "אפילו מסה רבינו לא נענה אלא בזכות הנץ', זה עוצר אפילו מגיפות, התורה אומרת שהיה מגיפה של נחשים במדבר, ומשה רבינו לקח נחש הנחושת ותלה אותו בזמן של הנץ', "ושים אותו על נץ''' וכל הנשוך וכו'" וניצלו, אהה, מחר כולם בנץ'".
יום אחד חיימק'ה שטיינזיס (אליאס לשעבר), הזמין את עצמו וחבריו לביתו של סבא ירוחם, קיווה שיהיה לו שבת שמחה ועליזה. סבא היה המום מעט מכל האשכנזים שנפלו אצלו בבית, ולא הבין איך אפשר לסרב לקובה חמה וטרייה.
בשבת ביקש ירוחם לשאת דברים, וחיימק'ה הרגיש שהדם בורח מפניו. אצלם הנץ' זה מושג אינדיבידואלי שכתוב בלוח שנה סתם "שלא ישאר הדף נקי" ולא משהו של באמת. וסבא כמו סבא, על מה ידבר?
לפני שבת חיימק'ה סיפר לסבא על חבורת העובדי ה' המעוניינים לשבות בביתו, ולכן סבא טרח להתאים את דבריו ל'עויבדים' שכמותם.
"התורה ה'קדוסה' אומרת עשה לך שרף ושים אותו על נץ', מי שרוצה להיות שרף ועובד 'הסם', צריך להקפיד לקום בנץ', להשכים קום מדי יום עם הנץ' החמה".
וכל האשכנזים מסביב חייכו בעונג למול דברי התורה המאירים כגחליליות...
כולם קראו לו 'ירוחם המנצנץ''.
כשהשמש עוד בקושי פקחה עיניים, כבר ירוחם היה שואג נץ' נץ', וניב קולו מסגיר את עלייתו מבין נהרות פרת וחידקל.
תמיד כשהיו תוהים לפשר השמחה שבפניו, שעמדה בניגוד גמור לקימוטי פניו, היה עונה "נתת ליראיך נץ' להתנוצץ", אברם ובוזגלו מהבשר היו מהנהנים בראש בכבוד "גם תלמיד חכם, ירוחם, הא" וכופפים גו לקראת ידו. למראה זונדל השען המחניק חיוך הפטירו "אשכנזי גאוותן".
בשבת כשכולם היו מפייטים בקולות במוסיוף, היה קולו של ירוחם מתנוסס במילים "ניצ'ים עשה לי בזכות" כשעיניו המתגלגלות מספרות על כמיהתו להשכים בנץ' החמה, עד שיעלה למרום להיפגש עם עליזה שלו.
ב'ברית יצחק' של השכנים בבוכרים, היה מגיע לגלגל את מילות הזוהר ה'קדוס' בין שפתיו. בעת הברכות על האורז והבקלאוות היה נעמד, וכל הצעירים מבליעים לתוך אגרופי הידיים את האנחות, "אפילו מסה רבינו לא נענה אלא בזכות הנץ', זה עוצר אפילו מגיפות, התורה אומרת שהיה מגיפה של נחשים במדבר, ומשה רבינו לקח נחש הנחושת ותלה אותו בזמן של הנץ', "ושים אותו על נץ''' וכל הנשוך וכו'" וניצלו, אהה, מחר כולם בנץ'".
יום אחד חיימק'ה שטיינזיס (אליאס לשעבר), הזמין את עצמו וחבריו לביתו של סבא ירוחם, קיווה שיהיה לו שבת שמחה ועליזה. סבא היה המום מעט מכל האשכנזים שנפלו אצלו בבית, ולא הבין איך אפשר לסרב לקובה חמה וטרייה.
בשבת ביקש ירוחם לשאת דברים, וחיימק'ה הרגיש שהדם בורח מפניו. אצלם הנץ' זה מושג אינדיבידואלי שכתוב בלוח שנה סתם "שלא ישאר הדף נקי" ולא משהו של באמת. וסבא כמו סבא, על מה ידבר?
לפני שבת חיימק'ה סיפר לסבא על חבורת העובדי ה' המעוניינים לשבות בביתו, ולכן סבא טרח להתאים את דבריו ל'עויבדים' שכמותם.
"התורה ה'קדוסה' אומרת עשה לך שרף ושים אותו על נץ', מי שרוצה להיות שרף ועובד 'הסם', צריך להקפיד לקום בנץ', להשכים קום מדי יום עם הנץ' החמה".
וכל האשכנזים מסביב חייכו בעונג למול דברי התורה המאירים כגחליליות...
נערך לאחרונה ב:
) 
