הנושאים החמים
הנושאים החמים
הָדַף כֹּה לַבַן לוֹט בָּעֲרָפֶל,
וְאֵין כְּלוּם מוּבָן אַךְ אֵין לְזַלְזֵל,
יוֹשֵׁב שָׁם צֲיַר בְּיָדוֹ יֵשׁ מִכְחוֹל,
עַתָּה עֶרְכּוֹ שֶׁל נְיָר עָתִיד הוּא לַגָּדוֹל.
בְּשָׁחֹר הוּא לָבוּשׁ עֲטוּפָה הִיא לַבַן,
הַמַּבָּט הוּא נָחוּשׁ אַךְ בִּטָּחוֹן מֵהֵיכָן?
אַךְ אִם רַק נַבִּיט יָד בְּיָד הֵם הוֹלְכִים,
לָהֶם יֵשׁ תָּכְנִית וְעוֹד יַגִּידוּ יָמִים.
קַו לוֹ נִמְתַח שָׁם צֶבַע נוֹסָף,
צֵל לוֹ נִמְרַח וְהִנֵּה הוּא הָאַף.
תָּו עַל הָעוֹר יוֹצֵר הוּא עֵינַיִם,
וְהִנֵּה בָּאָפֹר מְחַיְּכוֹת הַשְּׂפָתַיִם.
סְתָם הֲלִיכָה שְׁקִיעָה בֵּין עַרְבַּיִם,
בְּלַיְלָה שִׂיחָה הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
שָׁעָה עַד שְׁנִיָּה חוֹלֵף הַזְּמַן בִּמְהִירוּת,
כָּךְ כָּל חֲוָיָה תִּצֹּר זוּגִיוּת.
כֵּן מַשֶּׁהוּ מוּזָר תִּקּוּן פֹּה דָּרוּשׁ,
הַדְּיוֹקָן הוּא כֶּזַר לֹא נִתַּן לַנִּחוּשׁ,
אַךְ אֵין הוּא נִרְגָּשׁ יֵשׁ טָעוּת בָּעוֹלָם,
הָעִוּוּת יְלֻטַּשׁ וְהִנֵּה זֶה מֻשְׁלָם.
זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים דֵּעוֹתֵיהֶם הֵם שׁוֹנוֹת,
אָז פּוֹרְצִים וִיכוּחִים וְקוֹרוֹת טָעֻיּוֹת,
אַךְ תָּמִיד יֵשׁ לִזְּכוֹר מֵאַחְרָיוּת לֹא לִבְרֹחַ,
עַל הָאֶחָד בּוֹ לַחָזוֹר עַל הַשֵּׁנִי יֵשׁ לִסְלֹחַ.
עֲיֵפוּת בְּעֵינָיו בִּגְדוֹ אַף מוּכְתַם,
אַךְ חִיּוּךְ בִּשְׂפָתָיו עַל פְּרוֹיֶקְט שֶׁנִּשְׁלַּם,
וּבֶלֵּב שֶׁל מַבְּסוּט מְבָרֵךְ עַל מוּגְמַר,
הַצִּיּוּר אוֹמְנוּת וְכָל מִשְׁפָּט מְיֻתָּר.
הַשִּׁיר רַק מָשָׁל אַךְ אַמִּתִּי הַשִּׁעוּר,
הַנִישוּאִין הֵן עָמַל וּכְמוֹ הַצִּיּוּר,
יִוָּצְרוּ הֵם שְׁנֵיהֶם עִם חָזוֹן וּמָעוֹף,
רַק הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם... לֶאַהֲבָה אֵין סוֹף!
וְאֵין כְּלוּם מוּבָן אַךְ אֵין לְזַלְזֵל,
יוֹשֵׁב שָׁם צֲיַר בְּיָדוֹ יֵשׁ מִכְחוֹל,
עַתָּה עֶרְכּוֹ שֶׁל נְיָר עָתִיד הוּא לַגָּדוֹל.
בְּשָׁחֹר הוּא לָבוּשׁ עֲטוּפָה הִיא לַבַן,
הַמַּבָּט הוּא נָחוּשׁ אַךְ בִּטָּחוֹן מֵהֵיכָן?
אַךְ אִם רַק נַבִּיט יָד בְּיָד הֵם הוֹלְכִים,
לָהֶם יֵשׁ תָּכְנִית וְעוֹד יַגִּידוּ יָמִים.
קַו לוֹ נִמְתַח שָׁם צֶבַע נוֹסָף,
צֵל לוֹ נִמְרַח וְהִנֵּה הוּא הָאַף.
תָּו עַל הָעוֹר יוֹצֵר הוּא עֵינַיִם,
וְהִנֵּה בָּאָפֹר מְחַיְּכוֹת הַשְּׂפָתַיִם.
סְתָם הֲלִיכָה שְׁקִיעָה בֵּין עַרְבַּיִם,
בְּלַיְלָה שִׂיחָה הַכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם.
שָׁעָה עַד שְׁנִיָּה חוֹלֵף הַזְּמַן בִּמְהִירוּת,
כָּךְ כָּל חֲוָיָה תִּצֹּר זוּגִיוּת.
כֵּן מַשֶּׁהוּ מוּזָר תִּקּוּן פֹּה דָּרוּשׁ,
הַדְּיוֹקָן הוּא כֶּזַר לֹא נִתַּן לַנִּחוּשׁ,
אַךְ אֵין הוּא נִרְגָּשׁ יֵשׁ טָעוּת בָּעוֹלָם,
הָעִוּוּת יְלֻטַּשׁ וְהִנֵּה זֶה מֻשְׁלָם.
זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים דֵּעוֹתֵיהֶם הֵם שׁוֹנוֹת,
אָז פּוֹרְצִים וִיכוּחִים וְקוֹרוֹת טָעֻיּוֹת,
אַךְ תָּמִיד יֵשׁ לִזְּכוֹר מֵאַחְרָיוּת לֹא לִבְרֹחַ,
עַל הָאֶחָד בּוֹ לַחָזוֹר עַל הַשֵּׁנִי יֵשׁ לִסְלֹחַ.
עֲיֵפוּת בְּעֵינָיו בִּגְדוֹ אַף מוּכְתַם,
אַךְ חִיּוּךְ בִּשְׂפָתָיו עַל פְּרוֹיֶקְט שֶׁנִּשְׁלַּם,
וּבֶלֵּב שֶׁל מַבְּסוּט מְבָרֵךְ עַל מוּגְמַר,
הַצִּיּוּר אוֹמְנוּת וְכָל מִשְׁפָּט מְיֻתָּר.
הַשִּׁיר רַק מָשָׁל אַךְ אַמִּתִּי הַשִּׁעוּר,
הַנִישוּאִין הֵן עָמַל וּכְמוֹ הַצִּיּוּר,
יִוָּצְרוּ הֵם שְׁנֵיהֶם עִם חָזוֹן וּמָעוֹף,
רַק הַהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם... לֶאַהֲבָה אֵין סוֹף!
