יש כאלו ימים
של שְחור
ושל חושך,
הולכת בהם כסומא.
מגששת
נופלת
אבל בפנים,
חשה
קרבה.
יש ימים של אור
התגלות ושמחה,
ולא קשה לי
בכלל
לעשות את רצונך.
הכל ברור
בהיר,
ואני לידך
קרובה.
ויש מן ימים שכאלו
אפורים ודביקים,
ובהם
אני- איני כלום.
לא קרובה מתוך חושך,
לא מוארת מאהבה,
אני סתם מן כזו
ילדה קטנה,
יבשה.
שנמאס לה ליפול,
ואין לה כח לקום.
סתם אחת,
עצלה…
שבכל זאת
מתאמצת
לאהוב
רצונך…
אשמח להארות והערות!
נכתב ביום כזה, אפור... ובלי מצב רוח...
שנזכה גם ל- "את אשר אהבת, אהבתי..."