עזרה ראשונה! ילד בן שלוש וחצי שמגמגם פתאום בצורה קשה-התיעצות דחופה

[שליש]

יש לי ילד מתוק מדבש בן שלוש וחצי חכם ובוגר שלפני חודש בערך פתאום החל מגמגם אבל ברמה שלא מצליח להוציא מילים שלמות מהפה בכלל.
מדובר בילד שבגיל שנתיים עבר ניתוח כפתורים ומאז במעקב אצל אאג מומחה מאד.
לפני כמה חודשים התחיל לו גמגום פעם ראשונה לבערך שבועיים ועבר כלא היה כך שגם הפעם בתחילה לא דאגתי, חשבתי אולי זה סוף שנה, הפרידה מהרבה ומעבר לרבה חדש, אבל זה רק מחמיר מיום ליום!
ואני רואה כמה שהוא מתוסכל ועצבני.
הלכתי איתו לרופא אאג שלו והוא טוען שזה נורמלי וטבעי ויעבור לבד ולא להילחץ.
צריכה לציין שתי דברים-
הוא לא הבכור שלי כך שיש לי ניסיון עם ילדים מגמגמים תקופה קצרצרה ולא כל כך ארוכה וקשה.
וגם שבמשפחה שלי לצערי יש מבוגרים שסובלים מגמגום. זה לא גנטי ובררתי על זה המון אבל כן התחלתי פתאום לחשוש..
צריך כבר ללכת לטפל? כמובן פרטי כי הרופא לא מוכן להנפיק הפניה וטוען שאני אמא לחוצה...
כי אני לא מבינה איך קלינאית תעבוד איתו. הוא ממש לא ישתף פעולה בכזה גיל!
אשמח לכל תגובה, עיצה ורעיונות וכמובן עידוד.

 

[מצפה למשיח]

הכרתי ילדה שגמגמה וזה עבר לה עם הרבה סבלנות של ההורים להקשיב לה ולה להתרגש, אבל כן לתת לה תשומת לב.

 

[אסתריקה הלר]

וואו, איזה קשה!! ממש משתתפת בצערך
מאחלת לך שבעז"ה הגמגום יחלוף ויעלם כלא היה ממש בקרוב, והילד יהיה בריא ושמח בעז"ה.

אני כן הייתי ממהרת לטפל. אני אמנם לא יודעת איך ומה עושים בגיל כזה, אבל לדעתי ממש חובה לנסות, ולא לחכות שזה יהפוך למצב קבוע.
חשוב לוודא שלילד אין פחדים וחרדות, אולי הוא נבהל ממשהו או חווה טראומה. לחבק אותו הרבה, לתת לו לדעת שאתם כאן בשבילו, להיזהר לא לקחת אותו למקומות רועשים ברמה חריגה ולנסות להימנע מלהרים קול לידו.
הייתי מנסה לדבר איתו ולשאול אם הוא פוחד ממשהו. לא בטוח שזה המקרה אצלו אבל אני מכירה מקרה כזה אצל ילד בריא ושמח ושפתאום חטף חרדה והתחיל לגמגם גם בזמנים רגועים...

שיהיו בשורות טובות וישועה בקרוב!!

 

[סופר חיובי]

וואו, איזה קשה!! ממש משתתפת בצערך
מאחלת לך שבעז"ה הגמגום יחלוף ויעלם כלא היה ממש בקרוב, והילד יהיה בריא ושמח בעז"ה.

אני כן הייתי ממהרת לטפל. אני אמנם לא יודעת איך ומה עושים בגיל כזה, אבל לדעתי ממש חובה לנסות, ולא לחכות שזה יהפוך למצב קבוע.
חשוב לוודא שלילד אין פחדים וחרדות, אולי הוא נבהל ממשהו או חווה טראומה. לחבק אותו הרבה, לתת לו לדעת שאתם כאן בשבילו, להיזהר לא לקחת אותו למקומות רועשים ברמה חריגה ולנסות להימנע מלהרים קול לידו.
הייתי מנסה לדבר איתו ולשאול אם הוא פוחד ממשהו. לא בטוח שזה המקרה אצלו אבל אני מכירה מקרה כזה אצל ילד בריא ושמח ושפתאום חטף חרדה והתחיל לגמגם גם בזמנים רגועים...

שיהיו בשורות טובות וישועה בקרוב!!

מוסיפה על מה שנאמר
שגם אתם תשדרו רוגע כי אם משדרים לחץ זה רק יכול להגביר.
שיהיו בשורות טובות.

 

[שליש]

מאחלת לך שבעז"ה הגמגום יחלוף ויעלם כלא היה ממש בקרוב, והילד יהיה בריא ושמח בעז"ה.

שיהיו בשורות טובות וישועה בקרוב!!

אמן!! תודה!!!

 

[שירי12]

אני טיפלתי אצל קלינאית בגיל כזה.
מקרה דומה של גמגום ארוך וקשה.
במקביל גם הלכתי לטיפול בשיטת נתיב הא'ב'.
ב''ה הגמגום עבר.

 

[מטעמים]

במקביל גם הלכתי לטיפול בשיטת נתיב הא'ב'.

תוכלו לפרט?

 

[mom10]

יש אחד מיוחד שמטפל בגמגום בקרית ספר
ממש מקצועי
אני מברר את המספר ובאם יעלה בידי אני אכתוב את זה פה
בהצלחה

 

[ביתרי]

אחד המומחים הטובים ביותר

פרופ' עופר אמיר | קלינאי תקשורת | גמגום

מידע חיוני ובסיסי על גמגום ועל הפרעות בשטף הדיבור אצל ילדים ובוגרים, ועל דרכי הטיפול בגמגום ובהפרעות שטף דיבור אחרות.

www.oferamir.co.il

 

[ארמון חול]

וגם שבמשפחה שלי לצערי יש מבוגרים שסובלים מגמגום

אולי הוא שמע אותם, חשב שזה חמוד והוא מחקה?
כי

זה לא גנטי

....
הוא סה"כ

ילד מתוק מדבש בן שלוש וחצי חכם ובוגר

 

[שירי12]

תוכלו לפרט?

מרוב ייאוש.
זה בעצם סוג של שלושת המימדים ב'יהודית'.
היו כאן כמה וכמה אשכולות בפרוג על הנושא.
המטפלת היתה מרים מילר - מומלצת מאוד.

 

[שליש]

אני טיפלתי אצל קלינאית בגיל כזה.
מקרה דומה של גמגום ארוך וקשה.

באמת מעניין אותי.
איך הילד שיתף פעולה?
אני מדמיינת אותנו הולכים לקלינאית ומצטמררת...
אני אישית טופלתי אצל קלינאית מדהימה שהצילה אותי כמשמעו, אבל הייתי גדולנ עם משמעת עצמית לתרגילים והבנה וקבלה.
הוא ילד קטן! אני לא רואה איך הוא מדבר איתה בכלל...
זה לא יותר טיפול הורי בכזה גיל?
חשבתי גם באמת ללכת על טיפול במוח אחד. מניסיון אצל ילד אחר טיפול מדהים.
השאלה אם זה בכלל קשור לבעיה?

 

[פרפר]

צריך כבר ללכת לטפל? כמובן פרטי כי הרופא לא מוכן להנפיק הפניה וטוען שאני אמא לחוצה...

כדאי ללכת לקלינאית לאבחן. רוב הסיכויים שתצאו עם הדרכת הורים + המלצה למעקב. ואת לא צריכה הפנייה. תפני להתפתחות הילד בקופה והם יגידו לך אילו טפסים למלא.

וגם שבמשפחה שלי לצערי יש מבוגרים שסובלים מגמגום. זה לא גנטי ובררתי על זה המון אבל כן התחלתי פתאום לחשוש..

בגמגום יש מרכיב תורשתי. עוד סיבה למה חשוב לטפל בגיל צעיר.

כי אני לא מבינה איך קלינאית תעבוד איתו. הוא ממש לא ישתף פעולה בכזה גיל!

כמובן שהטיפול הוא מותאם גיל. והזמן אצל הקלינאית זו שעת חוויה שהילד מחכה לה כל השבוע.

מצרפת קובץ מידע להורים.

 

[שירי12]

איך הילד שיתף פעולה?

זה היה בעיקר משחקים ותרגול משפטים שחוזרים על עצמם בדיבור איטי ומתנגן.
סוג דומינו, משחקי זכרון, ותוך כדי הנחיה לאמא איך לחזור על זה בבית.

 

[חנה תהילה]

באמת מעניין אותי.
איך הילד שיתף פעולה?
אני מדמיינת אותנו הולכים לקלינאית ומצטמררת...
אני אישית טופלתי אצל קלינאית מדהימה שהצילה אותי כמשמעו, אבל הייתי גדולנ עם משמעת עצמית לתרגילים והבנה וקבלה.
הוא ילד קטן! אני לא רואה איך הוא מדבר איתה בכלל...
זה לא יותר טיפול הורי בכזה גיל?
חשבתי גם באמת ללכת על טיפול במוח אחד. מניסיון אצל ילד אחר טיפול מדהים.
השאלה אם זה בכלל קשור לבעיה?

אנחנו טיפלנו אצל קלינאית בגיל 2.5
מבחינת הילד הוא לא מרגיש 'טיפול'
הכל מתבצע בצורה חוויתית דרך משחק / סיפור
חלק מהטיפול זה גם לתת להורים כילים להתקדמות בבית

 

[:)&&:)&&:)]

יש לי ילד מתוק מדבש בן שלוש וחצי חכם ובוגר שלפני חודש בערך פתאום החל מגמגם אבל ברמה שלא מצליח להוציא מילים שלמות מהפה בכלל.
מדובר בילד שבגיל שנתיים עבר ניתוח כפתורים ומאז במעקב אצל אאג מומחה מאד.
לפני כמה חודשים התחיל לו גמגום פעם ראשונה לבערך שבועיים ועבר כלא היה כך שגם הפעם בתחילה לא דאגתי, חשבתי אולי זה סוף שנה, הפרידה מהרבה ומעבר לרבה חדש, אבל זה רק מחמיר מיום ליום!
ואני רואה כמה שהוא מתוסכל ועצבני.
הלכתי איתו לרופא אאג שלו והוא טוען שזה נורמלי וטבעי ויעבור לבד ולא להילחץ.
צריכה לציין שתי דברים-
הוא לא הבכור שלי כך שיש לי ניסיון עם ילדים מגמגמים תקופה קצרצרה ולא כל כך ארוכה וקשה.
וגם שבמשפחה שלי לצערי יש מבוגרים שסובלים מגמגום. זה לא גנטי ובררתי על זה המון אבל כן התחלתי פתאום לחשוש..
צריך כבר ללכת לטפל? כמובן פרטי כי הרופא לא מוכן להנפיק הפניה וטוען שאני אמא לחוצה...
כי אני לא מבינה איך קלינאית תעבוד איתו. הוא ממש לא ישתף פעולה בכזה גיל!
אשמח לכל תגובה, עיצה ורעיונות וכמובן עידוד.

אני גם חושב שכדאי לטפל בהתחלה ולא להזניח
לא מדובר בילד שירגיש לא טוב מעצם זה שהוא הולך לטיפול
ואם ח"ו זה ימשיך, לטפל אחרי תקופה לכאורה זה יהיה הרבה יותר מסובך, הן מבחינת המצב הטיפולי, והן מבחינת המצב הרגשי.
אגב, אם זה בגלל שהיתה לו בעיה בשמיעה ועיכוב בהתפתחות הדיבור, מענין שלא שלחו אותך לקלינאי/ת תקשורת על ההתחלה.
בכל מקרה, היבנתי מקרובת משפחה שהיא קלינאית תקשורת, שכללית זה הקופה שהכי משחררת קלינאות תקשורת לילדים באופן פרטי.
ושיהיה בהצלחה, מקוה שהועלתי.

 

[החכמה שבנשים]

מה יצא איתו היום האם חלף?? בדיוק ככה הבן שלי עכשיו ב- 4 ו- 10 חודשים.

 

[החכמה צודקת]

מניסיון אצל אחים שלי שההתחילו פתאום לגמגם
כולנו התחלנו לדבר איתם לאט א-ב-ל מ-מ-ש ל-א-ט
ברמה שישמעו כל הברה בצורה ברורה,
זה דרש המון סבלנות ועצבים
אבל אחרי תקופה קצרה זה עזר!
וכמובן להקשיב להם בשיא הרוגע והשלווה.......
הרבה ס"ד והצלחה.

 

[אפרת סייעת]

אני מגמגמת מילדות, ואני רוצה להביא כאן את הצד השני:
כמה שהגמגום נראה בעינכם חדש , מוזר ומאיים-
בעיניים של ילד, הוא הרבה יותר.
הוא בעצמו לא מבין מה עובר עליו.

כמה עצות מניסיוני האישי:
1. דבר ראשון, שבו איתו. עזרו לו להבהיר את המצב.
לפעמים קשה לך לדבר? לפעמים אתה רוצה להגיד משהו ולא יוצא לך מהפה? איזה הברות יותר קשה? איזה יותר קל? להגיד "הגננת" זה מילה קשה? האם אתה לא קורא לגננת בגלל זה?
הקשיבו לו עד הסוף בלי להשלים משפט. באווירה רגועה.

2. אני יודעת שקשה להיות רגועים. לכן הרגיעו קודם כל את עצמכם:
גמגום, בין אם הוא עובר ובין אם לא, הוא קושי צדדי.
ביטחון עצמי הוא קושי משמעותי ועיקרי.
תנו לו ביטחון. שלא יהיה בבית אווירה שמתביישים בדיבור שלו.
שירגיש בנוח לספר לכם על מה שהוא עובר. (לדוג'- "היום הגננת אמרה לכל ילד להגיד משהו ונתקעתי... וילדים צחקו.")

3.המחשבות כבר רצות "מה יהיה איתו בשידוכים"...
אני רוצה לשתף את חוייתי האישית: כשהייתי בת 12, סבתי הזמינה אותי להתארח אצלה בשבת לבד לרגל הבת מצווה.
היו עוד כמה בני משפחה בשולחן, ביניהם חתן חדש שנישא לדודתי זמן קצר קודם לכן.
אמרתי משהו על הפרשה בשולחן, וכהרגלי גמגמתי.
אחר כך סבתא שלי קראה לי לחדרה לשיחה ארוכה: "הזמנתי אותך לדבר איתך על הגמגום שלך, זה ממש לא נעים לשמוע אותך מדברת, חייבים לשנות את זה... קשה לשמוע אותך, בדיוק הייתי באיזה ארוע והייתה שם בחורה מגמגמת ואף אחת לא רצתה לדבר איתה, זה היה מביך ולא נעים, אי אפשר ככה.
ובמיוחד התביישתי מהחתן כשדיברת בסעודה, ממש הסמקתי!
אבל בשבילך, אני חושבת לטובתך: מי יתחתן איתך"?
ובכן, אני נשואה לבעל מדהים, ולא אגזים אם אומר שכל משפחתי מקנאה ביהלום שלי, קיבלתי את כל הטוב שיש באמת. בעל מושלם ממשפחה מיוחדת ומבוססת.
כך שכל החששות היו לשווא.

4. חשוב לטפל בהחלט. רק מתוך רוגע. לפעמים הטיפול עוזר הרבה, לפעמים עוזר קצת ולפעמים לא עוזר. היו מוכנים לכל אפשרות.

אנא!!! אני מבקשת ממכן: זכרו כי מנהיגי עולם גדולים גמגמו. לו רק תתנו לילדכם ביטחון ואהבה, תכילו את דיבורו הקטוע והאיטי, ותתנו במה ליכולותיו.

השאיפה שלכם, לדעתי, אמורה להיות, שהאחים של הילד יודעים להקשיב לו יפה, ולא נבוכים מגמגומו, ומודעים לקשייו ומעלותיו.
בהצלחה

 

[אפרת סייעת]

עוד משהו שרציתי להוסיף:
שימו לב שהמשפחה המורחבת וכן החברים לא מזלזלים בו או מחקים את דיבורו. ("אה... בה...")
וכן לא נוזפים בו: "תירגע, תנשום, תדבר לאט, אני ממהר".
אם זה קורה- הרשו לילד לספר לכם על כך. דברו איתו. הסבירו לו שהוא לא הבעיה, אלא אנשים חסרי טקט וסבלנות.