ילדה בכתה א' מ-פ-ו-ז-ר-ת

[יונה יונה]

מה, באמת?
לשלוח אותה לבית ספר על השבוע הראשון של השנה עם כזה בלגן, בלי שיעורי בית, ומחברות מקושקשות? מה המורה תחשוב על האמא המזניחה הזו?? אני ממש מתביישת, האמת.

שרית, שהמורה תחשוב מה שהיא תחשוב....שימי פס.

או עדיף- תרימי אליה טלפון ותשתפי אותה בהחלטה לתת לילדה להסתדר- וכך גם היא מצידה תהיה אחראית יותר לראות והעיר לה.

 

[poto12]

איפה הילקוטים של פעם- המרובעים שכל כך עזרו לנו לשמור על הסדר בגיל הקטן? והוסיפו חטא על פשע וגנזו לנצח את המוצר ששמו "תיק אוכל". ולתוך השק הזה עם 2 תאים וחצי (הוא ורוד ויפה עם ניקי תותית או קיטי- אבל כולה תיק טיולים בעיני) צריך להכניס גם סנדויץ ופירות, מזונות מפית ומגבת. מה עוד נדרוש מילדה בת 6?

לבת שלי יש ילקוט עם שלש תאים
ולי היה את המרובע הזה עד כיתה ו' שסבתא שלי לא הפסיקה להלל אותו עד..
שהוא זה שגרם לי בין היתר לעקמת קשה בגב..
ילקוט מאאד לא בריא מבחינת הצורה איך שהוא מונח על הגב
והמשקל שלא מתחלק בצורה נכונה בפנים הרבה פעמים שמים את הספרים והמחברות בצד מסוים והקלמר במקביל בצד השני..
אה והילקוט שלי היה הפוווךך כן זה המרובע

 

[mirier]

ולי היה מרובע...ומבולגן.

 

[יוסף צבי]

יש הרבה סיפורים על גדולי ישראל שבילדותם היו ילדים שובבים

 

[תרצה]

איפה הילקוטים של פעם- המרובעים שכל כך עזרו לנו לשמור על הסדר בגיל הקטן? והוסיפו חטא על פשע וגנזו לנצח את המוצר ששמו "תיק אוכל". ולתוך השק הזה עם 2 תאים וחצי (הוא ורוד ויפה עם ניקי תותית או קיטי- אבל כולה תיק טיולים בעיני) צריך להכניס גם סנדויץ ופירות, מזונות מפית ומגבת. מה עוד נדרוש מילדה בת 6?

זו הסיבה שאני מתעקשת לרכוש לילדי כתה א' שלי את הילקוט המרובע.
במיוחד משום שבורכתי ב"ה בילדים יצירתיים שמתקשים לשמור על סדר.
הסברתי זאת לילדה כשיצאנו לבחור ילקוט, והיא שמחה מאוד שיהיה לה ילקוט שיסייע לה להיות מסודרת וחרוצה. במהלך השנה, היא ראתה במו עיניה איך הילקוט הזה מסייע לה לשמור על מצב שפוי. (לא הכי מסודר, אבל גם לא ג'ונגל כמו שהיה יכול להיות)
בנוסף, אני קושרת לה עם אזיקון תיק אוכל תואם לילקוט, וכך התיק אוכל מתנדנד לה מאחור על גב הילקוט והאוכל לא תופס מקום נחוץ בתוך הילקוט. וכשהמפוזרת שכחה שיש לה פרי כלשהו או דבר מאכל - זה לא מתכווץ ביחד עם הספרים והמחברות, אפשר לכבס את התיק בנפרד כמה פעמים שמתחשק לי במשך השנה... (לילדים רחפניים זה מאוד משמעותי).

ושרית, לדעתי כדאי לך ליצור קשר עם המורה, כדי לתאם איתה צפיות - לשאול עד כמה לדעתה עליך להתערב בסדר של הילקוט, ומה המורה דורשת מהילדה באופן אישי. ממילא גם המורה תדחף מכיוונה ותעודד את הילדה.
מאוד מצוי שדווקא הילדים הכשרוניים והיצירתיים הם מבולגנים מאוד. כיף להם בבלגן שלהם וממילא לא בוער להם לסדר אותו. אם ישתלם לה מאוד לסדר - היא תתאמץ. ובשביל שיהיה משהו משתלם - צריך לשוחח עם המחנכת.

רוב נחת!

 

[איקס-עיגול]

איפה הילקוטים של פעם- המרובעים שכל כך עזרו לנו לשמור על הסדר בגיל הקטן? והוסיפו חטא על פשע וגנזו לנצח את המוצר ששמו "תיק אוכל". ולתוך השק הזה עם 2 תאים וחצי (הוא ורוד ויפה עם ניקי תותית או קיטי- אבל כולה תיק טיולים בעיני) צריך להכניס גם סנדויץ ופירות, מזונות מפית ומגבת. מה עוד נדרוש מילדה בת 6?

דוקא לבת שלי יש ילקוט מצוין אורטופדי עם 5 תאים (גם עם ניקי, אבל באמת רוב הילקוטים בחנות היו תרמילים)
וכן בבית הספר שלה חובה להביא תיק אוכל

 

[בתנופה]

בעיה מוכרת. (בנסיבות אישיות - ומכח הכרות רבה)
בדרך כלל זה נובע מבעית קשב וריכוז. אבחון קצר יגלה את זה.

 

[bracha]

מה, באמת?
לשלוח אותה לבית ספר על השבוע הראשון של השנה עם כזה בלגן, בלי שיעורי בית, ומחברות מקושקשות? מה המורה תחשוב על האמא המזניחה הזו?? אני ממש מתביישת, האמת.

המורה לא תחשוב שאת אמא מזניחה.
אחרי הכל הילדה הולכת לבית הספר, לא אמא שלה.
שעורי הבית הם שיעורים של הילדה לא של אמא שלה.

ואם המורה תחשוב, שתחשוב.
את יודעת את האמת, וזה מה שחשוב.

אני עברתי את זה עם הבת שלי, יום אחד היא חזרה מהכיתה היא אמרה בזה הלשון: "אמא היום יש לך שיעורים באות כ'".
אמרתי, עד כאן, לך יש שיעורים, לא לי.

וזה לא שעשיתי לה שיעורים לבד, ממש לא, היינו יושבות ביחד.
אבל היא הוציאה מהפה בלי לשים לב את מה שהיא קלטה.

מאותו יום, אמרתי, אני לא שואלת אותה במה השיעורים ואם היא הכינה. אני פשוט מחכה שהיא תבוא להגיד לי שיש לה שיעורים.
ביום הראשון היא לא באה.
ביום השני היא ביקשה שאני יעזור לה
ביום השלישי - היא כבר לא היתה צריכה אותי, הכינה לבד.

 

[צילומנציה]

לבת שלי יש ילקוט עם שלש תאים
ולי היה את המרובע הזה עד כיתה ו' שסבתא שלי לא הפסיקה להלל אותו עד..
שהוא זה שגרם לי בין היתר לעקמת קשה בגב..
ילקוט מאאד לא בריא מבחינת הצורה איך שהוא מונח על הגב
והמשקל שלא מתחלק בצורה נכונה בפנים הרבה פעמים שמים את הספרים והמחברות בצד מסוים והקלמר במקביל בצד השני..
אה והילקוט שלי היה הפוווךך כן זה המרובע

בכיתה א' וב' היא הולכת עם עגלה (גם לא 100% בריא אבל יותר טוב מלסחוב רבע שעה את כל הספרים שבגיל הזה לא משאירים בכיתה)
וילקוט מרובע? גם אם הייתי מוצאת כזה בחנות (והייתי בשלוש חנויות ) לא היו מכניסים לי אותו הביתה. אבל ברצינות- דף שעדיין לא הודבק מכל סיבה שהיא- אין לו סיכוי להשאר ישר גם אצל ילדה מסודרת

 

[blueberry]

לפעמים לילדה כן יש קושי בהתארגנות או לחילופין אימפולסיביות וניתן לעזור לה.
אני יודעת שריפוי בעיסוק עוזר.

 

[nechamizak]

בעיה מוכרת. (בנסיבות אישיות - ומכח הכרות רבה)
בדרך כלל זה נובע מבעית קשב וריכוז. אבחון קצר יגלה את זה.

לא בהכרח. הרבה פעמים בעיית קשב וריכוז היא סימפטום לקושי אחר, למשל, קושי בתכנון רצף מוטורי (לעשות סדר פעולות כדי למלא מטרה מסוימת). חוסר היכולת לשלוט בזה עלול להביא לאיבוד המטרה ומתבטא בקשיים בקשב ובריכוז. כאשר מקנים את המיומנויות המתאימות יכולים לראות שיפור רב.

 

[אסתי-בראון]

אבל למה אתם שולחים את תיקי האוכל לעולם הבא?
אני קניתי לבנותי תיק לאוכל. נכון, לא הגזרה הותיקה שהיתה לנו לפני 20+ שנה, אבל תיק. יש מגוון של גזרות ודוגמאות בכל חנות תיקים, הלוקיטי וכו'

ובענין הסדר והארגון: זה לא קשור לבכורות, וגם לא לגיל הילדה.
רק לאופי.

 

[יצירתית]

תנוחמי
הבכורה שלי בדיוק היתה ככה- גאונית, קראה חלק ולא עניין אותה הסדר, הצביעות והגזירות... אכלה עם הידים וכו וכ
המורה שלה היתה חכמה ובעלת נסיון שכבר הכירה כאלו תלמידות הרגיע אותי והדגישה לי שאני לא צריכה לקחת אחריות עליה!!!!
המורה לימדה בכיתה הרגלים נכנים לסדר ונקיון, היא העירה לה ולאט לאט היא למדה גם את זה- למרות שעד סוף השנה היא צבעה רק כדי לצאת ידי חובה וצירה לאותיות ציורים רק בעיפרון...
בכיתה ב' המורה שלה הביאה לי מאמר מעיתון המודיע על ילדים מחוננים שמצד אחד מוכשרים ואינטלגנטים בטירוף ומצד שני רמת ההתארגנות ולפעמים גם יחסים בחברה כמו של ילדים קטנים... כולל לאכול בצורה מלוכלכת...
התפקיד שנו בתור הורים זה לקבל כל ילד כמו שהוא...ולעיתים לגנוז חלומות... ולהתעקש רק על מה שבאמת באמת חשוב

 

[sarit_f]

תנוחמי
הבכורה שלי בדיוק היתה ככה- גאונית, קראה חלק ולא עניין אותה הסדר, הצביעות והגזירות... אכלה עם הידים וכו וכ
המורה שלה היתה חכמה ובעלת נסיון שכבר הכירה כאלו תלמידות הרגיע אותי והדגישה לי שאני לא צריכה לקחת אחריות עליה!!!!
המורה לימדה בכיתה הרגלים נכנים לסדר ונקיון, היא העירה לה ולאט לאט היא למדה גם את זה- למרות שעד סוף השנה היא צבעה רק כדי לצאת ידי חובה וצירה לאותיות ציורים רק בעיפרון...
בכיתה ב' המורה שלה הביאה לי מאמר מעיתון המודיע על ילדים מחוננים שמצד אחד מוכשרים ואינטלגנטים בטירוף ומצד שני רמת ההתארגנות ולפעמים גם יחסים בחברה כמו של ילדים קטנים... כולל לאכול בצורה מלוכלכת...
התפקיד שנו בתור הורים זה לקבל כל ילד כמו שהוא...ולעיתים לגנוז חלומות... ולהתעקש רק על מה שבאמת באמת חשוב

זה בול התיאור של הבת שלי.. .

 

[nechamizak]

התפקיד שנו בתור הורים זה לקבל כל ילד כמו שהוא...ולעיתים לגנוז חלומות... ולהתעקש רק על מה שבאמת באמת חשוב

את צודקת שצריך לקבל את הילד כמו שהוא, אבל לפעמים גם מותר לתת לו כלים שישפרו את איכות חייו ע"י הקניית הרגלים (כמובן באופן מותאם...).

 

[יצירתית]

יאוו שרית

את מזכירה לי את הבן שלי
(אני בלחץ מטורף של עבודה ובכ"ז לא התאפקתי להגיב לך)

שנה שעברה הוא היה בא' , אמנם מופסד וקטן - רק עכשיו הוא בן 6.08 , והוא בכיתה ב!!
אבל ככה הוא היה
פתאום גוזר עקום , מקשקש וחותם לעצמו על המחברות את החתימה שלי
עושה לעצמו וי על ימין ועל שמאל
גוזר את הקצוות של המחברות שיהיה צורות של משולש



הייתי משתגעת.
לא.. זה לא משהו שעובר מהר..
ואני לחלוטין מבינה איך אפשר להרפות מהם?
עד היום אני יושבת להכין איתו שיעורי בית , והוא עם המון שכל
אבל היום היה רק שני דפים בחשבון וזה לקח לנו שעה ומשהו
כל שניה הוא בוכה , מעביר נושא, חולם
במקום להריץ עניינים
אם אני לא יחייב אותו - הוא לא יכין.

אז קודם כל - תנסי באמת ריפוי בעיסוק או אבחון מסוים
(שלי היפראקטיבי מסתבר בגלל בעיה של תחושה כנראה)
לפעמים למצוא את הבעיה זה 90% מהפיתרון.

הצלחות , זה לא קל
גם אני כמוך שואפת להכל מתוקתק ומושלם...

ו --- אני מנצלת את הבמה,
מה , באמת לא לשבת איתו להכין שיעורים???

אני לא נגד איבחון אבל לא צריך לחשוב שזה קסמים...
הבת שלי בגלל שהיתה פגית הייתי איתה בהתפתחות הילד, בתרפיה, במרפאה בעיסוק ולא עזר משהו רציני...
כשהתלוננתי רבות ע"כ שהיא לא בחברה ואיך אפשר לעזור לה אמרה לי מישהי חכמה "זה מפריע לך או לה? היא עצובה, מדוכדכת? אם לא, סימן שטוב לה לבד עם עצמה ואל תנסי לעזור לה במקומות שהיא לא צריכה עזרה.
היום אפשר לבחון אותה על ספרים של הרב לוינשטיין... (כתה ד')
אורטל, השניה שלי חפפנית מטבעה- שנה שעברה בא' היה לי לחץ ממנה כל יום, תכיני ש"ב, שבי, מה צריך היום וכו וכו... כשנמאס לי שאלתי את המורה "של מי התפקיד???" והיא ענתה לי- בתור אמא תפקידך להזכיר לה אפילו כמה פעמים- לא יותר!!! היא לא מתקשה שצריכה עזרה אלא היא צריכה ללמוד שיש בחיים מחויבות ומי שלא עושה משלם את המחיר" ואכן, לפעמים היא הכינה ולפעמים לא ואז היא קיבלה עונש בכיתה לשבת בהפסקה ולהשלים ואז היא למדה שזה ממש לא משתלם...
תתיעצי עם המורה שלו (מקוה שהוא מספיק מבין...) מה שבטוח ישיבה כ"כ ארוכה משניאה את הכנת ש"ב עליו עוד יותר

 

[אסתי-בראון]

ו --- אני מנצלת את הבמה,
מה , באמת לא לשבת איתו להכין שיעורים???

תקראי שוב את התגובה של bracha
רק תזכרי לגמול אותו בהדרגה, ואולי גם בשיתוף עם המורה שלו בביה"ס.

 

[מרגלית100]

למה צריך לעשות מכל דבר בעיה????
הבת שלי גם עלתה לא' ובדיו אותו סיפור, אני משתגעת, אבל אני יודעת שהן צריכות המון עזרה בתחילת כיתה א', קשה להם עם האחריות שהן פתאום צריכות לשאת על עצמן, קשה להן עם ש . ב. ואם אמא אומרת שיורדים לשחק רק אחריי שיעורי בית, אז ברור שהמורה לא נתנה ש. ב. ועוד ועוד, צריך המון סבלנות וברור שזה גם קצת קשור לאופי אבל רחוק מאוד מלהיות בעיה....
ויש לי בת בד', שהיא ממש טיפוס כזה יצירתי וחולמני וגם לה אני עדיין צריכה לעזור, כמובן שהרבה פחות ומנסה בהדרגה להעביר את כל העול אליה, אבל זה עדיין מתחלק בין שנינו - - -

 

[לב מרגיש]

לא להעמיס עליה תני לה להתרגל למצב החדש ... מספיק הלחץ מהלמודים ומהמטלות ואם זה ממשיך אז להעיר בהצלחה!

 

[רוזנת]

יש לי גם בת בכתה ד' ועדיין אותו הדבר. לצערי, שנה שעברה היתה לה מורה שהתפיסת עולם שלה היתה : "אני מחכה ליום שבו ריטלין יהיה כמו אקמול".... הייתי איתה אצל מרפאה בעיסוק ולטענתה זו בעית אירגון והפתרון היחיד זה ללמד אותה כל פעולה - משימה צעד אחרי צעד ובעקביות, וזה כולל איך להתקלח בלי שכל הריצפה מהיה רטובה ואיך להכין שוקו בלי שכל השיש והבגדים יתלכלכו וכו' אז תגידו לי נשאר מקום ללימודים?? במחילה מכבוד המורות אבל המשימות שפירטתי קודם ודומות להן נראות לי חשובות יותר...לא שאני מזלזלת אבל אני נותנת למורות את כל הקרדיט ללמד, לחנך, להעניש, לקדם אבל הן מעדיפות להשאר הנחמדות ולהטיל את המשימה על ההורים, פעם אחת שאמרתי למורה אז תשלחי אותה למנהלת אז היא אמרה לי: מה, זה מאיים עליה? זה כיף ללכת אל המנהלת היא מלטפת...
נ.ב
לבת שלי אין שום בעיה עם הענין ויש לה הרבה בטחון עצמי