הסתכלות מאוד סובייקטיבית למרות כל הצדקנות מסביב.מזכיר לי סיפור טרי מהשבוע...
עשינו קניה רצינית בסופר רחוק. (נסיעה פלוס מהבית)
השעה הייתה מאוחרת ותזכרו אותנו שתיכף אי אפשר להעביר מוצרי אלכוהול בקופה,
השארתי את הדברים בצד (לא בתור בכוונה) ורצתי לקופה הראשית להעביר את המוצר הספציפי הזה.
כשחזרתי כעבור רבע שעה מסתבר שמישהו רצה ללמד אותי לקח ועבר עם העגלה שלו וסחב את השקיות שלנו...
אם אתאר מה שעברנו שם...פשוט הזיה.
בקטנה...
מוצרים שהתפוצצו ונשפכו, משחקים שקנינו לפני כן בחנות ליד הכל היה מפוזר שם ומה שנשאר בשקית התלכלך,
שלא לדבר על דברים שבכלל לא מצאנו עד לרגע זה...
אבל מה הבנ''א מצידו ''לימד אותי לקח'' והמשיך בדרכו.
ואנחנו חזרנו הביתה בפחי נפש ובגדים מלוכלכים.
לא תמיד אנחנו באמת לוקחים בחשבון את המחיר של ה''לקח'' שאנחנו טורחים ללמד את השני.
אם ניכנס קצת לפרופורציות מסתמא חצי מהמוטיבציה תרד.
לא הייתי שם, אבל תנסו לחשוב מה עוד קרה מזה שהנחתם את המוצרים 'בצד'... ואיזה אנשים היו צריכים לעבור [אולי גם כדי להספיק את האלכוהול..] והדברים ש'בצד' חסמו אותם..
מזכיר לי אנשים שמגיעים לשטיבל לפני השקיעה... ומניחים את הרכב 'בצד' ... כן, אפשר לעבור.. אבל מה לעשות שזה על הנתיב וזה מאט את כל התנועה, כן , זה רק רבע שעה, אבל יש פה עוד המון אנשים שבגלל הלחץ שלך כי הזמן של האלכוהול/ תפילה הולך לעבור.. לא סתם אמרו גזל דרבים אינו ניתן להשבה...
זה שאתם יודעים להבליג על זה לא מחייב שזה התעצומות נפש שלכם שיותר גדולות אלא פשוט שזה מפריע לכם פחות לכן אתם מוכנים למחול. ישנם אנשים שמפריע להם יותר מכם אולי גם הרבהה יותר שלקחו להם תחניה / בנו להם מול הפנים, וכו' והם לא מוכנים להבליג / הבליגו מספיק.., כרגע זו זכותם לדרוש!!
מאוד קל להגיד לאנשים אחרים לוותר בלי להכיר את הסיטואציה לעומק ובלי להכיר את הקושי שלו אישית עם הסיטואציה.