דרוש מידע יום שלישי פרשת בשלח, סגולה לפרנסה להגיד "פרשת המן" שנים מקרא ואחד תרגום

[יואל זוהר]

סגולה גדולה לפרנסה
להגיד בכל יום פרשת ה"מן"
שנים מקרא ואחד תרגום
ובפרט ביום שלישי פרשת בשלח
נא לפרסם את זה לזיכוי הרבים

 

[המחזק]

שיהיה לכולם פרנסה בשפע
ולא לשכוח את הדבר החשוב והיסודי שכותב המשנה ברורה סימן א'

"ואין די באמירה אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ד'
וטעם לאמירת פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה
ואיתא בירושלמי ברכות כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו"

 

[זהו שמי!]

פרשת המן: המקור, הסגולה, ההבטחה – ומדוע עדיף להיות עני מלהיות עשיר?
מה בדיוק מהווה סגולה לפרנסה באמירת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח, ומה ההבטחה למי שיגיד את הפרשה מידי יום? • מדוע הקב"ה מפחית מן מאלו שאספו כמות גדולה יותר? מדוע יש עדיפות לעני על עשיר, ואיך אנחנו נתנהג?

ווארט עממי מייחס להרה"ק רבי יואל מסאטמר זיע"א את האמרה הבאה: פרשת המן כסגולה לפרנסה? רק עד השעה שמונה בבוקר. לאחר מכן, צריכים להתייצב במקום העבודה…

סגולה המובאת במקור אחד בשם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב זיע"א, לקריאת פרשת המן שניים מקרא ואחד תרגום ביום שלישי של פרשת וישלח, הפכה לפופולרית במיוחד. בכל זאת, מי הוא זה שאינו זקוק לתוספת כח בפרנסה?

המקור הוא בספר ילקוט מנחם, מדברי תורתו של הרה"ק מרימנוב: "הרה”ק רבי שלום מסטראפקוב זצ”ל היה רגיל לומר בשם רבינו הגדול מוה”ר מנחם מנדל מרימנוב זצ”ל, סגולה לפרנסה לקרות פרשת המן שנים מקרא ואחד תרגום ביום ג’ פרשת בשלח".

אין הסבר מדוע דווקא ביום זה, אך הרב מרדכי גנוט, שניסה להתחקות אחרי מקור הסגולה, מביא הסבר בלוח 'דבר בעיתו' שהוא מוציא לאור, כי ביום שלישי, בסדר המעמדות בבית המקדש, היו מוסיפים תפילה על הפרנסה.

אם כן, ביום בו ברא הקב"ה את הצמחים והפירות, בשבוע בו אנו קוראים בתורה את פרשת המן, יש תוספת כח לסגולה בנושא הפרנסה.

***

אך האמת היא, כי מי שלא מעוניין להסתפק בסגולה, אלא רוצה וודאות שלא יחסרו לו מזונותיו (וכאן חשוב להדגיש: לא מדובר בהבטחה לעשירות, אלא שלא יחסר הצורך הבסיסי), צריך לקרוא פרשת המן מידי יום ביומו.

הטור פוסק בתחילת אורח חיים כי צריך לקרוא מידי יום את פרשת המן. מרן הבית יוסף מסביר במקום: "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה".

מעבר לפסיקה ההלכתית הברורה, מובא בספר תשב"ץ קטן ובספרים נוספים ציטוט בשם התלמוד הירושלמי, שכיום אינו נמצא לפנינו: "כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח הוא שלא יתמעטו מזונותיו, ואני ערב".

מכיוון והעניין הוא להאמין כי כל מזונותינו באים אלינו בהשגחה פרטית מאיתו יתברך, כתוב, החל מר"ת ועד לרבים מרבותינו הראשונים, כי צריכים לקרוא את הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום.

***

רבנו בחיי, כותב בפרשתנו (ציטוטים חלקיים): "זה הדבר אשר צוה ה' לקטו איש לפי אכלו. דרשו רז"ל אמר להם משה אל תאמרו שמא יבא נחשון בן עמינדב וכל הגבורים וילקטו הרבה ויבא עני שבישראל וילקט קמעא לכך נאמר איש לפי אכלו וכמה היה לפי אכלו עמר לגלגלת שאם יאכל כשעור זה הוא בריא פחות מכאן הרי זה מקולקל במעיו יתר על כן הרי זה הוא רעבתן, ומה שאמר מספר נפשותיכם איש לאשר באהלו תקחו".

"ודע כי הכתוב הזה כולל שני ענינים גדולים שכל אחד מהם כולל העליונים והתחתונים, ואלו הם האותיות והפרנסה שאין לך דבר בעולם שלא יהא נכלל בצורות כ"ב אותיות וגם אין לך דבר נמצא בעולם בין העליונים בין התחתונים שלא יהא צריך פרנסה שכל מי שצריך קיום מזולתו הרי זה פרנסתו".

ולסיום הוא כותב: "וקבלה ביד חכמים כי כל האומר פרשת המן בכל יום מובטח לו שלא יבא לעולם לידי חסרון מזונות".

***

על מנת להבין עד כמה האדם צריך ללמוד מפרשת המן כי בסופו של דבר, עודף השתדלות לא תביא לו יותר כסף, והוא צריך לבטוח בקב"ה שיזמן לו פרנסתו בהשגחה פרטית, נביא כאן את שאלתו של ה'באר מים חיים' זיע"א, שמקשה:

מילא העובדה שהקב"ה הוסיף מן למי שליקט כמות קטנה יותר מעומר לגולגולת – אנו מבינים. הקב"ה רוצה לשלוח ברכה במעשי ידי האדם, ולהעניק לו מברכתו. בכל זאת, כל בריאת העולם הייתה רק כי טבע הטוב להיטיב.

אבל למה להחסיר מן ממי שליקט כמות גדולה יותר? ובלשונו הקדוש: "מה איכפת להבורא בזה, אם כבר נקט למה יחסרו מיגיעתו".

וכך הוא מסביר (ציטוטים חלקיים): "תדע שאם אדם ישתדל בכל עוז וירבה בעשיות בכח חכמתו אשר עליו ובכח גופו ולא ינוח ולא ישקוט מלעסוק יומם ולילה בצרכי פרנסתו, לא יהיה לו אף פחות משוה פרוטה יותר ממה שקצב לו הבורא ברוך הוא שירויח בזה השנה או בזה השבוע וכדומה, וכן אם ימעט בהשתדלות ועסקי צרכי טרפו ומזונו ולא יעשה בהם כי אם בשעה אחת או שתים מן היום, לא ימעט לו מאשר גזר עליו הבורא".

הוא ממשיך לפרט באריכות כי אמנם יש צורך בהשתדלות, אבל מסביר מה הכוונה בהשתדלות: "כל ענין השתדלות אינו רק על דרך הזריעה באדמה, אשר לא יוכל האדם לומר אשב בביתי ולא אחרוש ולא אזרע ותהיה התבואה גדילה בארץ רק שהוא מוכרח להשתדלות מה והיא הזריעה בארץ, אבל אחר הזריעה הרי כל ימי הגידול הרי הוא יושב בטל, ולא יועיל לו כלל אם ישב כל היום אצלה ויעשה בה דבר או לא והכל בגזירת הבורא יתברך. וכן הוא בכל העשיות, האדם הוא מחויב לעשות איזה דבר בהשתדלות, אבל שלו אינו כי אם ההתחלה, והגמר הכל הוא ברצון הבורא יתברך ולא יועיל לזה כלל שום ערמות ותחבולות".

מכאן, הוא לומד, מלבד מידת הביטחון בקב"ה, גם עד כמה אין לאדם לחשוב כי אם יעבור על אבק גזל או ריבית יישאר בסופו של דבר עם סכום כספי גבוה יותר, והוא מכנה אדם כזה: "פתי וחסר לב, כי מה שהיה ראוי לו להרויח בזו השעה, אם היה ממתין וגובר על יצרו ברגע הזה, ודאי היה מגיע לו זה הריוח בהיתר בשעה זו ממש אחרי שכבר כן נקצב עליו".

"ובודאי אם היה אדם עוסק בתורה בשני שלישי היום או בשני שלישי שבוע והשאר היה עוסק במשא ומתן, היה מרויח כל אשר נקצב עליו כמו בטרחתו בכל היום בלתי ספק".

***

אם כבר הזכרנו את הצורך באמירת פרשת המן דבר יום ביומו, ובכוונה הנכונה בהבנה כי הכל מאיתו יתברך, נסיים בציטוט שמביא רב ייב"י זיע"א בשם הבעל שם טוב הקדוש.

"יש זכייה לעני שבכל יום יש לו רשות לדבר לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כי העשיר נותן לו השם יתברך מזונות, בפעם אחת עשירות הרבה, שיהיה די כל ימי חייו, ואינו צריך לגשת לבקש בכל יום מזונות מאת השם יתברך".

"רק אם הוא צדיק הרבה ויש לו שכל שגם כשיש לו מזונות, אם ח"ו לא יתן השם יתברך חיות בתוך מזונותיו לפרנסו לא יועיל כלום, והראיה חולה שיש לו מזונות ואינו יכול לפרנס את עצמו באותן מזונות".

ובניגוד לעשיר שאינו צדיק ואין לו שכל, "אבל העני מחמת דוחקו שאין לו מה לאכול, צריך בכל יום לגשת ולבקש מאת השם יתברך מזונות, נמצא שזוכה העני שמדבר לפני השם יתברך בכל יום, ועוד שהעני צריך השם יתברך לזכור אותו בכל יום, להזמין לו פרנסתו בכל יום ויום, אבל לעשיר אין השם יתברך צריך לזכור אותו בכל יום, כי כבר נתן לו בפעם אחת על כל ימי חייו".

***

ביום זה, של התעוררות סביב פרשת המן, כסגולה של הרה"ק מרימנוב, יש לנו הזדמנות להצטרף לאמירת פרשת המן מידי יום כפי שנקבע בהלכה, לקבל את הבטחת הירושלמי שלא יתמעטו מזונותינו, להתחזק במידת הביטחון בקב"ה, ולזכות לדבר עימו מידי יום, בבקשה על הפרנסה.

ספוילר: מקור

פרשת המן: המקור, הסגולה, ההבטחה – ומדוע עדיף להיות עני מלהיות עשיר?

מה בדיוק מהווה סגולה לפרנסה באמירת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח, ומה ההבטחה למי שיגיד את הפרשה מידי יום? • מדוע הקב"ה מפחית מן מאלו שאספו כמות גדולה יותר? מדוע יש עדיפות לעני על עשיר, ואיך אנחנו נתנהג?

www.jdn.co.il

 

[יואל זוהר]

מקפיץ
היות שעכשיו הרבה האנשים על הפורום
אל תמנע טוב מבעליו
נא לפרסם לזיכוי הרבים

 

[ר גן עדן]

___

 

[המחזק]

הקפצה לא לשכוח לקרוא היום

 

[RPO]

סגולה גדולה לפרנסה טובה!!!

בשם רבי מנחם מנדל מרמינוב לומר היום- יום שלישי פרשת המן!!!!
(מפרשת השבוע שיקראו השבת, שניים מקרא ואחד תרגום) https://drive.google.com/file/d/1AvMFIe6IwHqwY2kmvE_9-L96xwTm4-sc/view פרשת-המן (2).pdf

הקפצה...

 

[גערער]

תזכורת!!! פרשת המן!!

 

[בכיוון הנכון]

שימו לב:
מי שקיבל את הסגולה לפרנסה מכמה מקומות
לא לשכוח תיאום מס!!

 

[זהו שמי!]

תזכורת -

 

[יואל זוהר]

רבותיי כמה שעות בודדות עד השקיעה חבל שתפספסו

 

[זהו שמי!]

נקודה למחשבה -
תגידו הבינה מלאכותית (מידג'רני וכד') לא מזכיר לכם את המן במדבר.....
איזה טעם וסגנון שתרצו באוכל תקבלו,
כך גם בזה איזה תמונה ומראה שתרצו תקבלו.....

 

[יואל זוהר]

עוד פחות שעה ורבע השקיעה
הקפצה

 

[Hi]

אתם באמת חושבים שלהגיד אחרי השקיעה זה שווה פחות ?
כל הנושא פה זה לא האמירה,
אלא האמונה שפרנסה מלמעלה,
וזה נכון תמיד !

 

[יואל זוהר]

אתם באמת חושבים שלהגיד אחרי השקיעה זה שווה פחות ?
כל הנושא פה זה לא האמירה,
אלא האמונה שפרנסה מלמעלה,
וזה נכון תמיד !

Hi איך שאתה צודק​

רק מה יש ענין להגיד את זה ביום שלישי פרשת בשלח אז נא לזלזל
ככה נהגנו בשנים האחרונות אין ענין לזלזל

 

[Hi]

להפוך את כל העניין לדבר טכני,
יצא שכרו בהפסדו

 

[יואל זוהר]

להפוך את כל העניין לדבר טכני,
יצא שכרו בהפסדו

לא הבנתי !!!
אם אפשר להסביר מה הכוונה

 

[יואל זוהר]

אתם באמת חושבים שלהגיד אחרי השקיעה זה שווה פחות ?

אחרי השקיעה נהגנו לא ללמוד תורה שבכתב
אולי זה רק מנהג חסידים ???
לא יודע !!! ככה נהגנו

 

[יואל זוהר]

יהודים יקרים הזמן הולך ואוזל
לפניכם זמני השקיעה
לפי אופק ירושלים

 

[בכיוון הנכון]

@יואל זוהר אתה מידי בלחץ...

לעבוד אפשר גם אחרי השקיעה...

וא"א בלי סיפור חסידי..

פעם פנה אחד לאדמור בטענה שהסגולה לא עובדת אצלו
ענה לו האדמור:
"הסגולה לא עובדת?!?!, אתה לא עובד!!!"