כשיגיע יום אחרון
ואני אבהל ואצרח
"לא הספקתי כלום"
צל כהה יחצה את העיר
ריח חמוץ וקר יתפשט באויר
ודמות מטושטשת תקרב אלי
"את נשמתך" יאמר המלאך
ויעטה כפפות גומי
"לא הספקתי כלום" אלחש בתחינה
"כלום"
והוא ימשוך בכתפיו
המטבח שלי, האמבטיה,
האלבומים, המבחן בחומש
הצ'יפס...
יש צ'יפס בתנור
השניות נחלשות,
התקרה מתערפלת
אני מחייך כי אינני מוצא הבעה אחרת
הוא מחייך חזרה "מצטער, רק עושה ת'עבודה שלי"
צפצוף דק מן הדק שעולה ובא ממימד אחר
וגל קר מאד
האויר עומד כאבן.
להסב מבט לחלון
החלון הותיק שלי,
חתיכת השמים בין המרפסת של זילבר והברוש.
"סליחה" אני אומר, ולא יודע למה.
נזכר בטיול ההוא כשהייתי נער,
שנרטבנו מרסיסי המפל, אני והוא,
ולא אמרתי מה שרציתי.
אני לא מצליח לזוז יותר, ושלוה גדולה ננסכת על כולי.
"שלוה"?! אני קורא
הוא עומד בגבו אלי עסוק בסידור כליו במזודה השחורה
"תשכח מכל מה שספרו לך על מוות"
האור הולך ודועך, ועם זאת משהו מזדהר, משהו נפתח לאטו,
שער.
הוא מסתובב אלי, מבטו מעשי מאד.
"נשימה עמוקה בבקשה"
"אני...אני... לא נושם בכלל"
"מעולה" הוא סוגר את המזודה בנקישה ומושיט לי יד
"בוא, הולכים"
ואני אבהל ואצרח
"לא הספקתי כלום"
צל כהה יחצה את העיר
ריח חמוץ וקר יתפשט באויר
ודמות מטושטשת תקרב אלי
"את נשמתך" יאמר המלאך
ויעטה כפפות גומי
"לא הספקתי כלום" אלחש בתחינה
"כלום"
והוא ימשוך בכתפיו
המטבח שלי, האמבטיה,
האלבומים, המבחן בחומש
הצ'יפס...
יש צ'יפס בתנור
השניות נחלשות,
התקרה מתערפלת
אני מחייך כי אינני מוצא הבעה אחרת
הוא מחייך חזרה "מצטער, רק עושה ת'עבודה שלי"
צפצוף דק מן הדק שעולה ובא ממימד אחר
וגל קר מאד
האויר עומד כאבן.
להסב מבט לחלון
החלון הותיק שלי,
חתיכת השמים בין המרפסת של זילבר והברוש.
"סליחה" אני אומר, ולא יודע למה.
נזכר בטיול ההוא כשהייתי נער,
שנרטבנו מרסיסי המפל, אני והוא,
ולא אמרתי מה שרציתי.
אני לא מצליח לזוז יותר, ושלוה גדולה ננסכת על כולי.
"שלוה"?! אני קורא
הוא עומד בגבו אלי עסוק בסידור כליו במזודה השחורה
"תשכח מכל מה שספרו לך על מוות"
האור הולך ודועך, ועם זאת משהו מזדהר, משהו נפתח לאטו,
שער.
הוא מסתובב אלי, מבטו מעשי מאד.
"נשימה עמוקה בבקשה"
"אני...אני... לא נושם בכלל"
"מעולה" הוא סוגר את המזודה בנקישה ומושיט לי יד
"בוא, הולכים"
נערך לאחרונה ב: