הַכֹּל יְקֻשַּׁט מַסֵּכוֹת מַסֵּכוֹת
קְשׁוּרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּסֶרֶט,
כְּמוֹ דִּגְלֵי נִצָּחוֹן תַּעֲטֵרְנָה הָעִיר
מַקִּיפוֹת אֶת כֻּלָּהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת,
הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג יִפְרֹץ בְּמָחוֹל
יָד אֶל יָד וּדְמָעוֹת בְּעֵינַיִם,
וּבְקוֹל תּוֹדָה יִתְנַגֵּן שִׁיר הַלֵּל
אֶל הָאֵ-ל הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם
פִּזְמוֹן:
וְכָרוּז יַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת
וְיַזְמִין אֲנָשִׁים בְּחֶדְוָה:
בּוֹאוּ כֻּלְּכֶם, נוּ, בּוֹאוּ לִרְקֹד,
צְאוּ, הֲקוֹרוֹנָה עָזְבָה!
עֶרְכּוֹת הַבְּדִיקָה יְחֻלְּקוּ לְכֻלָּם,
שֶׁיִּהְיֶה לְגַל עֵד, זִכָּרוֹן,
וּכְפָפוֹת לְבָנוֹת וּשְׁקוּפוֹת וּכְחֻלּוֹת
יַהַפְכוּ כָּל אַחַת לְבָלוֹן
אַלְכּוֹגֵ'ל יִשַׁפֵךְ כְּמוֹ שַׁמְפַּנְיָה,
וְאִתּוֹ, מִכָּל לֵב, מוּעָקָה,
וּמֵדַלְיוֹת כָּבוֹד יְחֻלְּקוּ לְכָל מִי
שֶׁעָצַר שַׁרְשְׁרָאוֹת הַדְבָּקָה.
פִּזְמוֹן...
בְּלֵב הַכִּכָּר יַאַסְפוּ לָאַנְדַּרְטָה
נְיַר טוּאָלֵט, עֲרֵמוֹת.
וִילָדִים שְׁזוּפִים מֵהֶם בְּלַהַט יִבְנוּ
מִגְדָּל שֶׁל מֵאָה קוֹמוֹת
אָז יָבוֹאוּ אֶל סָבְתָא, כָּל הַנְּכָדִים
יַקִּיפוּ אוֹתָהּ בַּחִבּוּק,
וְסַבָּא יוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם עַל בִּרְכָּיו
עַל חֶשְׁבּוֹן כָּל יְמֵי הָרִחוּק
פִּזְמוֹן...
שִׁירִים יְנַגְּנוּ כָּל הַלַּיְלָה
וְאֶלֶף אַלְפֵי זִקּוּקִים,
וְחֹק חָדָשׁ שֶׁפֻּרְסַם בּוֹ בַּיּוֹם,
יִכָּנֵס אֶל סִפְרֵי הַחֻקִּים;
מֵעַתָּה, לְעוֹלָם, יֻגְבַּל הַמֶּרְחָק,
הַמֻּתָּר בֵּין אֲנָשִׁים,
וְחוֹבָה לְהַקְפִּיד שֶׁהוּא לֹא יַּחֲרֹג,
לֹא מֵעֵבֶר לְמֶטֶר תִּשְׁעִים.
קְשׁוּרוֹת זוֹ לָזוֹ בְּסֶרֶט,
כְּמוֹ דִּגְלֵי נִצָּחוֹן תַּעֲטֵרְנָה הָעִיר
מַקִּיפוֹת אֶת כֻּלָּהּ בְּשַׁרְשֶׁרֶת,
הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג יִפְרֹץ בְּמָחוֹל
יָד אֶל יָד וּדְמָעוֹת בְּעֵינַיִם,
וּבְקוֹל תּוֹדָה יִתְנַגֵּן שִׁיר הַלֵּל
אֶל הָאֵ-ל הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם
פִּזְמוֹן:
וְכָרוּז יַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת
וְיַזְמִין אֲנָשִׁים בְּחֶדְוָה:
בּוֹאוּ כֻּלְּכֶם, נוּ, בּוֹאוּ לִרְקֹד,
צְאוּ, הֲקוֹרוֹנָה עָזְבָה!
עֶרְכּוֹת הַבְּדִיקָה יְחֻלְּקוּ לְכֻלָּם,
שֶׁיִּהְיֶה לְגַל עֵד, זִכָּרוֹן,
וּכְפָפוֹת לְבָנוֹת וּשְׁקוּפוֹת וּכְחֻלּוֹת
יַהַפְכוּ כָּל אַחַת לְבָלוֹן
אַלְכּוֹגֵ'ל יִשַׁפֵךְ כְּמוֹ שַׁמְפַּנְיָה,
וְאִתּוֹ, מִכָּל לֵב, מוּעָקָה,
וּמֵדַלְיוֹת כָּבוֹד יְחֻלְּקוּ לְכָל מִי
שֶׁעָצַר שַׁרְשְׁרָאוֹת הַדְבָּקָה.
פִּזְמוֹן...
בְּלֵב הַכִּכָּר יַאַסְפוּ לָאַנְדַּרְטָה
נְיַר טוּאָלֵט, עֲרֵמוֹת.
וִילָדִים שְׁזוּפִים מֵהֶם בְּלַהַט יִבְנוּ
מִגְדָּל שֶׁל מֵאָה קוֹמוֹת
אָז יָבוֹאוּ אֶל סָבְתָא, כָּל הַנְּכָדִים
יַקִּיפוּ אוֹתָהּ בַּחִבּוּק,
וְסַבָּא יוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם עַל בִּרְכָּיו
עַל חֶשְׁבּוֹן כָּל יְמֵי הָרִחוּק
פִּזְמוֹן...
שִׁירִים יְנַגְּנוּ כָּל הַלַּיְלָה
וְאֶלֶף אַלְפֵי זִקּוּקִים,
וְחֹק חָדָשׁ שֶׁפֻּרְסַם בּוֹ בַּיּוֹם,
יִכָּנֵס אֶל סִפְרֵי הַחֻקִּים;
מֵעַתָּה, לְעוֹלָם, יֻגְבַּל הַמֶּרְחָק,
הַמֻּתָּר בֵּין אֲנָשִׁים,
וְחוֹבָה לְהַקְפִּיד שֶׁהוּא לֹא יַּחֲרֹג,
לֹא מֵעֵבֶר לְמֶטֶר תִּשְׁעִים.