.חדרו של עייקא היה אפלולי כדרך חדרים של אנשים מסוגו.
נקי מאד, פשוט מאד, מסודר מאד, נותן תחושה קלה של שקר.
למרות שנחשב לגיבור, לא היה נערץ כמצופה, דבר שלא הרגיזו כלל, הוא היה חולם בשלוה גם תוך כדי פעולות כבירות ביותר, מבטו היה אורירי ונעים, מאפשר לעשות במחיצתו כל שיעלה על הדעת.
מצחו הענק שמעולם לא העלה קמט שיווה לו מראה פסגתי של טירת נזירים מחותלת ערפל דליל במדרונות קשים וריקים.
את המפתח לחדרו השגתי מגלייצר כשבוע אחרי ההלויה.
כשפסעתי על הרצפות הכמעט שקופות נזכרתי בעל כרחי ב...
לא, מוטב שאסיח דעתי מזה.
הארון היה ריק כמעט, כצפוי, וכן המגרות.
’לא בכח’ אמר גלייצר ’לחשוב’!
חשבתי.
’נמלים בשלג’ כתב פעם, קולע בול, כמו תמיד.
חשבתי,
בצבא אמרו שאני גאון, וזה נכון אבל...
מצאתי!
פשוט חשבתי ומצאתי.
זה נפתח.
הרגשתי נבזי כשודד קברים, פחדתי שארגיש יד קרה על כתפי ורוחו של עייקא בפנים רגועות ילחש בניגון המפורסם ’אפשר לעזור לך’?
זה היה שם.
זה פשוט חיכה לי שם.
האתאר את מראהו?
האוכל?
באפלולית חדרו של עייקא הוא היה יותר... הרבה יותר...
נו, אולי פעם אחרת,
איך אמר גלייצר ’אתה רק שליח, לא מסתכל, לא נוגע, לא זוכר’.
אבל אני זוכר,
אוהו אני זוכר.
נקי מאד, פשוט מאד, מסודר מאד, נותן תחושה קלה של שקר.
למרות שנחשב לגיבור, לא היה נערץ כמצופה, דבר שלא הרגיזו כלל, הוא היה חולם בשלוה גם תוך כדי פעולות כבירות ביותר, מבטו היה אורירי ונעים, מאפשר לעשות במחיצתו כל שיעלה על הדעת.
מצחו הענק שמעולם לא העלה קמט שיווה לו מראה פסגתי של טירת נזירים מחותלת ערפל דליל במדרונות קשים וריקים.
את המפתח לחדרו השגתי מגלייצר כשבוע אחרי ההלויה.
כשפסעתי על הרצפות הכמעט שקופות נזכרתי בעל כרחי ב...
לא, מוטב שאסיח דעתי מזה.
הארון היה ריק כמעט, כצפוי, וכן המגרות.
’לא בכח’ אמר גלייצר ’לחשוב’!
חשבתי.
’נמלים בשלג’ כתב פעם, קולע בול, כמו תמיד.
חשבתי,
בצבא אמרו שאני גאון, וזה נכון אבל...
מצאתי!
פשוט חשבתי ומצאתי.
זה נפתח.
הרגשתי נבזי כשודד קברים, פחדתי שארגיש יד קרה על כתפי ורוחו של עייקא בפנים רגועות ילחש בניגון המפורסם ’אפשר לעזור לך’?
זה היה שם.
זה פשוט חיכה לי שם.
האתאר את מראהו?
האוכל?
באפלולית חדרו של עייקא הוא היה יותר... הרבה יותר...
נו, אולי פעם אחרת,
איך אמר גלייצר ’אתה רק שליח, לא מסתכל, לא נוגע, לא זוכר’.
אבל אני זוכר,
אוהו אני זוכר.
נערך לאחרונה ב: