הנושאים החמים
הנושאים החמים
רציתי להעלות נקודה חשובה.
אני באופן אישי, וכך גם רוב הנשים החרדיות, לא יניפו אף פעם יד כדי לעצור טרמפ.
אבל- זה לא אומר שאחנו לא צריכות טרמפים.
יוצא לי הרבה פעמים לעמוד בצומת שילת לקראת השעה 4 בצהריים, להסתכל על המכוניות שנוסעות לידי, ולחשוב כמה היה עוזר לי אם מישהו מהנהגים היה מציע לי לעלות.
אפשר לפעמים לחכות 20 דקות ויותר בצומת לאוטובוס, וקחו בחשבון שנשים שעומדות שם לא צמחו שם- הן מגיעות לשם אחרי נסיעה מתישה מאזורים שיכולים להיות מרוחקים ממש, אחרי שיצאו מהבית לפעמים לפנות בוקר, ובבית מחכים להן ילדים ותינוקות קטנים.
טרמפ כזה של 10 דקות מצומת שילת ועד לעיר, יכול להיות חסד עצום- לא רק עם האישה שלקחתם, אלא גם עם כל בני משפחתה, שיזכו לאמא עם קצת יותר כוחות וקצת פחות עייפה.
אז בבקשה, אם ביכולתכם, נשמח שתשימו לב לנשים שעומדות בתחנות, ומאד רוצות שיקחו אותן, אבל לא יכולות לבקש..
מוקדש בהערכה לנהגים ולנהגות הבודדים שיצא לי לפגוש, שעצרו בשמחה ועזרו לי מאד מאד.
ובהסתייגות- סיפרו לי על אברך שעצר טרמפ לנשים בצומת שילת, ואחרי שעלו 3 נשים מאחורה פתחה אישה את הדלת הקדמית ובקשה להתיישב. אמר לה האברך- שכאן לא מתאים לו שישבו, אז היא אמרה- אבל אין מקום מאחורה.. מאז הוא לא עוצר טרמפים לנשים.
אני דנה אותה לכף זכות, כי אני יודעת כמה היא רצתה להגיע כבר הביתה, אבל צריך תמיד להיות ערניים לבעל הרכב, ולא להידחף בכח.
ובשולי הדברים, תודה רבה מקרב הלב, לאברך ולאשתו שראו את בעלי ואותי חוצים את הכביש של צומת שילת לכיוון התחנה לתל אביב לפני כמה שנים, שאלו לאיפה אנחנו צריכים - וצרפו אותנו לנסיעה שלהם עד טבריה בשמחה וברצון - בלי שנבקש בכלל. חסד עצום ולא מובן מאליו כלל וכלל. חסד שתרם לנו המון כי בזכותו הספקנו חופשה מיוחדת שהיינו זקוקים לה מאד, חסד שיש אלף תירוצים אמיתיים להפסיד אותו, ואשרי מי שזכה.
אני באופן אישי, וכך גם רוב הנשים החרדיות, לא יניפו אף פעם יד כדי לעצור טרמפ.
אבל- זה לא אומר שאחנו לא צריכות טרמפים.
יוצא לי הרבה פעמים לעמוד בצומת שילת לקראת השעה 4 בצהריים, להסתכל על המכוניות שנוסעות לידי, ולחשוב כמה היה עוזר לי אם מישהו מהנהגים היה מציע לי לעלות.
אפשר לפעמים לחכות 20 דקות ויותר בצומת לאוטובוס, וקחו בחשבון שנשים שעומדות שם לא צמחו שם- הן מגיעות לשם אחרי נסיעה מתישה מאזורים שיכולים להיות מרוחקים ממש, אחרי שיצאו מהבית לפעמים לפנות בוקר, ובבית מחכים להן ילדים ותינוקות קטנים.
טרמפ כזה של 10 דקות מצומת שילת ועד לעיר, יכול להיות חסד עצום- לא רק עם האישה שלקחתם, אלא גם עם כל בני משפחתה, שיזכו לאמא עם קצת יותר כוחות וקצת פחות עייפה.
אז בבקשה, אם ביכולתכם, נשמח שתשימו לב לנשים שעומדות בתחנות, ומאד רוצות שיקחו אותן, אבל לא יכולות לבקש..
מוקדש בהערכה לנהגים ולנהגות הבודדים שיצא לי לפגוש, שעצרו בשמחה ועזרו לי מאד מאד.
ובהסתייגות- סיפרו לי על אברך שעצר טרמפ לנשים בצומת שילת, ואחרי שעלו 3 נשים מאחורה פתחה אישה את הדלת הקדמית ובקשה להתיישב. אמר לה האברך- שכאן לא מתאים לו שישבו, אז היא אמרה- אבל אין מקום מאחורה.. מאז הוא לא עוצר טרמפים לנשים.
אני דנה אותה לכף זכות, כי אני יודעת כמה היא רצתה להגיע כבר הביתה, אבל צריך תמיד להיות ערניים לבעל הרכב, ולא להידחף בכח.
ובשולי הדברים, תודה רבה מקרב הלב, לאברך ולאשתו שראו את בעלי ואותי חוצים את הכביש של צומת שילת לכיוון התחנה לתל אביב לפני כמה שנים, שאלו לאיפה אנחנו צריכים - וצרפו אותנו לנסיעה שלהם עד טבריה בשמחה וברצון - בלי שנבקש בכלל. חסד עצום ולא מובן מאליו כלל וכלל. חסד שתרם לנו המון כי בזכותו הספקנו חופשה מיוחדת שהיינו זקוקים לה מאד, חסד שיש אלף תירוצים אמיתיים להפסיד אותו, ואשרי מי שזכה.
נערך לאחרונה ב:
