בינה מלאכותית טקסטים סיפוריים- כיתה ב'

[יעל זלמנוביץ]

אני מורה לכיתה ב', אני מחפשת טקסטים סיפורים המתאימים לראשית כיתה ב' ולהמשך, רוב הטקסטים שיש לי הם מידעים אבל חשוב לי להתחיל בסיפורי,
בקיצור אשמח מאוד
תודה

 

[לב ענק]

אשמח לקבל ממך טקסטים מידעים אם זה אפשרי
אם תכווני אותי יותר איזה סוג של סיפורים ומה הרמה של התלמידים אנסה לחפש ולשלוח לך

 

[תיקתוק]

באתר נגבה יש חומרים מעולים!
גם טקסטים.
מנסה לשים קישור.

דפי עבודה בעברית (כיתה ב’)

במהלך השנים יצרנו דפי עבודה רבים במטרה לקדם ולחזק ילדים בכיתות א’-ו’ במקצועות העברית המתמטיקה והאנגלית וגם אספנו דפי עבודה מאתרים שונים ברשת. בנוסף הכנו דפים לפעילות העשרה בתחומים של מ…

negba.org

 

[נחמה ביתרית]

יש את הסיפורים של רות בייפוס.
היא שולחת אותם בחינם לכל דורש
a0533140394 שטרודל וכו

 

[תמרוז]

את רוצה סיפור לילדות בכיתה ב'?

 

[יעל זלמנוביץ]

את רוצה סיפור לילדות בכיתה ב'?

אשמח מאוד

 

[תמרוז]

את רוצה להביא לי מייל שלך?
אני אשלח לך.

 

[יעל זלמנוביץ]

לא תוכלי להעלות לכאן?
יעזור לי
מעדיפה לא לכתוב מייל

 

[תמרוז]

.

 

[תמרוז]

אם את אוהבת את זה יש לי עוד סיפורים שאני לא צריכה.

 

[יעל זלמנוביץ]

אם את אוהבת את זה יש לי עוד סיפורים שאני לא צריכה.

את יצירתית- אהבתי!
אבל זה מלא מלל לתחילת כיתה ב'..........

 

[תמרוז]

אז אחד אחר? פחות אהבתי אותו, אבל הוא תואם גיל. ניראה לי...
בס"ד

הם הולכים למלון! איזה כיף, שירה מאד התרגשה. אבל זה בגלל שסבא וסבתא הגיעו מאמריקה, הם הולכים רק לראות אותם, שירה אף פעם לא הייתה במלון ומאד עניין אותה איך ניראה מלון אמיתי. והיא כמובן התגעגעה מאד לסבא וסבתא, שאותם לא ראתה כבר המון זמן.

הם נסעו ברכב של אבא עד שהם ראו בניין גדול ויפה, ואבא אמר "הגענו, עוד מעט ניראה את סבא וסבתא"

והם באמת ראו אותם מהר, הם המתינו בלובי, זה חדר גדול ויפה, שירה רצה לידיים של סבתא, סבתא חיבקה ונישקה אותה. אחרי החיבוקים והנשיקות הם הלכו לחדר של סבא ובסבתא, קודם הם הלכו למעלית, היה בה איש אחד שלחץ בשבילם על הקומה, אפילו ששירה רצתה ללחוץ בעצמה.

הם הגיעו לחדר, הוא היה גדול ויפה, סבתא נתנה להם בקבוק שתייה, לכל אחד אחד.

הם שצו ונהנו, שירה נזכרה במתנה שסבתא נתנה להם שנה שעברה, בפעם שעברה הם היו אצלם בבית, אבל בגלל שנולד לשירה אחות קטנה, הם הלכו למלון.

"סבא, קנית לי מתנה?" שאל שימי, אח שלה בן שלוש.

"בוודאי מתוק, המתנה שלך פה, וגם של שירה, אבל המזוודה שבה המתנות של מיכל ומנחם לא הגיעה, לכן אנחנו נתן לכם את המתנות רק כשהמזוודה השנייה תבוא, בסדר?"

"ומתי היא תבוא?" הוא שוב שאל.

"אני לא יודעת, מתוק" סבתא אמרה שימי רקע ברגלו "אני רוצה את המתנה עכשיו"

"אנחנו נתן לכם את המתנה עוד כמה ימים, אל תדאגו"

שירה רצתה לבכות, היא כ"כ חיכתה למתנה, למה לא מביאים לה אותה? היא רצה לרקוע ברגליים, כמו שימי

שימי התחיל לבכות, ונשכב על הרצפה, אבא הרים אותו ואמר "שימי, אתה תקבל את המתנה, אבל לא עכשיו" שימי לא הקשיב, הוא רצה את המתנה

הם הלכו הביתה, כשהם הגיעו הביתה אבא קרא לשירה היא נכנסה לחדר

"התנהגת יפה כשביקרנו את סבא, סבא וסבתא אמרו שהם רוצים שתבואי אליהם מחר לאכול איתם ארוחת צהרים, כי את התנהגת הכי יפה, את רוצה?"

"בטח!" שירה שמחה, היא מאד אהבה להיות עם סבא וסבתא, היא ידעה שנעים וכיף להיות עם אנשים שמתנהגים יפה.

 

[יעל זלמנוביץ]

אוי חמוד,
את מורה?

 

[תמרוז]

ממש לא.
אבל עבר הרבה זמן מאז שהייתי בכיתה ב' ועל כן איני זוכרת מה מתאים לגיל...

אם תשתמשי בזה, תעדכני.
לא אכפת לי לנסות לכתוב עבורך סיפורים. (לא מבטיחה כלום)

 

[תמרוז]

אני יכולה לנסות לשכתב את הסיפור על הבובה. תגידי לי אם את רוצה.
אני כותבת די מתחילה, ואני רוצה שכמה שיותר יכירו את שמי (הספרותי).