טפיפות רגליים באישון לילה....

[Shaniart]

אכן, רק עם דלת סגורה...

גם לי היה קשה בתחילה לקבל את ההחלטה לנעול את החדר בלילה,
ריחמתי "קשות" על הילדים..
אך בעלי היה הראלי שחתך בנידון..

היום אני מודה לו על כך, זה פשוט מדהים!!! נגמרו הבכיות והטיולים...
למעט מקרים חריגים כמובן כמו ילד עם חום שאנחנו מכניסים אותו לישון איתנו בחדר, וזהו!!!
כולם ישנים רגועים
ההורים
והילדים

 

[חדוי פלבני]

פוינט, קראת מה כתבתי?
הדלת - נעולה. אבל הדגשתי דלת כזו שאת שומעת כשקוראים לך.
(לדוג' אצלי יש דלת שאיננה סגורה עד הסוף אבל יש לה בריח שמחזיק אותה במצב סגור, כי אין אפשרות לשמוע בעדה כלום כשהיא סגורה לגמרי)
וכאן אני מרגישה זקנה אבל אומר את מה שישי לי לומר כי אני קוראת מידי הרבה דעות צעירות "נאורות" ומאוד מאוד ירוקות:
קביעת כללים בבית היא לא קשיחות, היא חינוך נכון והקניית הרגלים לילד.
אם הוא לא ידע היכן הוא אמור להיות בלילה, הוא יטייל כל הלילה, ויהיה מסובב כל היום שאחריו.
אם הוא לא ידע שממתקים מזיקים לו, הוא יאכל רק חטיפים ויהפך לילד סובל.
אם הוא לא ידע שהבגדים שאמא הביאה לו בבוקר הם הבגדים שהוא ילבש היום הוא יגדל ילד פרא.
העקרונות שאנו מקנים לילדינו הם הבסיס לכל התנהלותם בחיים.
המחשבה שהיום צריכים לגדל דור חסר גבולות היא מחשבה מוזרה ביותר, גבולות הם לא אבני נגף בדרכו של הילד, הם המשענות שלו לכל החיים.
כמובן, הכל צריך להיות מלווה ברגישות, בהקשבה בהבנה ובפתיחות, אבל בסמכות, בבטחון ובאמונה בצדקת דרכך.
בהצלחה!

הכל נכון!
רק ש... נראה לי מתאים לגיל יותר מתבגר אפילו 4 והלאה...
בשאר הדברים ממתקים בגדים וכו' זה תקף גם לגיל הנוכחי שנתיים + והוא יודע טוב מאוד את המשמעות ויכול ללמד אחרים.
בענין נעילת הדלת, ילד בן שנתיים + לא מסוגל להתמודד עם מצב שהוא צריך לתקשר באמצע הלילה מעבר לדלת.... במיוחד שבגיל הזה הוא עדיין לא הולך לבד לשירותים, לא יודע להעסיק את עצמו במידה והוא ממש התעורר, ועוד ועוד... הוא עדיין צריך שההורים יהיו בהישג יד כביכול.
הלילה למשל, החזרתי אותו למיטה שלו, בהתחלה ניסה להתנגד "אמא רק קצת ליד אבא" ניסה לנגן על המצפון הסברתי שוב שלכל אחד יש את המיטה שלו, הוא מבין אך לא רוצה! בסוף התפשרנו שהוא עשה לי מקום... מקווה שיהיה את הכוחות להתמיד בלהחזיר.

 

[א"ב]

יכול להיות שהכנה מראש תוכל לעזור,
לדבר איתו הרבה במשך היום על זה שלכל אחד את המיטה שלו, וכו',
והיום בלילה שמוליק ישן כל הלילה במיטה שלו, ואם הוא יבוא לאבא ואמא - אמא תחזיר אותו למיטה, ותכסה אותו שוב בשמיכה החמה שלו, ותתן לו נשיקה, והוא ימשיך לישון במיטה שלו.
שיהיה מוכן למה שהולך לקרות בלילה, ויהיה לו הרבה זמן להפנים ולעכל במשך היום את מה שהולך לקרות בלילה.

 

[חדוי פלבני]

יכול להיות שהכנה מראש תוכל לעזור,
לדבר איתו הרבה במשך היום על זה שלכל אחד את המיטה שלו, וכו',
והיום בלילה שמוליק ישן כל הלילה במיטה שלו, ואם הוא יבוא לאבא ואמא - אמא תחזיר אותו למיטה, ותכסה אותו שוב בשמיכה החמה שלו, ותתן לו נשיקה, והוא ימשיך לישון במיטה שלו.
שיהיה מוכן למה שהולך לקרות בלילה, ויהיה לו הרבה זמן להפנים ולעכל במשך היום את מה שהולך לקרות בלילה.

בוודאי!
הוא יודע לחזור בע"פ על הנוסח שלי, הוא לא רוצה להפנים! (בנתיים....)

 

[shiran a]

הבת שלי כמעט בת ארבע. שוחחתי איתה על כמה אמא קמה עייפה בבוקר כשהיא מגיעה באמצע הלילה ומפריעה לי לישון. היא הבינה וזה נגע לה ללב, אבל אני מיגעגעת אליך בלילה!!! אמרה המתוקה, לא היה לי מה לענות לה...

 

[כוכב103]

צקצוק, אני מאוד מתחברת לרגשות האימהיים שלך.
הילד צריך אותך לידו זמינה, הכל נכון, אבל הוא צריך באותה המידה לדעת מתי כן ומתי לא
וחינוך לא מתחיל בגיל 4 אלא ככל שזה יהיה מוקדם יותר, כך המסר יהיה טבעי יותר והוא יגדל לתוך זה.
תתפלאי לשמוע אבל ילד בן שנתיים יודע מצוין לקרוא להורים כשהוא צריך אותם, והוא גם יודע אפילו לעמוד מאחורי הדלת ולדבר בשקט כדי ששאר האחים לא יתעוררו. ואפילו- לא תאמיני, להחליף בעצמו לבנים כשהוא הרטיב ולשים את הרטובות בכביסה. (לא כולם אבל יש כאלו)
לגבי המתוק שלך- בזה שהוא אמר לך "עוד קצת" פירושו: הבנתי שזה לא אמור להיות עכשיו אבל אנסה לנגן לאמא המסורה שלי עוד קצת על המצפון. ודוקא כאן את צריכה להיות חזקה עוד כמה ימים, כי הוא כבר ממש קרוב להפנמה.
כנ"ל החמודה שמתגעגעת לאמא באמצע הלילה, אני הייתי עונה שגם אני מתגעגעת אליה אבל אני מחכה בסבלנות עד הבוקר.כדי שיהיה לי כח לעשות את כל התפקידים שלי, וגם אני לא באה אליה באמצע הלילה אפילו שאני מתגעגעת אליה כי אני לא רוצה להפריע לה לישון כי היא צריכה כח ללכת לגן וכו'.
לחנך לא פירושו להתעלם, פירושו להקשיב, לשקול את הדברים, להחליט מה נכון לעשות וללכת עם זה בבטחון בלי פשרות.
בהצלחה!

 

[sari93]

כוכב103,
הלוואי שאני אזכור את כל הדברים האלה כשהבן שלי יגיע לגיל.
(ולא דוקא בנושא הספציפי הזה)

 

[חדוי פלבני]

צקצוק, אני מאוד מתחברת לרגשות האימהיים שלך.
הילד צריך אותך לידו זמינה, הכל נכון, אבל הוא צריך באותה המידה לדעת מתי כן ומתי לא
וחינוך לא מתחיל בגיל 4 אלא ככל שזה יהיה מוקדם יותר, כך המסר יהיה טבעי יותר והוא יגדל לתוך זה.
תתפלאי לשמוע אבל ילד בן שנתיים יודע מצוין לקרוא להורים כשהוא צריך אותם, והוא גם יודע אפילו לעמוד מאחורי הדלת ולדבר בשקט כדי ששאר האחים לא יתעוררו. ואפילו- לא תאמיני, להחליף בעצמו לבנים כשהוא הרטיב ולשים את הרטובות בכביסה. (לא כולם אבל יש כאלו)
לגבי המתוק שלך- בזה שהוא אמר לך "עוד קצת" פירושו: הבנתי שזה לא אמור להיות עכשיו אבל אנסה לנגן לאמא המסורה שלי עוד קצת על המצפון. ודוקא כאן את צריכה להיות חזקה עוד כמה ימים, כי הוא כבר ממש קרוב להפנמה.
כנ"ל החמודה שמתגעגעת לאמא באמצע הלילה, אני הייתי עונה שגם אני מתגעגעת אליה אבל אני מחכה בסבלנות עד הבוקר.כדי שיהיה לי כח לעשות את כל התפקידים שלי, וגם אני לא באה אליה באמצע הלילה אפילו שאני מתגעגעת אליה כי אני לא רוצה להפריע לה לישון כי היא צריכה כח ללכת לגן וכו'.
לחנך לא פירושו להתעלם, פירושו להקשיב, לשקול את הדברים, להחליט מה נכון לעשות וללכת עם זה בבטחון בלי פשרות.
בהצלחה!

כתבת נהדר,

ולמרות שאני אשה בדר"כ שיכלית, עדיין לא חושבת שאפשר לעשות לו כזה דבר!
מעדיפה את העייפות והקימה בלילה למיטה שלו והסברים בלי סוף עד שיבין ולא לסגור עליו את הדלת.. (לעניות דעתי)

 

[shiran a]

תאמיני או לא. אצלי זה עובד נהדר. אני מזכירה לה כל לילה שאמא חייבת לישון כדי שיהיה לה כח וכו' והיא באמת מתאפקת ולא באה. (בבוקר היא מחבקת אותי כאילו לא נפגשנו שנים ואני מחמיאה לה כל בוקר על זה שהיא נשארה במיטה שלה)