טעות לעולם חוזרת

[טלח]

ידעתם שהיא תחזור. כך היא הטל"ח, תמיד חוזרת. חיפשתם באותיות הקטנות, ליד הכוכבית, איפה כתוב הטל"ח, נכון? הנה מצאתם. האמת שאני מצאתי ראשונה, מודעות רחוב, סתם דפי בנק, ואני? קפצתי מבוהלת. מדוע אני מתפרסמת. מי זה שהחליט לפרסם אותי תחת כל מודעה. אחרי רגע נרגעתי. מחוייכת. זה לא אני. עד... המודעה הבאה, שוב נבהלתי, שוב נרגשתי. וחוזר חלילה.

אז הנה באתי. באתי על מנת להישאר. להיות לשאול. ולהתפרסם. הי. להתפרסם? נבהלתם בצדק. מי מפרסם את עצמו לדעת? טעויות. מפרסמות עצמם לדעת. לדעת על מנת לטעת, ולהיצרף בתודעתם של אנשים. טעות אנושית. מי כמוני. טועה ונואשת, טובעה ונושכת...

זה לא רק אני. לא. הנה גם אתם פתחתם. מה חשבתם שתמצאו, שוב רוורס של כל הטעויות הקודמות. למה פתחתם. ככה. בטעות. הפעם לי הייתה סיבה להיכנס חזרה לפורום. ביקשו 200 מילים, קיבלו 200 מילים. מי צריך לקרוא הגיגי המאתיים, למה לא עשו לעצמם הנחה, מדוע לא הסתפקו במאה מילים, על מה ראו להעניש עצמם לקרוא מאתיים מילים? אמת, הגזרה שנגזרה מלכתחילה הייתה מאה, ידוע לכל שמאה פעם הראשונים אינם דומים למאה ואחת. המאה הראשונים אינם דומים, כלומר הם אינם השיא. פה נעצרים רגע לפני השיא. רגע לפני המאה ואחת, ואומרים תחזרו על עצמכם, על המאה הראשונים. וואו נתקעתי באמצע הלומדעס. מאתיים מילה:

 

[אשר שרבר]

אפשר יותר ממאתיים*.
ובפונט לא מודגש, ווקשה.

*ט.ל.ח.

 

[טלח]

זה היה הטקסט בן מאתיים מילה
כדי לחדש את ההשראה בפורום.

 

[אשר שרבר]

זה היה הטקסט בן מאתיים מילה
כדי לחדש את ההשראה בפורום.

בנתי
ההודעה הזו היתה לבעלי הכנסה של מאתיים מילה ומעלה בעלי תקרת זכוכית וטעויות חוזרות ואי עמידה בתשלומי פירעון ועליית טקסטים לפורום עלולה לגרום להשעייה חוזרת

 

[RACHELIZ]

ברוך שובך!