טעויות ושגיאות באתרים עיתונים ומגזינים

נ. ה.

משתמש מקצוען
הכוונה ל "מכסה אותן"? o_O
1671721271924.png
 

אש קודש!

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אם הכוונה הייתה לאנשים שומרי תורה ומצוות הרי שהיו אמורים לכתוב "חרדיים"
חרדי- ברבים חרדיים
חרד- ברבים חרדים
אם כבר צריכים לערער ע"כ שאומרים חרדי, שכן המילה חרדי נגזרה מהמילה חרדים ולא להיפך.
ובתכל'ס, אף אחד אינו כותב חרדיים.
 

א. אדם

משתמש מקצוען
נכון, האמת האמיתית היא שזה נהיה מהמילה "חרד" חרד לדבר השם, אבל מכיוון שזה כבר נהיה תואר של משהו, אכן צריך לכתוב חרדיים וערביים
לגבי שמאלניים- יש מצב שכותבים שמאלן אז שמאלנים
ולגבי המילה יהודיים- כאן הותקלתי, לא חושבת שנתקלתי בצורה הזו, יהיה מעניין לבדוק את הנושא!!
 

א. אדם

משתמש מקצוען
ובכן, בדקתי באתר של האקדמיה ללשון עברית
ואני מתקנת את טעותי (החלקית):
חרדים וחרדיים, חילונים וחילוניים – סיומת ־ִים לעומת סיומת ־ִיִּים
כינויי הייחוס לעמים (כגון יהודי, צרפתי, סיני) ועוד כמה מילים המציינות קבוצות שייכות (כמו חרדי) יכולים לשמש הן שמות תואר הן שמות עצם. תפקידם כשם עצם יכול לבוא לידי ביטוי רק כשמדובר בבני אדם, למשל 'חרדי חיכה לאוטובוס בתחנה' או 'צרפתי נכנס לבית הקפה'. ריבוי מילים אלו כשמות עצם הוא ביו"ד אחת: יהודים, צרפתים, סינים, חרדים. שם עצם כזה יכול להיות רכיב בצירוף תמורה: 'חייל צרפתי' (=חייל שהוא צרפתי) וברבים 'חיילים צרפתים' (=חיילים שהם צרפתים).

המילים האלה יכולות לשמש גם שמות תואר, הן לבני אדם הן לשמות עצם אחרים, ואז הן יבואו ברבים בשתי יו"דים: 'איכר סיני' – 'איכרים סיניים' (בצד צירוף התמורה 'איכרים סינים' ביו"ד אחת), 'מקל סיני' – 'מקלות סיניים', 'סֵפֶר סיני' – 'ספרים סיניים'; 'נער חרדי' – 'נערים חרדיים' (בצד צירוף התמורה 'נערים חרדים' ביו"ד אחת), 'בית ספר חרדי' – 'בתי ספר חרדיים' (ורק כך), 'עיתון חרדי' – 'עיתונים חרדיים'.

הלכה למעשה צירופי תמורה כגון נערים חרדים ומדענים אמריקנים מקובלים יותר, ואילו שמות התואר שמורים לצירופי שמות עצם שאינם מציינים בני אדם, כגון מוסָדות חרדיים, מנהגים אמריקניים.

תוספת: כשמזדמן במקרא צירוף של שם ושם ייחוס ברבים־זכר בדרך כלל שם הייחוס בא ביו"ד אחת: "וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים סֹחֲרִים וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ אֶת יוֹסֵף מִן הַבּוֹר" (בראשית לז, כח); "וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים" (שמות ב, יג); "לְעֵינֵי אֲנָשִׁים יְהוּדִים" (ירמיהו מג, ט); "אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" (נחמיה ה, א, וכדומה ה, ח); "וַתַּכְנַע לִפְנֵיהֶם אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִים" (נחמיה ט, כד). אבל גם בשתי יו"דים: "וַאֲנָשִׁים אֲדֹמִיִּים מֵעַבְדֵי אָבִיו אִתּוֹ" (מלכים א יא, יז).
 

א. אדם

משתמש מקצוען
הודעה אחרונה בנושא כי גלשנו- למרות מה שנכתב לעיל
עדיין היה צריך להיו תכתוב הנוסעים החרדיים- כי כאן זה תואר ולא שם עצם

עד כאן בעניין
לילה טוב
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
במגילת אסתר כתוב מספר פעמים יהודיים
כתוב יהודיים, אבל קוראים יהודים.
ירושלמי: ר' יצחק בר אבא בר מחסיה ורב חננאל היו יושבים לפני רב, אחד אמר 'יהודים' ואחד אמר 'יהודיים' ורב לא תיקן אחד מהם. ר' יוחנן היה קורא בכל המקומות 'יהודים'. והביאו הב"י בא"ח סי' קמ"ב, ולמדו מכאן שמשמעותם שווה. אמנם בשפה המדוברת עושים בידול כמו שהאקדמיה כתבה.
1672141325609.png
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  108  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה